יולנדה רטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יולנדה רטר
Yolanda Retter
יולנדה רטר באוניברסיטת קליפורניה, 2006
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1948
ניו הייבן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 באוגוסט 2007 (בגיל 59 בערך)
ון נויס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה מכללת פיצר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יולנדה ורגאס רטראנגלית: Yolanda Vargas Retter; ‏4 בדצמבר 194718 באוגוסט 2007) הייתה ספרנית, ארכיונאית, חוקרת, ופעילה חברתית לסבית אמריקאית.[1][2]

תחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רטר נולדה בקונטיקט, אך העבירה את רוב הילדות שלה באל סלוודור, שם אביה, אדריכל אמריקאי, עבד בפרויקט של מחלקת המדינה. אמהּ הייתה פרואנית. המפגש הראשון שלה עם גזענות התרחש כשהייתה בת שתים-עשרה, כאשר חזרה לבית הספר בקונטיקט. האירוע הזה הוביל אותה לאקטיביזם.[3]

רטר למדה במכללת פיצר בקלרמונט, קליפורניה, וסיימה תואר ראשון בסוציולוגיה בשנת 1970.[4] היא סיימה תואר שני במדעי הספרייה ב-1983, ואחד נוסף בעבודה סוציאלית ב-1987 באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, וב-1996 סיימה דוקטורט בלימודי אמריקה באוניברסיטת ניו מקסיקו, שבאלבקרקי.[5] התזה שלה הייתה בנושא פיתוח זהות לסבית לטינה, ועבודת הדוקטורט הייתה על אקטיביזם לסבי בלוס אנג'לס, "On The Side of Angels: Lesbian Activism in Los Angeles, 1970-1990".

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני שהייתה לספרנית וארכיביסטית, רטר עבדה במגוון רחב של עבודות, חלקן בהתנדבות. היא עבדה בבית הכלא ובתוכניות שחרור מוקדם, במסגרת מרכז השירות הגאה (1972), וכמנהלת של קו חם לנפגעות אונס (1977), והייתה מייסדת שותפה בהוצאה לאור של "דפי זהב לנשים" (1978).[3] היא אז הייתה לארכיביסטית המייסדת באוסף המורשת הלסבית ב-ONE Archives, והתנדבה בארכיון הלסבי על שם ג'ון מזר.[3]

בשנים הראשונות של הפעילות שלה, היא הגדירה את עצמה כ"אקטיביסטית להיסטוריה ונראות לסבית". היא אספה, שימרה, והעלתה למודעות היסטוריות גנוזות. הפרויקט שהקימה, אתר האינטרנט "פרויקט ההיסטוריה הלסבית" שהחל בשנות ה-90 זכה לכבוד רב בקהילה הלסבית ומחוצה לה, וכולל כרונולוגיות וערכים על "היא-סטוריה" לסבית ולסביות חשובות היסטורית. האתר דורג באותה העת כבין 5% האתרים העליונים, ויצר קישוריות לאתרים להטב"קים ברחבי עולם. חלק מההיסטוריה שאספה בפרויקט היווה בסיס לאוספים שערכה מאוחר יותר במוסדות אקדמיים.

היא ראתה את הייעוד שלה "להיות זבוב על הגוף הפוליטי", או בעגה הישראלית - קרציה. היא קראה תיגר על המנהיגים של התנועה הגאה, מכיוון ששוב ושוב כאשר כן הוקצו תקציבים ומשאבים ללהט"ב, הם נסבו על צרכים ואג'נדות של גברים גאים, והיא הייתה דמות מרכזית בקידום הזכויות של לסביות במרכז הלהט"ב הראשון שהוקם בלוס אנג'לס. היא פעלה להעלאת מודעות במיוחד בקרב לסביות לטינה ושל צבע. בשל האופי הלעומתי של פעילותה, היא זכתה לכינוי (המכבד) "Yolanda the Terrible" (יולנדה האיומה) או בקיצור, "Y the T." כתוצאה מהאקטיביזם שלה עבור אנשים של צבע, רטר שמשה כיועצת או עוזרת מחקר במגוון תערוכות ופרויקטים, ביניהם הסרט של HBO, ‏Walk Out, אשר סיפר על אירועי מחאה של צעירים לטינים במזרח לוס אנג'לס בשנת 1968, וכן בהוצאת ספרי היסטוריה על הקהילה הגאה ופמיניזם, כגון Feminists Who Changed America, 1963-1975.

