יום-טוב ליפמן הלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. סיבה: הערך לא עומד בכל קנה מידה, ואינו מתאים במצבו הנוכחי לוויקיפדיה העברית ברמתה כיום, הערך עוסק ברב מפורסם שמידע רב אודותיו נגיש ויש לשפרו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יום-טוב ליפמן הלר
פולין 196.jpg
מצבת קברו המחודשת בבית הקברות היהודי בקרקוב
תאריך לידה ה'של"ט
תאריך פטירה ו' באלול ה'תי"ד (בגיל 75 בערך)
תאריך לידה לועזי 1579
תאריך פטירה לועזי 1654

רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (ה'של"ט 1579 - ו' באלול ה'תי"ד 1654) - (מכונה "התוספות יום-טוב") היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין ומגדולי פרשני המשנה, בעל פירוש "תוספות יום טוב" על המשנה אשר על שמו הוא מכונה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1579 בוואלרשטיין שבבוואריה (גר'). הוא גדל אצל סבו ר' משה ולרשטיין, מפני שאביו ר' נתן ולרשטיין נפטר לפני שנולד. למד בצעירותו אצל המהר"ל מפראג ונחשב לבכיר תלמידיו. בנוסף לבקיאותו הרבה בש"ס ובפוסקים, עסק בקבלה, בפילוסופיה ובדקדוק ורכש השכלה נרחבת במתמטיקה, באסטרונומיה ובמדעי הטבע. בהיותו בן 18 נתמנה לדיין בפראג, בבית דינו של רבו המהר"ל, ובתפקיד זה כיהן כ-28 שנים. ב-1625 (ה'שפ"ה) נתמנה לכהן כרב בניקלשבורג ולאחר 6 חודשים כאב"ד בווינה.

שונאיו הלשינו עליו לפני הקיסר פרדיננד השני והאשימו אותו בזלזול בבית הבסבורג ובפגיעה בנצרות בדברים שכתב בספריו. ב-1629 נאסר והואשם בהפרת הוראות האפיפיור לשרוף את התלמוד הבבלי, ובמקום זאת הוציא ספר על התלמוד. בית הדין גזר עליו גזר דין מוות, אולם לאחר תחינות ובקשות חנן אותו הקיסר ושחררו תמורת קנס נכבד והגבלת פעילות. את יום מאסרו, ה' בתמוז, קבע כתענית לצאצאיו.

חיבורו המקורי על פסקי הרא"ש למסכת ברכות, הלכות קטנות, מסכת חולין, מסכת בכורות ומסכת נדה נקרא בתחילה מעדני מלך ולחם חמודות. אולם במהדורה הבאה שינה את שם ספרו למעדני יום טוב ודברי חמודות "משום מעשה שהיה". לפי פרשנות אחת המעשה הוא שנטען נגדו שרמוז בשם ספרו רצון לחדש את המלוכה בישראל, דבר שנתפס כמרידה במלכות. אמנם לא כולם מסכימים עם פרשנות זו‏[1].

ב-1631 עבר לפולין וישב בלובלין, בריסק, נמירוב ובלודמיר. תבע לחזק את החרם והתקנה שתוקנה יובל שנים לפני כן, שלא לקנות את הרבנות בכסף. שונאיו שוב הלשינו עליו לשלטונות, וגזרו עליו גירוש מלודמיר. גם גזירה זו בוטלה בהשפעתם של יהודי המקום.

ב-1643 נתמנה לרבה של קרקוב, ולאחר כמה שנים גם לראש ישיבתה. את יום א' באדר שבו הוכתר לרב בקרקוב קבע ליום חג לצאצאיו עד עולם. יום זה[דרוש מקור] נחשב לפורים שני המפורסם ביותר, כנראה מכיוון שנחוג עד היום[דרוש מקור].

רבות מתשובותיו בספרי השאלות ותשובות עוסקים בנושא התרת עגונות גזרות ת"ח ות"ט, להן סייע ובהן עסק, במשך תקופה ארוכה.

נפטר ונקבר בעיר בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבניו:

  • רבי אברהם‏[2].
  • רייזל, נישאה לר' יעקב יוסף כהנא.

