יוניס קנדי שרייבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוניס קנדי שרייבר
Eunice Kennedy Shriver
לידה 10 ביולי 1921
ברוקליין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 באוגוסט 2009 (בגיל 88)
Hyannis, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Eunice Mary Kennedy עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות על שם חבייר פרנסיס הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית הנצרות הרומית-קתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג סרג'נט שרייבר (23 במאי 1953–11 באוגוסט 2009) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
http://eunicekennedyshriver.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוניס מרי קנדי שרייבר DSG (10 ביולי 1921 – 11 באוגוסט 2009) הייתה פילנתרופית אמריקאית[1] ובת למשפחת קנדי. היא ייסדה את הספיישל אולימפיקס, ארגון ספורט לאנשים עם מוגבלויות פיזית ושכליות. על מאמציה למען אנשים בעלי מוגבלויות, הוענקה לה מדליית החירות הנשיאותית ב-1984.

שרייבר הייתה אחותם של נשיא ארצות הברית, ג'ון קנדי, הסנאטורים רוברט פ. קנדי ואדוארד קנדי. כמו כן, הייתה החותנת של ארנולד שוורצנגר. היא הייתה נשואה לסרג'נט שריבר, שהיה שגריר ארצות הברית בצרפת וכן המועמד הדמוקרטי לסגן נשיא ארצות הברית בבחירות 1972.

חיים מוקדמים, השכלה וקריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוניס מרי קנדי נולדה בברוקליין, מסצ'וסטס, ב-10 ביולי 1921.[2] היא הייתה החמישית מתוך תשעת ילדים של ג'וזף פ. קנדי האב ורוז פיצג'רלד.

שריבר התחנכה במנזר הלב הקדוש שבלונדון, ולאחר מכן במכללת מנהטנוויל. את התואר הראשונה שלה בסוציולוגיה למדה באוניברסיטת סטנפורד, שם סיימה ב-1943.[3] אחרי כן עבדה במחלקת בעיות מלחמה מיוחדות של מחלקת המדינה האמריקאית. בהמשך עברה לעבוד כמזכירה ראשית במשרד המשפטים האמריקנית במסגרת פרויקט העוסק בעבריינות נוער. עבדה כעובדת סוציאלית במשך שנה במוסד התעשייתי הפדרלי לנשים. בשנת 1951 עברה להתגורר בשיקגו, שם עבדה במקלט לנשים ובבית המשפט לנוער.[2]

עבודת צדקה ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוניס קנדי שרייבר בשנת 1980
בשנת 2008 שונה שמו של המכון הלאומי לבריאות הילד והתפתחות האדם לכבודה של יוניס קנדי שרייבר.
יוניס קנדי שרייבר נואמת בטקס לכבודה ב-3 במרץ 2008

בשנת 1957, נהייתה שרייבר סגנית הנשיאה של קרן ג'וזף פ. קנדי ג'וניור.[2] היא העבירה את התמקדות הארגון מארגוני צדקה קתוליים למחקר על גורמים למוגבלות שכליות ודרכי טיפול הומניות בהן.[3] ההתעניינות של שרייבר במוגבלויות שכליות הגיעה לשיאה בייסוד הSpecial Olympics, בין היתר.[4]

שרייבר, פעילה ותיקה בנושאי בריאות ילדים ונכות, דגלה בהקמת פאנל הנשיא לפיגור שכלי ב-1961, שהיה משמעותי בתנועה לשילוב אנשים עם מובלויות בחברה בארצות הברית וברחבי העולם.[5] שריבר הייתה המייסדת העיקרית של המכון הלאומי לבריאות הילד והתפתחות האדם (NICHD), חלק מהמכונים הלאומיים לבריאות, ב-1962.