רטר החשיבה את עצמה כלסבית בדלנית, שהאמינה שנשים גאות יכולו להתעצם ללא נוכחות גברית. היא הייתה חברת דירקטוריון של המרכז הלסבי האחרון בלוס אנג'לס, Connexxus/Centro Mujeres. ובשנת 1988, בתוקף תפקידה כמנהלת תוכניות נשים במכללת גאלף קוסט, היא הייתה אחת משלוש לסביות בדלניות שהופיעו בתוכניתה של אופרה וינפרי ב-1988.

בין הארגונים שהובילה או הייתה בין מייסדיהם: Lesbianas LatinaAmericas ב-1974; היא הייתה חברת דירקטוריון בכנס המייסד של הארגון הלסבי פמיניסטי הלאומי, אשר בסופו של דבר לא התהווה; היא הייתה חברה בוועדת התכנון של הוועידה הלאומית של לסביות של צבע (1978–1983), וגם הייתה חברה מייסדת של Lesbianas Latinas ב-1980, וגם הייתה פעילה מאוחר יותר בארגון Lesbianas Unidas.

משנת 1989 ועד 1991 ניהלה רטר את אוסף המשאבים הצ'יקנו עבור הספרייה הציבורית של לוס אנג'לס, שם הקימה את מסד הנתונים הביוגרפי הצ'יקנו הראשון.

מ-2003 ועד מותה, שמשה רטר כספרנית ראשית וארכיביסטית של המרכז למחקר ולימודי צ'יקנו בלוס אנג'לס.[6]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הפרסים והכיבודים המרובים להם זכתה, כלולים פרס מפעל חיים שהוענק לה במסגרת הכנס "Queer Frontiers" באוניברסיטת דרום קליפורניה בשנת 1985, פרס מונט-הורביץ בשנת 2000, פרס קאל מטשין האקדמי ופרס מרי וורנר כמחברת-שותפה של הספר Gay and Lesbian Rights In America: A Documentary History. ביוני 2007 זכתה בפרס "מפתח הזהב" מהמועצה המייעצת הגאה והלסבית של עיריית מערב הוליווד, על תרומותיה ומחויבותה "להפיכת ההיסטוריה הלסבית והלסבית הלטינה נגישה לחוקרים ולכותבים המספרים את סיפורינו".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רטר אהבה לעסוק בנגרות ובמכונאות מטוסים, ואף הייתה משמשת כאשת אבטחה באירועים קהילתיים, כגון משלחת האנשים של צבע לצעדת הגאווה הראשונה על וושינגטון בשנת 1979, במצעד הדייקיות בלוס אנג'לס. היה לה עסק פרטי של קניית ומכירת ספרים נדירים. היא גם הייתה ידועה בסלוגנים והססמאות הקליטים שהייתה ממציאה, כגון "One sister's butch is another sister's femme," "You've just been served by a Lesbian" ו-"Marimacha, y que?".

בשנות ה-90 הוסיפה את שם הנעורים של אמה לשמה המלא - ורגאס. אמה, יולנדה ורגאס, על שמה היא נקראה, הייתה הרפתקנית, שלמדה לטוס בשנות ה-40. היא באה ממשפחה אמנותית: דודה אלברטו ורגאס היה אמן ה"פינ-אפ" המפורסם אשר ציוריו הפכו לאיקוניים בתקופת מלחמת העולם השנייה; וסבהּ, מקס ורגאס היה צלם ידוע בפרו. היא נסעה לפרו מספר פעמים כדי לעשות שם מחקר היסטורי ומשפחתי. צילומיה משם הופיעו בקטלוגים של תערוכות, ובכתבי עת לצילום לטינו-אמריקאי.

