יום ההולדת ה-50 של אדולף היטלר
יום ההולדת ה-50 של אדולף היטלר נחגג ב-20 באפריל 1939 והוגדר כחג לאומי ברחבי גרמניה הנאצית ובאזורים אחרים בעולם. שר התעמולה הגרמני, יוזף גבלס, דאג לכך שכל האירועים שיאורגנו בברלין יהיו מחזה מפואר המתמקד בפיהרר, אדולף היטלר.
החגיגות כללו מצעד צבאי עצום, בו השתתפו בין 40,000 ל-50,000 חיילים גרמנים, וכ-162 מטוסי לופטוואפה שחגו מעל ראשי החיילים. המצעד יועד גם להיות כלי תעמולה נאצית, שיציג את יכולותיה הצבאיות של גרמניה הנאצית ויתרונה על בעלות הברית, וזאת כמה חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.
החגיגות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-18 באפריל 1939 הכריזה הממשלה הנאצית כי יום הולדתו של היטלר (ב-20 באפריל) יצוין כחג לאומי. חגיגות התקיימו בכל ערי גרמניה ואף בעיר החופשית דנציג. ההיסטוריון הבריטי איאן קרשו טען כי ארגון החגיגות החל עוד בשעות אחר הצהריים ביום שלפני יום ההולדת, כשהיטלר הובל ברכבו עם חמישים לימוזינות לבנות יחד עם האדריכל האישי שלו, אלברט שפר, בציר מזרח-מערב (שכיום חופף ברובו את רחוב 17 ביוני). בהמשך צעדה תהלוכת לפידים של משלחות מכל גרמניה, אותה היטלר ראה ממרפסת בלשכת הקנצלר.
בחצות בירכו אותו פקידיו והעניקו לו מתנות שכללו פסלים, ציורי שמן, מטבעות נדירים, שטיחי קיר ועוד. היטלר אהב חלק מהמתנות אך על חלק מהן צחק ואף קרא להם "קיטש". שפר הציג להיטלר דגם מוקטן של קשת ניצחון ענקית שתבנה כחלק מפרויקט בירת העולם גרמאניה, והטייס של היטלר, האנס באור, העניק לו מודל של "מטוסו של הפיהרר" שהיה מטוס מסוג פוקה-וולף Fw 200 שהיה אמור לצאת לשירות מאוחר יותר באותה שנה ולשמש כמטוסו הרשמי של היטלר.
מצעד צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק מרכזי בחגיגות יום ההולדת היה מצעד צבאי שהציג את יכולותיה הצבאיות של גרמניה הנאצית והיה כמעין אזהרה נאצית לבעלות הברית. המצעד כלל כ-12 פלוגות של הקריגסמרינה, 12 פלוגות של כוחות היבשה של הוורמאכט, יחידת אס אס, 12 פלוגות של לופטוואפה ו-162 מטוסים. בסך הכול לקחו במצעד חלק בין 40,000 ל-50,000 חיילים גרמנים. המצעד כלל גם תותחים וכלי ארטילריה נוספים. במצעד צפו כ-20,000 אורחים רשמיים ועוד כמה מאות אלפי צופים מהציבור.
אורחים מ-23 מדינות הגיעו, בהם נשיא מדינת בובה הנאצית, הרפובליקה הסלובקית הראשונה, יוזף טיסו, גם שגריר הוותיקן בגרמניה, צ'זארה אורסיניגו (אנ') הגיע לאירוע. היטלר ומנהיג ממלכת איטליה החליפו מברקים זה עם זה בו הבטיחו אחד לשני כי אויביהם לא יפריעו לידידות בין גרמניה הנאצית לממלכת איטליה. גם ראשי סניפי הכוחות המזוינים של גרמניה הנאצית וראשי ערים בגרמניה העניקו ברכות יום הולדת בלשכת הקנצלר.
שגרירי הממלכה המאוחדת, צרפת וארצות הברית לא נכחו במצעד לאחר שנמנעו מלעשות זאת בעקבות הקמת הפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה והמעורבות הגרמנית בחלוקת צ'כוסלובקיה. ארצות הברית יוצגה על ידי הממונה על היחסים, ריימנוד ג'ייסט, אך נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט, לא בירך את היטלר ליום הולדתו בהתאם לנוהג שלו שלא לשלוח ברכות יום הולדת לאנשים מלבד למונרכים מכהנים. מלך הממלכה המאוחדת, ג'ורג' השישי העביר להיטלר ברכת יום הולדת, למרות היחסים המתוחים בין המדינות, שהסלימו להכרזת מלחמה ב-3 בספטמבר אותה השנה.