בשנת 1962 ייסדה שרייבר את Camp Shriver, מחנה לילדים עם צרכים מיוחדים שהתקיים בביתה, חווה במרילנד. מחנה שרייבר התפתח ל-Special Olympics, שאותה ייסדה שרייבר בשנת 1968.[6][7] המשחקים הראשונים נערכו בשיקגו, אילינוי, ונערכו בעזרת התכנון והמימון של קרן ג'וזף פ. קנדי הבן. בנאומה בטקס הפתיחה אמרה שרייבר כי אירוע זה מוכיח "עובדה בסיסית מאוד, שילדים יוצאי דופן - ילדים עם פיגור שכלי - יכולים להיות ספורטאים יוצאי דופן, העובדה שבאמצעות ספורט הם יכולים לממש את הפוטנציאל שלהם לצְמִיחָה.'" באותה השנה הקמו ה-Special Olympics כארגון צדקה ללא מטרות רווח. מאז השתתפו כמעט שלושה מיליון ספורטאים.[2]

ב-1969 עברה שרייבר להתגורר בצרפת, שם המשיכה לעסוק במוגבלויות שכליות. החלה לארגן פעילויות עם ארגונים בפריז, שמטרתן העיקרית לסייע למשפחות של ילדים בעלי צרכים מיוחדים ולספק פעילויות עבור ילדיהם. בעודה בפריז פיתחה את היסודות להתרחבות בינלאומית של ה-Special Olympics.

בשנת 1982, הקימה את מרכז יוניס קנדי שרייבר הלאומי לקהילה של אכפתיות באוניברסיטת יוטה, סולט לייק סיטי. התוכנית נפרסת מגן חובה עד כיתה י"ב, ומהווה חינוך מקיף עם דגש על מוגבלויות. התוכנית אומצה על ידי כמעט 1,200 בתי ספר בארצות הברית ובקנדה.[8][9]

בשנת 1984 קיבלה שרייבר את מדליית החירות הנשיאותית מהנשיא רונלד רייגן, הפרס האזרחי היוקרתי ביותר בארצות הברית.[2] את הפרס קיבלה על עבודתה למען אנשים עם מוגבלות.[10][11] בשנת 1988, היא קיבלה את מדליית Laetare, הנחשבת לפרס הגבוה ביותר עבור קתולים אמריקאים, על ידי אוניברסיטת נוטרדאם.[12] בשנת 1990 הוענק לשרייבר פרס הנשר מאקדמיית הספורט של ארצות הברית. הפרס הוא הכבוד הגבוה ביותר של האקדמיה, וניתן לשרייבר כהוקרה על תרומתה לספורט הבין-לאומי.[13][14] בשנת 1992 קיבלה שרייבר את הפרס השנתי על שם הסנאטור ג'ון היינץ, עבור שירות ציבורי לקהילות מוחלשות.[15]

על עבודתה בהלאמת ה-Special Olympics קיבלה שרייבר את פרס האזרחות העולמית של Civitan.[16] ההסברה שלה בנושא זה זיכתה אותה גם בפרסים ובהכרות אחרות, כולל תארים של כבוד מאוניברסיטאות רבות.[17][18] שרייבר הייתה לאמריקאית השנייה ולאישה הראשונה והיחידה שהופיעה על מטבע אמריקני בעודה חיה. דיוקנה הופיע על דולר הכסף המיוחד שהופק בשנת 1995 לכבוד ה-Special Olympics. בצידו האחורי של המטבע מופיע הציטוט, "כאשר אנחנו מקווים לטוב שבהם, התקווה נולדת בנו מחדש", ציטוט המיוחס לשרייבר.[19][20][21]

בשנת 1998, שרייבר נכנסה להיכל התהילה הלאומי לנשים.[22]

בשנת 2002 הוענק לשרייבר פרס תיאודור רוזוולט, פרס שנתי המוענק על ידי האגודה הלאומית לאתלטיקה.[23] ב-2006, במסגרת חגיגת המאה של ה-NCAA (ארגון הספורט האוניברסיטאי בארצות הברית), נבחרה שרייבר כאחת ממאה האנשים המשפיעים ביותר, במקום התשיעי ברשימה.[24] עוד בשנת 2006, קיבלה תואר אבירותמהאפיפיור מהאפיפיור בנדיקטוס ה-16, והייתה לגבירה ממסדר גרגוריוס הקדוש הקדוש (DSG).[25] אמה, רוז, קיבלה את התואר בשנת 1950 מהאפיפיור פיוס ה-12.[26]

בשנת 2008 קיבלה שרייבר את פרס המייסדת מהמרכז הלאומי לחקר הבריאות כהוקרה על הישגיה.[27]