רטר נפטרה מסרטן בשנת 2007, והותירה אחריה את בת זוגה לחיים לזלי גולדן סטמפלר, את אביה הנרי רטר, וארבעה אחים בקונטיקט.[4]

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא ערכה מספר ספרים משמעותיים על היסטוריה לסבית וגאה, כולל הספר זוכה פרס למדא Queers in Space: Communities, Public Places, Sites of Resistance. אחד המאמרים האחרונים שלה היה אוטוביוגרפי למחצה, "Sisterhood is Possible", והופיע באנתולוגיה Time It Was: American Stories from the Sixties.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים שכתבה בכתב העת Lesbian News[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Activist and Tenant's Rights Attorney Lisa Korben Dies at 55." Jun. 2005, Vol. 30, Issue 11, p. 15
  • "ACW Founder Brenda Weathers Dies." May 2005, Vol. 30, Issue 10, p. 17
  • "Alice Dunbar-Nelson." Dec. 1998, Vol. 24, Issue 5, p. 60
  • "Barbara Gittings (1932-2007)." Apr. 2007, Vol. 32, Issue 9, p. 5
  • "Djuna Barnes." Jan. 1999. Vol. 24, Issue 6, p. 52
  • "Dyke March: A Herstory." Jun. 1999. Vol. 24, Issue 11, p. 29
  • "Festivals: Born from Womyn's Music." [cowritten with Renee McBride] Aug. 1995, Vol. 21, Issue 1, p. 31
  • "Herstory: Catalina de Erauso." Jun. 1998, Vol. 23, Issue 11, p. 68
  • "Herstory: Deborah Sampson." Nov. 1998. Vol. 24, Issue 4, p. 52
  • "Herstory: Elaine Noble." Sep. 1998, Vol. 24, Issue 2, p. 52
  • "Herstory: Eva Le Gallienne." Jan. 1998, Vol. 23, Issue 6, p. 56
  • "Herstory: Lillian Wald." Apr. 1998, Vol. 23, Issue 9, p. 56
  • "Herstory: Mary Lewis." Feb. 1998, Vol. 23, Issue 7, p. 56
  • "Herstory: Mina Meyer and Sharon Raphael." Mar. 1998, Vol. 23, Issue 8, p. 56
  • "In Memoriam of Johnnie Phelps." May 1998, Vol. 23, Issue 10, p. 64
  • "[In Memoriam] of Alla Nazimova." Jul. 1998, Vol. 23, Issue 12, p. 52
  • "The Ladies of Llargollen." Mar. 1999, Vol. 24, Issue 8, p. 64
  • "Lesbian Los Angeles." March 1995, Vol. 20 Issue 8, p. 62-63
  • "The LNs Herstory is the Chronicle of Our Story." Aug. 1999, Vol. 25, Issue 1, p. 29
  • "Ruth Ellis." Feb. 1999, Vol. 24, Issue 7, p. 56
  • "Sarah Josephine Baker." Apr. 1999, Vol. 24, Issue 9, p. 52

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Woo, Elaine (29 באוגוסט 2007). "Obituary: Yolanda Retter, 59; controversial activist for lesbian, minority rights". Los Angeles Times. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "Obituaries - Yolanda Retter Vargas". American Libraries. American Library Association. 38 (9). 2007. ISSN 0002-9769. JSTOR 27771345.
  3. ^ 1 2 3 "Yolanda (Y the T) Retter Vargas!". Radical Reference. 2007-08-23. אורכב מ-המקור ב-2018-06-25. נבדק ב-2018-12-25.
  4. ^ 1 2 "In Memoriam Yolanda Retter '70 Activist, Archivist and Scholar" (PDF). The Participant: Pitzer College Magazine for Alumni and Friends: 49. Fall 2007. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2015-09-06. נבדק ב-2018-12-25.
  5. ^ "The Bay Area Reporter Online | Memorial set for lesbian scholar Yolanda Retter Vargas". Bay Area Reporter.
  6. ^ "Gay Latina leader Yolanda Retter Vargas dies". 2007-08-23.