יום מחייו של אופריצ'ניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יום מחייו של אופריצ'ניק
День опричника
מידע כללי
מאת ולדימיר סורוקין עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה הוצאת זכרוב עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 2006 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים
Premio Gregor von Rezzori (2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-5-8159-0625-9
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

"יום מחייו של אופְּריצְ'ניק" הוא רומן רוסי שנכתב על ידי הסופר ולדימיר סורוקין ופורסם בשנת 2006[1]. הספר שייך לז'אנר הדיסטופיה והסאטירה הפוליטית ומטרתו להזהיר על הגורל הצפוי לרוסיה במקרה של המשך ההתפתחות הפוליטית הנוכחית[2]. משפתו המקורית, רוסית, הספר תורגם לעשר שפות. בשנת 2008 יצא המשכו של הסיפור — אוסף של סיפורים קצרים בשם "קרמלין הסוכר".

הספר תורגם לעברית בהוצאת מחברות לספרות, בשנת 2010, על ידי פיודור מקרוב. הספר זכה לשבחי המבקרים ותואר על ידי ה"ניו יורק אובזרוור" כ"ספר אקטואלי ביותר - ללא ספק, זהו עלבון לחונטה של פוטין."

בשנת 2013 הספר היה מועמד לפרס מאן בוקר.

תקציר עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנה היא 2027, רוסיה מופרדת מהעולם ושולטת בה אוטוקרטיה, שנאת זרים, פרוטקציוניזם, פטריוטיות ואומניפוטנטיות של המשטרה החשאית (האופריצ'נינה), שיוצרת דיכוי קבוע ובעצמה שטופה בשחיתות. מקורות ההכנסה היחידים של המדינה הם מכירת הגז הטבעי ומעבר של סחורות סיניות לאירופה.

אנדריי קוֹמיאָגָה, מנאמני השליט, שכמו שאר אחיו האופריצ'ניקים, נשבע לוותר על משפחתו לטובת שירות הצאר. הוא מתעורר עם הנגאובר קשה בעקבות צלצול הטלפון הנייד, שהרינגטון שלו הוא הקלטה של הצלפת שוט, אנקה, גניחה וחרחור של הקורבן, אך יומו נמשך, כמובן, לפי התוכנית: לשרוף עד יסוד את ביתו של בוגד במולדת, לטפל בלצים ובמוקיונים, לטוס בענייני עבודה לאוֹרֶנבּוּרג ולטוֹבּוֹלסק, לחזור למוסקבה, לסעוד בחברת השליט ולעת ערב להזיע בבית מרחץ בחברת בעלי בריתו האופריצ'ניקים.

עיבודים של הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 בנובמבר 2016 עלתה במוסקבה הצגה בשם "יום מחייו של אופריצ'ניק", עיבוד ראשון לספר. הבכורה נערכה בתיאטרון "לנקום" הממלכתי שבמוסקבה בבימויו של מארק זכרוב. את הדמות הראשית גילם ויקטור ראקוב ובה נטלו חלק גם אנטון שאגין, ויקטור ורז'ביצקי, דמיטרי פבצוב ואלכסנדרה זכרובה.[3][4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Библиография В. Сорокина на его официальном сайте
  2. ^ "«Третья империя» — настольная книга Путина?". 2014-04-26.
  3. ^ «День опричника» и «Теллурия» в постановке Марка Захарова в Ленкоме — 30 ноября и 3 декабря 2016 года
  4. ^ Татьяна Филиппова. "Любовь опричника: как политическая сатира превратилась в сказку". РБК Стиль. ЗАО «РОСБИЗНЕСКОНСАЛТИНГ».
Books-aj.svg aj ashton 01.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.