עוד בשנת 2008, שינה הקונגרס האמריקאי את שמו של ה-NICHD למכון יוניס קנדי שרייבר הלאומי לבריאות הילד והתפתחות האדם.[28] בדצמבר 2008, מגזין ספורטס אילוסטרייטד בחר בשרייבר לפרסספורטאית השנה, פרס המורשת הראשון של המגזין.[29] ב-9 במאי 2009, גלריית הדיוקנאות הלאומית של מכון סמיתסוניאן (NPG) בוושינגטו חשף דיוקן היסטורי של שרייבר, הדיוקן הראשון שהוזמן עבור אדם שלא כיהן כנשיא ארצות הברית או כגברת ראשונה. בדיוקן מתוארת שרייבר עם ארבעה ספורטאים של ה-Special Olympics. הדיוקן צויר על ידי דייוויד לנז,, הזוכה בתחרות הפורטרטים של אאוטווין בוצ'בר ב-2006. בספטמבר 2010, אוניברסיטת המדינה של ניו יורק בברוקפורט, שבה התקיימו משחקי ה-Special Olympics של 1979,שינתה את שמו של אצטדיון הכדורגל שלה ל"אצטדיון יוניס קנדי שריבר".[30] ביולי 2017, קיבלה שרייבר את פרס האומץ על שם ארתור אש בטקס פרסי ESPY, כבר לאחר מותה.[31]

מעורבות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרייבר הייתה פעילה בקמפיין של אחיה ג'ון לנשיאות ארצות הברית ב-1960.[32][33]

אף על פי שהזדהתה עם המפלגה הדמוקרטית, שרייבר הייתה תומכת נלהבת של התנועה נגד הפלות.[34] בשנת 1990 כתבה שרייבר מכתב ל"ניו יורק טיימס", בו גינתה קבוצה לזכויות הפלות על כך שהשתמשה בציטוט של הנשיא קנדי מחוץ להקשרם כתמיכה בעמדתם.[35][36] שרייבר הייתה אחת מכמה דמוקרטים בולטים שהוציאו פרסומת בהיקף עמוד שלם בעיתון הניו יורק טיימס המביעה התנגדות ל"הפלה לפי דרישה" במהלך ועידת המפלגה הדמוקרטית ב-1992 (זאת מכיוון שהמפלגה אימצה אז מצע המדגיש את תמיכתה בזכות להפלות).[37][38] שרייבר הייתה תומכת בכמה ארגונים נגד הפלות: פמיניסטיות למען חיים באמריקה,[39] רשימת סוזן ב. אנתוני ודמוקרטים למען חיים באמריקה.[40]

למרות היותה דמוקרטית, שרייבר תמכה במועמד הרפובליקני למושל קליפורניה בקמפיין 2003, חתנה ארנולד שוורצנגר.[41]

ב-28 בינואר 2008, בהיותה בת 86, הייתה שרייבר נוכחת באוניברסיטה האמריקאית בוושינגטון הבירה, כאשר אחיה, הסנאטור אדוארד מ. קנדי, הכריז על תמיכתו בקמפיין הנשיאותי של ברק אובמה.[42]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוניס וסרג'נט שריבר ב-1999

ב-23 במאי 1953, בגיל 31, נישאה יוניס לסרג'נט שרבר בטקס קתולי בקתדרלת סנט פטריק בניו יורק.[43] בעלה שימש כשגריר ארצות הברית בצרפת בין השנים 1968 ל-1970 והיה המועמד הדמוקרטי לסגן נשיא ארצות הברית ב-1972 (עם ג'ורג' מקגוברן כמועמד לנשיאות ארצות הברית).[43][44] נולדו להם חמישה ילדים: רוברט סרג'נט שרייבר השלישי, מריה אוינגס שרייבר, טימותי פרי שרייבר, מארק קנדי שרייבר ואנתוני פול קנדי שרייבר.[45] לשרייבר היו תשעה-עשר נכדים.[46]

שרייבר הייתה קרובה לאחותה רוזמרי קנדי, שהייתה מוגבלת שכלית מלידה ושמצבה החמיר עקב ניתוח לובוטומיה.[2]

בשנת 2005, לקתה שרייבר בשבץ ושבר בירך.[47] ב-18 בנובמבר 2007, בגיל 86, היא אושפזה בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס בבוסטון, שם נשארה מספר שבועות.[48][49]

