יון סוק-יאול

יון סוק-יאול
윤석열
לידה	23 בדצמבר 1960 (בן 63); סיאול, קוריאה הדרומית
מדינה	קוריאה הדרומית
השכלה	האוניברסיטה הלאומית של סיאול
עיסוק	משפטן, תובע, פוליטיקאי, מדינאי
מפלגה	מפלגת כח העם של קוריאה (PPP)
בת זוג	קים קון-הה
	yoonlove.com
	10 במאי 2022 – מכהן; (שנתיים)
	→ מון ג'יאה-אין
	25 ביולי 2019 – 4 במרץ 2021; (שנה ו־31 שבועות)
תחת הנשיא	מון ג'יאה-אין
פרסים והוקרה
	טיים 100 (2022); פרס פרופיל האומץ (2023) ;
חתימה

יון סוק-יאול (בקוריאנית: 윤석열;‏ נולד ב-18 בדצמבר 1960) הוא נשיא קוריאה הדרומית. פוליטיקאי, משפטן ותובע ציבורי לשעבר, התובע הכללי של קוריאה תחת הנשיא מון ג'יאה-אין בין 2019 ל-2021. ב-2022 היה למועמד מפלגת כוח העם בבחירות לנשיאות ב-2022, וזכה בבחירות כשגבר על יריבו, לי ג'יאה-מיונג.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יון למד באוניברסיטה הלאומית של סיאול, וקיבל תעודת הסמכה לתובע ציבורי ב-1994. הוא התפרסם בציבור ב-2016 לאחר שהוביל את החקירות נגד הנשיאה המודחת פאק גון-הייה בגין שחיתות וניצול לרעה של סמכות. הוא גם חקר את קודמה של פאק, לי מיונג-באק, בגין חשדות לשחיתות.

יון הועלה למשרת התובע כללי של קוריאה בממשל הנשיא מון ביוני 2019 אך התפטר מתפקידו ב-2021 כאות מחאה על ניסיון הממשל להפחית מסמכויות המשרד. הוא פנה נגד הממשל והתמנה למועמד מפלגת האופוזיציה הגדולה לקראת הבחירות לנשיאות, כאשר במהלך מערכת הבחירות הפנה אצבע מאשימה כלפי הממשלה על התמודדות כושלת עם משבר התפרצות מגפת הקורונה ולנוכח משבר כלכלי גובר.

נשיא קוריאה הדרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 ביוני 2021, הכריז יון על מועמדותו בבחירות לנשיאות שהתקיימו ב-2022.

ב-30 ביולי 2021, הצטרף רשמית למפלגת הכח השמרנית, עת הייתה באופוזיציה. לפני כן היה יון פוליטיקאי עצמאי.

ב-5 בנובמבר 2021, זכה יון באופן רשמי להיות מועמד מפלגת כח העם לבחירות לנשיאות ב-2022. הוא זכה ב-47.85% מהקולות.^[1]

בבחירות לנשיאות שהתקיימו במרץ 2022 ניצח יון בבחירות בפער קטן את יריבו, לי ג'יאה-מיונג מטעם המפלגה הדמוקרטית של קוריאה, והוא החליף את הנשיא המכהן, מון ג'יאה-אין.^[2] הוא נכנס לתפקידו ב-10 במאי 2022.^[3]

עמדות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יון הצהיר טרם נבחר לנשיאות כי ידרוש מארצות הברית לפרוס מחדש נשק גרעיני טקטי בדרום קוריאה.^[4] נשק גרעיני לא הוצב על ידי ארצות הברית בקוריאה הדרומית מאז תחילת שנות ה-90, לאחר הסכם עם רוסיה ובמאמץ להקל על המתיחות בין צפון ודרום קוריאה.

יון הוא אנטי פמיניסט ומאשים את התנועה הפמיניסטית בילודה הנמוכה במדינה. לקראת הבחירות ב-2022 אמר כי יבטל את משרד הנשים והמשפחה. יון הוא אנטי להט"ב ומתנגד לתנועות להט"ביות בדרום קוריאה.

יון מתנגד להתערבות ממשלתית בכלכלה ונוהג לצטט את מילטון פרידמן. הוא הבטיח כי יבטל את שבוע העבודה של 52 שעות ואת שכר המינימום.

אנרגיה ואקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יון בעד חיזוק מקורות האנרגיה המסורתיים כמו דלקים מאובנים ואנרגיה גרעינית. יחד עם זאת, הוא גם תומך במקורות אנרגיה מתחדשים והצהיר שעל דרום קוריאה לחזק ולהגדיל את יעדי האנרגיה המתחדשת ל-2030 ולתת דחיפה למעבר לאנרגיה מתחדשת בדרום קוריאה. בנוסף הוא אמר "שאי אפשר לעבור ל-100% אנרגיות מתחדשות עד 2050". יון הביע את אי הסכמתו לגבי רעיון אפס נטו פליטות פחמן עד 2050 והוסיף "שעל דרום קוריאה להמשיך להשתמש במקורות האנרגיה המסורתיים תוך כדי עבודה למען צמיחה בת קיימא". יון תומך נלהב בכוח הגרעיני באנרגיה גרעינית ובכורים גרעיניים והוא הבטיח להעביר את דרום קוריאה לאנרגיה גרעינית על מנת להיגמל מהגז הרוסי ולהגיע לעצמאות אנרגטית. הפתרון הכי גדול שהוא מציע למשבר האקלים מתבטא באנרגיה גרעינית והוא שואף לבנות כמה שיותר תחנות כוח גרעיניות. הוא תומך בהגדלת הייצור החשמל הגרעיני בתחנות כוח גרעיניות. יון תומך בהעברת דרום קוריאה ל-100% מכוניות חשמליות ותחבורה חשמלית להפחתת פליטות.^[5]