יונה חצור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יונה חצור
חצור (מימין) לצד יוסף שפרינצק
לידה 1920 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 באפריל 2015 (בגיל 95 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יונה חצור (1920 - 8 באפריל 2015) היה קצין הכנסת הראשונה, אשר בשנת 1958 ארגן את משמר הכנסת והשתתף בדיונים על קביעת מקום המשכן, בתכנון הסמל והתלבושת של אנשי המשמר, ובעיצוב כובעי הפונפון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יונה חצור נולד בקלן שבגרמניה בשנת 1920. למד מ-1927 בבית ספר יסודי "יבנה" ולאחר מכן, משנת 1931, בבית ספר תיכון "מוריה". בשנת הלימודים האחרונה היה חבר בתנועת עזרא ועבר ללמוד בישיבה תיכונית, דבר שנדרש כתנאי לעלייה לארץ ישראל. בשנת 1939 עבר להמבורג וסיים בהצלחה את תעודת בגרות שלו. לאחר ליל הבדולח עבד כמדריך נוער בקהילה היהודית

עלייה ושרות במערכת הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1939 קיבל היתר עלייה כסטודנט. כשהגיע ארצה, נקלט בארץ על ידי דודו החורג, הד"ר מרדכי מקס לבנשטין והחל את לימודי האדריכלות בטכניון בחיפה. לימודיו נפסקו עם התנדבותו לצבא הבריטי. כעבור שנתיים באפריל 1941 הגיע לדרגת קפטן, והגיע עם היחידות הארץ ישראליות למדבר המערבי, למלטה, לאוסטריה ולאיטליה. באיטליה לאחר שאספו פליטים מרחבי איטליה ניתפס במעורבותו במשלוח אניית המעפילים "אקסודוס" נשפט ונשלח הביתה.

ב-1946 כאשר חזרת ארצה הצטרף לקואופרטיב "משמר המפרץ". משנת 1939 התקבל כחבר בארגון ההגנה עד הקמת צה"ל. במלחמת העצמאות שירת כסגן מפקד גדוד חי"ר 24 ב"כרמלי", התמנה למפקד בית הספר לקציני תחבורה ולמפקד בסיס הדרכה וראש ענף במטכ"ל של צה"ל.

כשהתמנה למנהל לשכת נשיא המדינה דאז, פרופסור חיים ויצמן. משהוחלט, בסוף 1949, על כינון שירות קבע בצה"ל, הצטרף לשורותיו.

משמר הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 1957 לאחר התקרית שבה נזרק רימון לעבר הכנסת הישנה, בבית פרומין בירושלים נפצעו בן-גוריון, משה שפירא, גולדה מאיר לכן ביקש היו"ר שפרינצק לבטל את טקס ההשבעה של הנשיא המיועד דאז יצחק בן-צבי. יונה חצור הצליח לשכנעו וההשבעה התקיימה כסדרה. יגאל אלון היה אחראי על החקירה מה קרה ולמנוע הישנות מקרה כזה. הוא המליץ על הקמת מחיצת זכוכית בין יציע האורחים ומקום מושבם של חברי הכנסת. כמו כן החליט יגאל אלון על הקמת משמר הכנסת ויונה חצור הכין רשימת תפקידים של יחידת המשמר ותוקף החוקתי שלהם.

כאשר הקימו את מוסד קצין הכנסת הציע לו יו"ר הכנסת דאז, יוסף שפרינצק, לכהן בתפקיד זה. עד אז היו לכנסת רק סדרנים.

ב-1958 הקים יונה חצור את המשמר החמוש ואף עיצב עבורו מדים וכובעי פונפון שאפשר לראותם בצילומים של אנשי המשמר העומדים לפני בית פרומין. ושימש כקצין תלונות הציבור. לאחר גיוס אנשי המשמר נשלחו לבית ספר לשוטרים והמבחן האחרון שלהם היה צעדה בת תשעה ימים לירושלים

המשך חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מילוי התפקיד למד משפטים ועם סיום לימודיו חיפש תפקיד קרוב לתחום המשפט המסחרי ובשנת 1960, התמנה על ידי ספיר למפקח על היהלומים במשרד המסחר והתעשייה. משנת 1962 ניהל את חברת הברוקרים העולמית ליהלומים "הניג" במשך עשרים שנה. בתקופה זו תרם רבות לחיזוק מעמדה של התעשייה הישראלית וקשר קשרים אישיים וחמים עם ראשי התעשייה העולמית, בינם סר הארי אופנהיימר שהפך לידידו האישי ואיש סודו. לאחר מכן בשנת 1983 פרש יונה חצור מניהול החברה, ולתקופה מסוימת המשיך לכהן בה כיועץ.

בשנת 1991 העניקה התאחדות תעשייני היהלומים ליונה חצור את התואר "יקיר תעשיית היהלומים".

נפטר בישראל ב-8 באפריל 2015.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]