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

עץ משפחת קנדי


 
 
 
 
 
 
 
 
ג'וזף קנדי
(שגריר
ארצות הברית
בבריטניה)
 
רוז קנדי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ג'וזף קנדי ג'וניור
(טייס)
 
ג'קלין לי בובייה
 
ג'ון פיצג'רלד קנדי
(נשיא ארצות הברית)
 
יוניס קנדי שרייבר
(מייסדת
ספיישל אולימפיקס)
 
 
 
רוברט קנדי
(התובע הכללי
וסנאטור)
 
אתל קנדי
 
טד קנדי
(סנאטור)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קרוליין קנדי
(שגרירה)
 
ג'ון קנדי ג'וניור
(עיתונאי)
 
מריה שרייבר
(עיתונאית
וסופרת)
 
ארנולד שוורצנגר
(שחקן
ופוליטיקאי)
 
ג'וזף קנדי השני
(חבר קונגרס)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פטריק שוורצנגר
(שחקן)
 
 
 
ג'וזף קנדי השלישי
(חבר קונגרס)
 
 
 
 
 
 

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 באוגוסט 2009 אושפזה שרייבר בבית החולים קייפ קוד בהיאניס, מסצ'וסטס עם מחלה לא ידועה.[50] ב-10 באוגוסט נקראו קרוביה לבית החולים.[51] שרייבר נפטרה למחרת בהיותה בת 88. שבועיים לאחר מותה, ב-25 באוגוסט, נפטר אחיה הקטן, הסנאטור טד קנדי[52][53]

משפחתה של שרייבר פרסמה הודעה בעת מותה, המצוטטת כאן חלקית:

Inspired by her love of God, her devotion to her family, and her relentless belief in the dignity and worth of every human life, she worked without ceasing—searching, pushing, demanding, hoping for change. She was a living prayer, a living advocate, a living center of power. She set out to change the world and to change us, and she did that and more. She founded the movement that became Special Olympics, the largest movement for acceptance and inclusion for people with intellectual disabilities in the history of the world. Her work transformed the lives of hundreds of millions of people across the globe, and they in turn are her living legacy.[54]

לאחר מותה של שרייבר, אמר הנשיא ברק אובמה כי היא הייתה "אישה יוצאת דופן, אשר לימדה את האומה שלנו - ואת העולמנו - ששום מחסום פיזי או נפשי לא יכול לרסן את כוחה של הרוח האנושית".[55]

