יוליוס פוצ'יק (מלחין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יוליוס פוצ'יק
JuliusFucik.jpg
לידה 18 ביולי 1872
פראג, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בספטמבר 1916 (בגיל 44)
ברלין, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות של וינוהראדי עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה הקונסרבטוריון של פראג עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע מנצח, מלחין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יוליוס פוּצ'יק (בצ'כית: Julius Fučík;‏ 18 ביולי 1872 - 25 בספטמבר 1916) היה מלחין צ'כי ומנצח בלהקות צבאיות. פוצ'יק היה מלחין פורה, עם מעל 400 מארשים, פולקות וואלסים הרשומים על שמו. מכיוון שרוב עבודתו הייתה עבור להקות צבאיות, הוא מכונה לפעמים גם "סוזה מבוהמיה".

כיום, המארשים שלו עדיין נשמעים כמוזיקה פטריוטית בצ'כיה. המוניטין שלו מוטל בעיקר על שתי יצירות: "המארש הפלורנטיני", הפופולרי ברוב אירופה, ו"כניסת הגלדיאטורים" (אנ'), הידועה מאוד, לעיתים קרובות תחת הכותרת "רעם וברקים", כיצירה הכי מוכרת עבור ליצני קרקס.

פוצ'יק היה אחיו של זמר האופרה ונגן הבס קארל פוצ'יק ודוד של העיתונאי יוליוס פוצ'יק (הנושא את אותו השם), שנרצח על ידי המשטר הנאצי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוצ'יק נולד בעיר פראג שבבוהמיה, אז באימפריה האוסטרו-הונגרית. בעת היותו סטודנט למד לנגן על בסון, כינור ועל כלי הקשה שונים. לאחר מכן למד הלחנה תחת אנטונין דבוז'אק.

בשנת 1891 הצטרף לצבא כמוזיקאי צבאי, וניגן בתחילה בקרמס. בשנת 1894 עזב פוצ'יק את הצבא, ושנה מאוחר יותר הפך למנצח מקהלת דניקה בעיר הקרואטית של סיסאק. במהלך הזמן הזה כתב פוצ'יק יצירות עבור מוזיקה קאמרית, בעיקר עבור קלרינט ובסון.

ב-1897 חזר לצבא, ובאותה שנה כתב את יצירתו המפורסמת ביותר, "כניסת הגלדיאטורים". ההתעניינות של פוצ'יק בהיסטוריה הרומית הובילה אותו לקרוא למארש שלו כך. ב-1910 שוכתבה "כניסת הגלדיאטורים" לגיליון מוזיקה עבור להקה קטנה תחת הכותרת "רעם וברקים". בגרסה הזו מוכרת היצירה, באופן אוניברסלי, עם ליצנים בקרקסים.

ב-1900 הועברה הלהקה לבודפשט, שם מצא פוצ'יק שמונה להקות המוכנות לנגן את היצירות שלו, אבל הוא עמד גם בפני יותר תחרות, כדי לקבל תשומת לב. כאשר היו עוד מוזיקאים לרשותו, החל פוצ'יק להתנסות בתעתיקים של יצירות תזמורתיות.

ב-1910 חזר פוצ'יק שוב לבוהמיה, המקום בו הפך למנהל התזמורת של הגדוד ה-92 של חיל-רגלים בבית טרזין באותו הזמן. הלהקה הייתה אחת הטובות באימפריה האוסטרו-הונגרית, ופוצ'יק סייר עימם בקונצרטים בפראג ובברלין, בהם הופיעו בפני קהל של למעלה מ-10,000 איש.

בשנת 1913 התיישב פוצ'יק בברלין ושם הקים להקה משלו וחברת פרסום מוזיקה כדי לשווק את יצירותיו. ההון שלו החל לדעוך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בעקבות המלחמה, כשלו עסקיו ופוצ'יק חלה. ב-25 בספטמבר 1916, נפטר יוליוס פוצ'יק בברלין בגיל 44. הוא נקבר בבית הקברות של וינוהראדי בפראג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוליוס פוצ'יק בוויקישיתוף