אגדות על התוספות יו"ט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן כמה אגדות המסופרות על התוספות יו"ט. המפורסמת בהם היא יוסל'ה קמצן קדוש על מותו של עשיר, קמצן ושנוא, ששמו ישראל וכינויו בפי כל "יוס'לה קמצן", בגלל התנהגותו המתבדלת. הוא נקבר בקצה בית הקברות, ועל קברו נרשם הכינוי. למחרת כבר החלו זורמים אל הרב נוצרים ויהודים, אשר לפתע הפכו לנזקקים לאחר בירור הבין כי יוסל'ה תרם להם בסתר. הרב ביקש להיקבר ליד קבר הזה ולאחר מותו כך היה. לכינוי "יוסל'ה קמצן" הוסיפו את המילה "קדוש". המקורות לסיפור מפוקפקים למדי, אל חוסר המקורות התווספה התמיהה כי לצד קברו לא נמצא מצבה בשם זה.‏[3][4].

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תוספות יום טוב – ספרו העיקרי ופירושו המוכר למשנה, המביא בתמצית את הדיון התלמודי בבבלי ובירושלמי, וכן השלמות ודיון בדברי הפרשן ר' עובדיה מברטנורא. הודפס לצד המשנה, במקביל לפירוש הברטנורא. ברוב המשניות המודפסות, פירוש זה מובא בתמצית ונקרא 'עיקר תוי"ט'.
  • מעדני יום טוב – פירוש על פסקי הרא"ש במסכת ברכות, הלכות קטנות, מסכת חולין, מסכת בכורות ומסכת נדה ודברי חמודות - הרחבה ודיון בדבריו.
  • פלפולא חריפתא - פירוש על פסקי הרא"ש בסדר נזיקין.
  • אוצרות יום טוב – לקט מפירושיו על סדר פרשיות התורה.
  • צורת הבית – על בנין בית המקדש השלישי.
  • מגילת איבה – על תולדות חייו.
  • מלבושי יום טוב – הערות והשגות על חיבוריו של רבי מרדכי יפה "בעל הלבושים".
  • טוב טעם – הערות על פירוש רבנו בחיי על התורה.
  • תורת האשם – הערות על ספר תורת חטאת של הרמ"א.
  • קונטרס ימי משתה ותענית – תשובות ומאמרים ולקט מנהגים על ימי הצום והמשתה שקבע לצאצאיו.
  • ברית מלח - על הלכות מליחה.
  • חידושי הלבנה - ביאורי פסוקים ומאמרי חז"ל.
  • מאמר יום טוב - הערות על פירוש אברהם אבן עזרא על התורה.
  • צורת בית המקדש - בירור אודות מידותיו וצורתו של בית המקדש.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב' כץ, רבנות, חסידות, השכלה. תל אביב: אגודת הסופרים היהודים ליד דביר, תשט"ז 1956-תשי"ט 1958, ‬חלק א עמ' 91 ואילך.
  • רי"ל מימון, לכבוד יום טוב (קובץ מאמרים ומחקרים), ירושלים: מוסד הרב קוק תשט"ז.
  • י' בן-חיים, הערות לתולדות רבינו התוספות יום טוב זצ"ל, קובץ בית אהרן וישראל י,א (תשנ"ה) קלא-קלה.
  • מ' הרשקוביץ, שני כרובים, ירושלים תש"ס.
  • במהדורות השונות של מגילת איבה (רשימה באתר בית הספרים הלאומי).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ניתן לעיין בספר מעדני יום טוב ודברי חמודות באתר היברובוקס, מידע נוסף בקובץ בית אהרון וישראל
  2. ^ יושר דברי אמת, ‏הקדמת נכד הרב המחבר והמוציא לאור, מהדורת מונקאטש, ה'תרס"ה, באתר HebrewBooks
  3. ^ היכן נטמן יוסל'ה הקמצן הקדוש? אתר הידברות.
  4. ^ מגזין בקהילה, מוסף חג הסוכות 100 תעלומות
תקופת חייו של הרב יום-טוב ליפמן הלר על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן