יונה שטנצל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יונה שטנצל
הרב משה פיינשטיין מימין עם הרב יונה שטנצל משמאל

הרב יונה שטנצל (כ"ב באב ה'תרס"ד, 3 באוגוסט 1904 - י"ט בתמוז תשכ"ט, 5 ביולי 1969) היה רב בתל אביב, מייסד מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר סוסנוביץ שבפולין לרב שלמה שטענציל ומרים ביילה (צוויגנאפט). בגיל 13 התייתם מאביו, ולמד מספר שנים בישיבה בקרקוב, שם היה חברותא של הרב משה מרדכי בידרמן[דרוש מקור], לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת חכמי לובלין בראשות בן משפחתו, הרב אריה צבי פרומר. נישא ב-21 בינואר 1932 לשבע (פישל), בתו של חיים הלוי פישל, סוחר מסוסנוביץ, חסיד גור.

בשנת תרצ"ה (1935) עלה לארץ ישראל והתגורר בשכונת נווה שאנן בתל אביב. בראשית ימיו בארץ התפרנס ממפעל "דבק יונה" שפתח בתל אביב. במשך עשרות שנים שימש כרב בית החסידים "ארלנגר" ומגיד שיעור בדף היומי ועוד. יחד עם האדמו"ר ממודזיץ' מונה לאחראי מחלקת הכשרות ברבנות של תל אביב. בהמשך מונה כרב האחראי על מחלקת השבת של הרבנות בתל אביב, ובתפקידו היה אחראי על התקנת העירוב בעיר תל אביב ונועץ בחזון איש שבא לראות בעיניו את העירוב.

היה פעיל למען שמירת הצביון הדתי בתל אביב. ב-3 באוגוסט 1957[1], כאשר חברת דן רצתה להפעיל לראשונה תחבורה ציבורית לפני צאת השבת, יצא עם עשרות מתפללי בית הכנסת שלו שהיה סמוך לתחנה המרכזית כדי למנוע את נסיעת האוטובוסים. על מעשה זה הועמד למשפט אך יצא זכאי[דרוש מקור].

נפטר בי"ט בתמוז שנת תשכ"ט, 5 ביולי 1969 ונטמן בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק.

מפעל המשנה היומית וההלכה היומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מבני משפחתו של הרב שטנצל נרצחו בשואה. לזכרם ולזכר שאר הנספים בשואה, פיתח את רעיון רבו וקרוב משפחתו הרב אריה צבי פרומר שקבע לימוד משנה אחת ליום מסדרי זרעים וטהרות שאין עליהם תלמוד בבלי. הרב שטנצל ייסד לזכר קדושי השואה לימוד שתי משניות על שישה סדרי משנה, משום שאותיות המילה "משנה" זהות לאותיות "נשמה". המפעל קיבל את הסכמות האמרי אמת מגור, רבי איסר זלמן מלצר ורבי משה פיינשטיין ועוד.

בהתייעצות עם החזון איש ייסד את מפעל לימוד הלכה יומית, שבו נלמדות מדי יום שלוש הלכות במסגרת שלחן ערוך, וכך בתוך תקופה של שלוש שנים וחצי מסיימים את כל שולחן ערוך אורח חיים.

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהודה שיף ודני דור, חמישים לישראל, הוצאת גלי אלפא תקשורת, 1997