יום-טוב ליפמן הלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך עוסק ברב מפורסם שמידע רב אודותיו נגיש ויש לשפרו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך עוסק ברב מפורסם שמידע רב אודותיו נגיש ויש לשפרו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
המונח "תוספות יום טוב" מפנה לכאן. לערך העוסק במצווה להוספת זמן מחול על הקודש ביום טוב, ראו תוספת שבת.
רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
התוספות יום טוב
מצבת קברו המחודשת בבית הקברות היהודי בקרקוב
מצבת קברו המחודשת בבית הקברות היהודי בקרקוב
לידה 1579
ה'של"ט
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה וולרשטיין (אנ'), האימפריה הרומית הקדושה
פטירה 1654 (בגיל 75 בערך)
ו' באלול ה'תי"ד
האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי קרקוב, האיחוד הפולני-ליטאי
כינוי התוספות יום טוב
מקום קבורה בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות פראג, וינה, קרקוב
תקופת הפעילות ? – 7 בספטמבר 1654 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק תורה ועבודת ה'
תפקידים נוספים רב מדינה, רב ראשי, רב ראשי, רב ראשי עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי יעקב גינצבורג, מהר"ל מפראג רבי עקיבא פרנקפורטר (אנ')
חיבוריו תוספות יום טוב,
פרושים והערות לפסקי הרא"ש
בת זוג נעכלי בת רבי משה אהרן (לעמלין) תאומים מפראג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (מכונה על שם ספרו "התוספות יום-טוב"; ה'של"ט, 1579ו' באלול[1] ה'תי"ד, 1654) היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין, פרשן ופוסק. כיהן כמרא דאתרא וכאב"ד בווינה, בפראג ובקרקוב. את פרסומו העיקרי קיבל מפירושו למשנה "תוספת יום טוב"[2] שהפך אבן יסוד בפרשנות המשנה עד היום. בנוסף, חיבר פירושים והערות על פסקי הרא"ש וחיבורים נוספים.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1579 בוולרשטיין (אנ') שבבוואריה. אביו רבי נתן ולרשטיין נפטר לפני שנולד. גדל אצל סבו רבי משה ולרשטיין. בצעירותו למד בפרידברג (אנ') אצל רבי יעקב גינצבורג. בהמשך למד בפראג אצל המהר"ל ונחשב לבכיר תלמידיו. למד גם אצל הכלי יקר. בנוסף לבקיאותו הרבה בש"ס ובפוסקים, עסק בקבלה, בפילוסופיה ובדקדוק ורכש השכלה נרחבת במתמטיקה, באסטרונומיה ובמדעי הטבע. הוא כתב, כי איסורם של חכמים על חכמות חיצוניות איננו חל על מדעים המרחיבים את ידיעותינו אודות העולם.

בגיל 18 נתמנה לדיין בפראג בבית דינו של רבו המהר"ל - תפקיד בו כיהן כ-28 שנים. ב-1624 (חשוון ה'שפ"ה) נתמנה לרב בניקלשבורג, ובר"ח אדר באותה השנה, כאב בית דין בווינה.[3]

בטבת ה'שפ"ז נבחר לרב העיר פראג, ובניסן שב לפראג והחל בתפקיד. לאחר כחצי שנה התמנה גם לראש ישיבה בפראג, אך כהונתו במשרות אלה לא ארכה. שונאיו הלשינו עליו לפני הקיסר פרדיננד השני והאשימו אותו בזלזול בבית הבסבורג ובפגיעה בנצרות בדברים שכתב בספריו. ב-1629 (ה'שפ"ט) נאסר והואשם בהפרת הוראות האפיפיור לשרוף את התלמוד הבבלי, ובמקום זאת הוציא ספר על התלמוד. בית הדין גזר עליו גזר דין מוות, אולם לאחר תחינות ובקשות חנן אותו הקיסר ושחררו תמורת קנס נכבד והגבלת פעילות. את יום מאסרו, ה' בתמוז, קבע כתענית לצאצאיו. עד היום, רבים מצאצאיו ממשיכים מסורת זו.[4] את כל סיפור מאסרו, איגד התוספות יום טוב במגילה הנקראת "מגילת איבה". הוא קרא לה כך על שם הפסוק ממגילת איכה - "איכה ישבה בדד העיר"[5]

חיבורו המקורי על פסקי הרא"ש למסכת ברכות, הלכות קטנות, מסכת חולין, מסכת בכורות ומסכת נדה נקרא בתחילה מעדני מלך ולחם חמודות. אולם במהדורה הבאה שינה את שם ספרו למעדני יום טוב ודברי חמודות "משום מעשה שהיה". לפי פרשנות אחת המעשה הוא שנטען נגדו שרמוז בשם ספרו רצון לחדש את המלוכה בישראל, דבר שנתפס כמרידה במלכות. אמנם לא כולם מסכימים עם פרשנות זו.[6]

ב-1631 עבר לפולין וישב בלובלין, בריסק, נמירוב ובלודמיר. תבע לחזק את החרם והתקנה שתוקנה יובל שנים לפני כן, שלא לקנות את הרבנות בכסף. שונאיו שוב הלשינו עליו לשלטונות, וגזרו עליו גירוש מלודמיר. גם גזירה זו בוטלה בהשפעתם של יהודי המקום.