מתנות ליום ההולדת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבוקר יום הולדתו ה-50, מיד לאחר שהאזין לחזרתה של תזמורת הס"ס- ליבשטנדרטה, התפנה היטלר כדי לעבור על צביר ענק של מתנות שהונחו כסדרן על שולחן הדיונים הארוך.
העיר החופשית דנציג הפכה את היטלר לאזרח כבוד של העיר כמתנת יום הולדת. היטלר קיבל את ניירות האזרחות מידיו של אלברט פורסטר, המנהיג הנאצי בעיר. בגלל קשיי עיכול, היטלר לא שתה הרבה אלכוהול ולכן מבשלת בירה במינכן יצרה מנה מיוחדת של בירה דלת אלכוהול ליום הולדתו.
מידידו ואדריכלו קיבל היטלר דגם של שער ניצחון שהיה אמור לעמוד בכניסה ל"שדרות הפאר" בבירת העולם גרמאניה, שהיה פרויקט שבמסגרתו תשופץ ברלין שתהפוך לבירת העולם לאחר הניצחון הנאצי במלחמת העולם השנייה, מתנה אותו קיבל בהתרגשות רבה. למעשה, היטלר כבר ב-1925 שרטט שרטוט של שער הניצחון הברלינאי שחלם להקים ביום מן הימים.
בהמשך השבוע, כתבה מזכירתו הפרטית כריסטה שרדר לחברתה:
”המספר והשווי של המתנות השנה פשוט מדהימים. תמונות (דפרגר, ולדמילר, לנבך, אפילו תמונה מפוארת של טיציאן), ועוד פסלי חרסינת מייסנר נפלאים, כלי כסף לשולחן, ספרים מרהיבי עין, אגרטלים, רישומים, שטיחים... דגמי מטוסים ואוניות ופרטים צבאיים דומים, שהסבו לו את ההנאה הגדולה ביותר”
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מהדורה יוקרתית של המניפסט הפוליטי והאוטוביוגרפיה של היטלר, מיין קאמפף פורסמה לכבוד יום הולדתו ה-50 נודעה בשם Jubiläumsausgabe ("גיליון יום השנה"). נכתב גם מחזמר לכבוד האירוע. הסופר והצלם הגרמני, היינריך הופמן כתב ספר לכבוד יום ההולדת של היטלר וקרא לו "Ein Volk ehrt seinen Führer" (בתרגום לעברית: "עם מכבד את מנהיגו"). צולם גם סרט על יום ההולדת.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "1,500,000 Watch Parade As Nazis Celebrate". Pittsburgh Press. 20 באפריל 1939. נבדק ב-12 במרץ 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - "GERMANY: Aggrandizer's Anniversary". Time. 1 במאי 1939. נבדק ב-16 ביוני 2020.
{{cite journal}}: (עזרה) - "Foreign News: Birthday Present?". Time. 24 באפריל 1939. נבדק ב-12 במרץ 2015.
{{cite journal}}: (עזרה) - "George VI Sends Hitler Congratulatory Message". Pittsburgh Press. 20 באפריל 1939. נבדק ב-12 במרץ 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - "Hitler, Duce Repledge Aid". The Prescott Evening Courier. 21 באפריל 1939. נבדק ב-12 במרץ 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - "Hitler Holds Great Display of Militarism". San Jose Evening News. 20 באפריל 1941. נבדק ב-12 במרץ 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - "Luxury Edition of Mein Kampf Honors Hitler". Evening Independent. 21 באפריל 1939. נבדק ב-12 במרץ 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - "Nazi Play Revived". The Jerusalem Post. 18 בנובמבר 2003. נבדק ב-12 במרץ 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - "Worship of Hitler". The Age. 21 באפריל 1939. נבדק ב-12 במרץ 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - "Wo Hitler Schwindlig Wurde [Where Hitler Was Dizzy]". Der Tagesspiegel (בגרמנית). 21 באוקטובר 1939. נבדק ב-12 במרץ 2015.
{{cite news}}: (עזרה)