יום ההולדת ה-50 של אדולף היטלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיילי הדיוויזיית הלייבשטנדרטה אדולף היטלר צועדים בברלין במהלך המצעד הצבאי שהיווה חלק מאירועי יום ההולדת

יום ההולדת ה-50 של אדולף היטלר נחגג ב-20 באפריל 1939 והוגדר כחג לאומי ברחבי גרמניה הנאצית ובאזורים אחרים בעולם. שר התעמולה הגרמני, יוזף גבלס דאג לכך שכל האירועים שיארגונו בברלין, יהיו מחזה מפואר המתמקד בפיהרר, אדולף היטלר.

החגיגות כללו מצעד צבאי עצום, בו השתתפו בין 40,000 ל-50,00 חיילים גרמנים, וכ-162 מטוסי לופטוואפה שחגו מעל ראשי החיילים. המצעד יועד גם להיות כלי תעמולה נאצית, שיציג את יכולתיה הצבאיות של גרמניה הנאצית ויתרונה על בעלות הברית, וזאת כמה חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.

החגיגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 באפריל 1939 הכריזה הממשלה הנאצית כי יום הולדתו של היטלר (ב-20 באפריל) יצוין כחג לאומי. חגיגות התקיימו בכל הערים ברחבי גרמניה ואף בעיר החופשית דנציג. ההיסטוריון הבריטי, איאן קרשו טען כי ארגון החגיגות החל עוד בשעות אחר הצהריים ביום שלפני יום ההולדת של היטלר, כאשר יהטלר הובל ברכבו עם חמישים לימוזינות לבנות יחד עם האדריכל האישי שלו, אלברט שפר בציר מזרח-מערב (שכיום חופף ברובו את רחוב 17 ביוני) שהיה אמור לשמש כשדרה המרכזית בבירת העולם גרמאניה, שהיה פרויקט שבמסגרתו תושפץ ברלין שתהפוך לבירת העולם לאחר הניצחון הנאצי במלחמת העולם השנייה. האירוע הבא כלל תהולכת לפידים של משלחות מכל גרמניה, אותה היטלר ראה ממפרסת בלשכת הקנצלר. בחצות, פקידיו של היטלר בירכו אותו והעניקו לו מתנות שכללו פסלים, ציורי שמן, מטבעות נדירים, שטיחי קיר ועוד. את חלק מהמתנות היטלר אהב אך על חלק מהם צחק ואף קרא להם "קיטש". שפר הציג להיטלר דגם מוקטן של קשת ניצחון ענקית שתבנה כחלק מפרויקט בירת העולם גרמאניה והטייס של היטלר, הנס באור העניק לו מודל של "מטוסו של הפיהרר" שהיה מטוס מסוג פוקה-וולף Fw 200 שהיה אמור לצאת לשירות מאוחר יותר באותה שכנה ולשמש כמטוסו הרשמי של היטלר.

מצעד צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מרכזי בחגיגות יום הולדת היה המצעד הצבאי שהציג את יכולותיה הצבאיות של גרמניה הנאצית והיה כמעיין אזהרה נאצית לבעלות הברית. המצעד כלל כ-12 פלוגות של הקריגסמרינה, 12 פלוגות של כוחות היבשה של הוורמאכט, 12 פלוגות של לופטוואפה ו-162 מטוסים של הזרוע וכן יחידת אס אס. בסך הכל לקחו במצעד חלק בין 40,000 ל-50,000 חיילים גרמנים. המצעד כלל גם תותחים וכלי ארטילריה נוספים. במצעד צפו כ-20,000 אורחים רשמיים ועוד כמה מאות אלפי צופים מהציבור.

מנהיגים מ-23 מדינות הגיעו בהם נשיא מדינת בובה הנאצית, סלובקיה העצמאית, יוזף טיסו, גם שגריר גרמניה בותיקן, צ'זארה אורסיניגו (אנ') הגיע לאירוע. היטלר ומנהיג ממלכת איטליה החליפו מבקרים זה עם זה בו הבטיחו אחד לשני כי אויביהם לא יפריעו לידידיות בין גרמניה הנאצית למללכת איטליה. גם ראשי סניפי הכוחות המזוינים של גרמניה הנאצית, וראשי ערים בגרמניה העניקו ברכות ליום הולדת בקנצלרית. שגרירי הממלכה המאוחדת, צרפת וארצות הברית לא נכחו במצעד לאחר שנמנעו מלעשות זאת בעקבות הקמת הפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה והמערובות הגרמנית בחלוקת צ'כוסלובקיה. ארצות הברית יוצגה על ידי ממונה על היחסים, ריימנוד ג'ייסט אך נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט לא בירך את היטלר ליום הולדתו בהתאם לנוהג שלא לשלוח ברכות יום הולדת לאנשים מלבד מונכרים מכהנים. מלך הממלכה המאוחדת, ג'ורג' השישי העביר להיטלר ברכת יום הולדת אך בשל היחסים המתוחים בין גרמניה הנאצית לבריטניה, שקלו יועציו של המלך להציע לו להתעלם לחלוטין מהיום הולדת.

מתנות ליום ההולדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטס שהיווה חלק מהמצעד הצבאי של יום ההולדת להיטלר

העיר החופשית דנציג הפכה את היטלר לאזרח כבוד של העיר כמתנת יום הולדת. היטלר קיבל את ניירות האזרחות מידיו של אלברט פורסטר, המנהיג הנאצי בעיר. בגלל קשיי עיכול, היטלר לא שתה הרבה אלכוהול ולכן מבשלת בירה במינכן יצרה מנה מיוחדת של בירה דלת אלכוהול ליום הולדתו.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורה יוקרתית של המניפסט הפוליטי והאוטוביוגרפיה של היטלר, מיין קאמפף פורסם לכבוד יום הולדתו ה -50 נודעה בשם Jubiläumsausgabe ("גיליון יום השנה"). נכתב גם מחזמור לכתוב האירוע. הסופר והצלם הגרמני, היינריך הופמן (אנ') כתב ספר לכבוד יום ההולדת של היטלר וקרא לו "Ein Volk ehrt seinen Führer" (בתרגום לעברית: "עם מכבד את מנהיגו"). אם לא די בכך, גם נוצר סרט על יום ההולדת שנחשב כדוגמה טובה לתעמולה נאצית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]