ב-1644 (ה'ת"ד) נתמנה לרבה של קרקוב, ולאחר כמה שנים גם לראש ישיבתה. את יום א' באדר שבו הוכתר לרב בקרקוב קבע ליום חג לצאצאיו עד ביאת הגואל.

רבות מתשובותיו בספרי השאלות ותשובות עוסקים בנושא התרת עגונות גזרות ת"ח ות"ט, להן סייע ובהן עסק, במשך תקופה ארוכה. הוא קבע שהגזירות היו בעוון דיבורים בטלים בבתי-כנסיות, ותיקן מי שברך מיוחד למקפידים בכך.

נפטר ונקבר בעיר בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב. על מצבתו שהוקמה בשנת תקצ"ה נכתב כך:

"פה נגנז ונטמן הגאון הגדול מופלג בדורו כמוהר"ר גרשון שאול יום טוב ליפמן העליר בן מו"ה נתן הלוי זצ"ל אשר צלל במים אדירים וחיבר כמה ספרים הלא המה נקובים בשמותם ספר צורת הבית ותוס' יו"ט על ששה סדרי משנה ומעדני מלך ולחם חמודות על האשרי ותורת האשם על תורת החטאת והרביץ תורה בישראל בכמה קהילות קדושות הלא המה מפורסמים בק"ק וויען ובק"ק פראג ובסוף ימיו היה תופש ישיבה במדינת פולין בכמה קהילות קדושות ופה ק"ק קראקא נתבקש בישיבה של מעלה יום כ"ו ימים לחודש אלול תי"ד לפ"ק"

המצבה חודשה בחלוף השנים והתאריך הנקוב בה נשמר. אך ככל הנראה מדובר בטעות. התאריך המקובל הוא ו' באלול, כמופיע בפנקסי החברה קדישא.[7]

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו הייתה נעכלי בת רבי משה אהרן (לעמלין) תאומים מפראג, אבי משפחת תאומים.

מבניו:

  • רבי אברהם. בניו כיהנו במשרות רבניות. בן נינו הוא רבי משולם פייבוש הלר.[8]
  • רייזל, נישאה לר' יעקב יוסף כ"ץ מטריסק.
  • רבקה, נישאה לרב צבי הירש מפראג, אבי משפחת אייכנשטיין, שממנה יצאה שושלת אדמור"י זידיטשוב וקומרנא.
  • בתו, נישאה לר' אהרן מירלש.
  • רבי חיים, מצאצאיו היא משפחת גולדברג הירושלמית המפורסמת.

מצאצאיו:

