יונאס קסלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יונאס קסלר
אין תמונה חופשית
לידה 24 במרץ 1908
קלן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באוגוסט 1944 (בגיל 36)
פלאשוב, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרייך הגרמני עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע סוחר, מתאגרף עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יונאס יעקב קסלרגרמנית: Jonas Kessler;‏ 24 במרץ 19085 באוגוסט 1944 במחנה הריכוז פלאשוב[1] שבקרקוב) היה מתאגרף וסוחר גרמני ממוצא יהודי.

מוצא וקורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביו של קסלר הגיעו מגליציה לקלן ב-1905.[2] להוריו יצחק משה (נולד ב-23 באוקטובר 1878) ושרה ציפה (ילידת 27 בדצמבר 1881) נולדו ארבע בנות וארבעה בנים. יונאס היה הילד הראשון אחרי ארבע בנות. בדצמבר 1918 נפטר יצחק קסלר מפציעות שספג במלחמת העולם הראשונה[3] ונקבר בבית העלמין היהודי הישן Melatengürtel. שרה קסלר נאלצה לגדל את שמונה ילדיה בעודה מנהלת חנות. לאחר מספר שנים נישאה לאהרון דיליון (Aron Dylion) והמשפחה התגוררה בדרום העיר.[4]

יונאס קסלר היה אתלט נלהב. הוא התאגרף בהצלחה במועדון הספורט היהודי JBC מכבי קלן, אחד משני מועדוני האגרוף היהודים בגרמניה, במשקל קל. הוא סיים את לימודיו בתיכון והיה איש עסקים. משנת 1926 היה במערכת יחסים עם אישה לא יהודייה. הזוג לא היה נשוי ונולדו לו שני ילדים. לאחר כניסתם של חוקי נירנברג לתוקף, הזוג קסלר נפרד לכאורה ויכול היה להיפגש רק בסתר, ויונאס קסלר כבר לא הורשה לעסוק במקצועו.[4]

יום לאחר ליל הבדולח בנובמבר 1938 נמלט יונאס קסלר לבלגיה עם בני משפחתו היהודיים. הוא לא הספיק להיפרד מבת זוגו, והצליח להיפרד בקצרה רק מבתו, ליד בית הספר שלה בקלן. לאחר מכן נמלט עם משפחתו לפולין, שם נאלצו להתגורר בגטו ורשה. משם גורש קסלר למחנה העבודה פלשוב ליד קרקוב, שם נורה ב-5 באוגוסט 1944.[4]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמו של קסלר, שרה, ושלוש מבנותיה, נספו באושוויץ בשנת 1942 או 1943. אבני נגף לזכר שרה ויונאס קסלר הונחו לפני הבית ברחוב Kartäuserhof מספר 8 שבדרום קלן. שתי אבני נגף נוספות הונחו לפני הבית ברחוב Kartäuserhof מספר 13 לזכר אחותו של יונאס קסלר, אווה זילברשטיין (נולדה ב-2 באפריל 1906) ובתה צילי-רוזה זילברשטיין (ילידת 2 ביולי 1933).

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו של יונאס קסלר, סמואל, שרד את השואה ואחריה היה חבר בחבר המנהלים של מועצת קהילת בית הכנסת בקלן וישב כחבר מועצת העיר קלן מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ bundesarchiv.de: Gedenkbucheintrag Kessler, Jonas Jakob
  2. ^ Barbara Becker-Jákli (unter Mitarbeit von Aaron Knappstein): Der Jüdische Friedhof Köln-Bocklemünd. Geschichte, Architektur und Biografien. Hrsg.: NS-Dokumentationszentrum der Stadt Köln. Emons, Köln 2016, ISBN 978-3-95451-889-0, S. 177.
  3. ^ Horst Matzerath, Elfi Pracht, Barbara Becker-Jákli (Hrsg.): Jüdisches Schicksal in Köln 1918–1945 - Katalog zur Ausstellung des Historischen Archivs der Stadt Kön/NS-Dokumentatinszentrum (8. November 1988 bis 22. Januar 1989, im Kölnischen Stadtmuseum/Alte Wache), Stadt Köln 1988, Seiten 76, 77 und 309
  4. ^ 1 2 3 NS-Dokumentationszentrum Köln - Sara Kessler. In: museenkoeln.de.
  5. ^ Amtsblatt der Stadt Köln, 9. Juli 2014