אגדות על התוספות יו"ט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן כמה אגדות המסופרות על התוספות יו"ט. המפורסמת בהן היא יוסל'ה קמצן קדוש על מותו של עשיר, קמצן ושנוא, ששמו ישראל וכינויו בפי כל "יוסל'ה קמצן", בגלל התנהגותו המתבדלת. הוא נקבר בקצה בית הקברות, ועל קברו נרשם הכינוי. למחרת כבר החלו זורמים אל הרב יהודים אשר לפתע הפכו לנזקקים, לאחר בירור הבין כי יוסל'ה תרם להם בסתר. הרב ביקש להיקבר ליד הקבר הזה ולאחר מותו כך היה. לכינוי "יוסל'ה קמצן" הוסיפו את המילה "קדוש". המקורות לסיפור מפוקפקים למדי, אל חוסר המקורות התווספה התמיהה כי לצד קברו של רבי יום טוב לא נמצאה מצבה בשם זה.[11][12]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תוספות יום טוב (במקור: תוספת יום טוב)[2] – ספרו הנודע ביותר, פירושו למשנה, המביא בתמצית את הדיון התלמודי בבבלי ובירושלמי, וכן השלמות ודיון בדברי הפרשן ר' עובדיה מברטנורא. הודפס לצד המשנה, במקביל לפירוש הברטנורא. ברוב המשניות המודפסות, פירוש זה מובא בתמצית ונקרא 'עיקר תוי"ט'.
במהלך כתיבת החיבור מצא רבי יום טוב מפירושי רבי אליהו מלונדריש לסדר זרעים, והוא כותב[13]: "ובא לידי משניות מסדר זרעים כתובים בקלף, ועל כל משנה פירוש קצר, ונראה מתוכו שהוא נקצר מפירוש הר"ש, ואחר כל מסכתא כתובים קצת חדושים לפרש בענין אחר, וחותם תמיד את שמו על כל חדוש אליהו".
  • מעדני יום טוב – פירוש על פסקי הרא"ש במסכת ברכות, הלכות קטנות, מסכת חולין, מסכת בכורות ומסכת נדה ודברי חמודות - הרחבה ודיון בדבריו.
  • פלפולא חריפתא - פירוש על פסקי הרא"ש בסדר נזיקין.
  • אוצרות יום טוב – לקט מפירושיו על סדר פרשיות התורה.
  • צורת הבית – על בנין בית המקדש השלישי.
  • מגילת איבה – על תולדות חייו.
  • מלבושי יום טוב – הערות והשגות על חיבוריו של רבי מרדכי יפה "בעל הלבושים".
  • טוב טעם – הערות על פירוש רבנו בחיי על התורה. ביאור דברי הקבלה שברבנו בחיי על פי קבלת הרמ"ק.
  • תורת האשם – הערות על ספר תורת חטאת של הרמ"א.
  • קונטרס ימי משתה ותענית – תשובות ומאמרים ולקט מנהגים על ימי הצום והמשתה שקבע לצאצאיו.
  • ברית מלח - על הלכות מליחה.
  • חידושי הלבנה - [או: דרוש חידוש הלבנה] - ביאורי פסוקים ומאמרי חז"ל. זהו חיבור באסטרונומיה.
  • מאמר יום טוב - הערות על פירוש רבי אברהם אבן עזרא על התורה.
  • צורת בית המקדש - בירור אודות מידותיו וצורתו של בית המקדש.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יום-טוב ליפמן הלר בוויקישיתוף
  • ויקיטקסט עיקר תוספות יום טוב, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תוספות יום טוב על המשנה, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ על התאריך השגוי המופיע על גבי מצבתו, ראו להלן בערך.
    2. ^ 1 2 המחבר נתן את השם "תוספת יום טוב" כפי שניתן לראות בבירור בדף השער של ההוצאות הראשונות, וכן כותב בהקדמתו: על כן ראיתי כי נאות לקרוא חבור זה בשם תוספת יום טוב על שם הפועל והפעול כי זה נושאו שהוסיף ביאור על ביאור הרע"ב ז"ל. Mishna (2018-06-03), English: Scan of the title page of the Mishna with the Tosefet Yom Tov - printed in Prague in the lifetime of the author., נבדק ב-2019-07-15Mishna (2018-06-03), English: Part of the Tosefet Yom Tov preface to his commentary, published in Cracow, נבדק ב-2019-07-15
    3. ^ מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' יום טוב ליפמן הלר", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 727, באתר היברובוקס
    4. ^ רבי שמואל הלוי וואזנר, דרשות ושיחות שבט הלוי – תש"ס, עמ' קיח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום); מגילה איבה, אשדוד תשס"ה, באתר אוצר החכמה.
    5. ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: מגילת איבה -- הלר, יום טוב ליפמן בן נתן, 1579-1654, באתר www.hebrewbooks.org
    6. ^ ניתן לעיין בספר מעדני יום טוב ודברי חמודות באתר היברובוקס, מידע נוסף בקובץ בית אהרון וישראל
    7. ^ ה"תוספות יום טוב", הגאון רבי יום טוב ליפמן הלר באתר טוג; משה גפנר (מהדיר ועורך), "באר משה" על פירוש "סדר מאמר" (על הספר סדר הדורות), ירושלים, תשנ"ט, עמ' רפא, הערה כד; יעקב ורשנר (מהדיר), "מתולדותיו", בתוך מגילת איבה, ירושלים, תשנ"ט, עמ' קלב, הערה ד.
    8. ^ יושר דברי אמת, הקדמת נכד הרב המחבר והמוציא לאור, מהדורת מונקאטש, ה'תרס"ה, באתר היברובוקס
    9. ^ עיין קצות החושן סימן שו סעיף קטן ז "ואא"ז במעד"מ (=ואדוני אבי זקני במעדני מלך) כתב וכו'" והם דברי הפלפולא חריפתא (שֵם חיבור זה מתחלף בדברי המחברים כידוע) לבעל התוספות יום טוב. אמנם שם המשפחה זהה, אך יש לציין שהוא היה לוי והם היו כהנים.
    10. ^ שילה פרידמדינה ומדינה עיר ועיר, באתר ערוץ 7, 25 בפברואר 2021
    11. ^ היכן נטמן יוסל'ה הקמצן הקדוש? אתר הידברות.
    12. ^ מגזין בקהילה, מוסף חג הסוכות 100 תעלומות
    13. ^ בפירושו למסכת פאה פרק ו משנה ד


    תקופת חייו של הרב יום-טוב ליפמן הלר על ציר הזמן
    ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
    ציר הזמן