הלוויה וקבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 באוגוסט 2009 נערכה עבור שרייבר מיסת רקוויאם בכנסייה הקתולית פרנסיס אקסבייר הקדוש בהיאניס, מסאצ'וסטס. לאחר המיסה נקברה שרייבר בבית הקברות של קהילת סנט פרנסיס אקסבייר בסנטרוויל הסמוכה. האפיפיור בנדיקטוס ה-16 שלח מכתב תנחומים למשפחתה.[56] מכיוון שאחיה טד התמודד אז עם סרטן מוח סופני, הוא לא יכול היה להשתתף בהלוויה, ואחותם ג'ין קנדי סמית' נשארה איתו. טד מת שבועיים לאחר מכן, והותיר את ג'ין כבתם האחרונה של ג'וזף ורוז קנדי, עד מותה ב-17 ביוני 2020 בגיל 92.[57]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוניס קנדי שרייבר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jackson, Harold (11 באוגוסט 2009). "Eunice Kennedy Shriver – Obituary". The Guardian – via www.theguardian.com. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 Baranauckas, Carla (11 באוגוסט 2009). "Eunice Kennedy Shriver, Influential Founder of Special Olympics, Dies at 88". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 Smith, J.Y. (12 באוגוסט 2009). "Eunice Kennedy Shriver, Special Olympics Founder, Dies at 88". washingtonpost.com. נבדק ב-2 במרץ 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Nelson, Valerie; Mehren (12 באוגוסט 2009). "Eunice Kennedy Shriver dies at 88; Special Olympics founder and sister of JFK". Los Angeles Times (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-21 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Braddock, D. (February 2010). Honoring Eunice Kennedy Shriver's legacy in intellectual disability. Intellectual and Developmental Disabilities, 48(1): 63–72.
  6. ^ Sun, Baltimore. "Maryland swimmers Michael Phelps and Becca Meyers win ESPY awards". baltimoresun.com.
  7. ^ "Eunice Kennedy Shriver's Olympic Legacy". NPR.
  8. ^ "About Community of Caring" (אורכב 31.03.2009 בארכיון Wayback Machine). Eunice Kennedy Shriver National Center for Community of Caring. Undated. Retrieved August 14, 2009.
  9. ^ "Community of Caring Names University of Utah Its New National Headquarters - UNews Archive". archive.unews.utah.edu (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-12-13.
  10. ^ "Eunice Kennedy Shriver". DeseretNews.com. 13 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, October 2022)
  11. ^ "Remarks at the Presentation Ceremony for the Presidential Medal of Freedom" (אורכב 18.09.2012 בארכיון Wayback Machine), Archives – Ronald Reagan Presidential Library, administered by the National Archives and Records Administration. March 26, 1984. Accessed May 28, 2008.
  12. ^ "Laetare Acceptance Speech – Eunice Kennedy Shriver". www.eunicekennedyshriver.org. נבדק ב-31 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "News 21/01/08 – FISU President Receives USSA Award". FISU. 21 בינואר 2008. נבדק ב-26 במאי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Eunice Kennedy Shriver". JFK Hyannis Museum (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-12-13.
  15. ^ "National – Jefferson Awards Foundation". אורכב מ-המקור ב-24 בנובמבר 2010. נבדק ב-5 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Armbrester, Margaret E. (1992). The Civitan Story. Birmingham, AL: Ebsco Media. p. 95.
  17. ^ "Eunice Kennedy Shriver – Doctor of Public Service" The Shriver Center, The University of Maryland, Baltimore County. Accessed May 28, 2008.
  18. ^ "Eunice Kennedy Shriver". Special Olympics. אורכב מ-המקור ב-28 בינואר 2008. נבדק ב-12 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Shriver, Timothy (2007). "Prepared statement of Timothy Shriver". Special Olympics: Hearing Before a Subcommittee of the Committee on Appropriations, United States Senate, One Hundred Ninth Congress, Second Session, Special Hearing, July 2, 2006, Washington, DC. U.S. Government Printing Office. p. 9. ISBN 9780160786907.
  20. ^ "Commemorative – Special Olympics". U.S. Mint. 16 בדצמבר 2016. נבדק ב-5 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Eunice Kennedy Shriver Coin Details – Inspirational Ladies". Collectors Society. 15 בנובמבר 2018. נבדק ב-5 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Shriver, Eunice Kennedy". National Women's Hall of Fame.
  23. ^ "Eunice Shriver recovers from hip surgery". CNN. 21 באוגוסט 2002. נבדק ב-5 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "2002 Teddy winner Shriver dies at 88". NCAA News. 11 באוגוסט 2009. אורכב מ-המקור ב-11 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Theodore, Bevin (11 באוגוסט 2009). "Eunice Kennedy Shriver, founder of Special Olympics and sister of John F. Kennedy, dies at 88". lehighvalleylive.com. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Rose Fitzgerald Kennedy – John F. Kennedy Presidential Library & Museum". www.jfklibrary.org.
  27. ^ "Foremother and Health Policy Hero Awards Luncheon". 7 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ Amato, Laura (25 ביולי 2015). "Eunice Kennedy Shriver & The Special Olympics: 5 Fast Facts You Need to Know". {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "Eunice Kennedy Shriver's legacy lives on with Special Olympics".
  30. ^ "Eunice Kennedy Shriver Stadium". College at Brockport Athletics (באנגלית). נבדק ב-21 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "Special Olympics Founder Honored at The 2017 ESPYS". אורכב מ-המקור ב-18 ביולי 2017. נבדק ב-13 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "Eunice Kennedy Shriver stumped in N.J. during 1960 campaign". The New York Observer. 11 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ "Eunice Kennedy Shriver: a life in pictures". The Guardian. 11 באוגוסט 2009 – via www.theguardian.com. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ Douthat, Ross (30 באוגוסט 2009). "Opinion | A Different Kind of Liberal". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ "Opinion | J.F.K. Would Have Defended Bishops' Right to Fight Abortion". The New York Times. 13 במאי 1990. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ Biofiles: Eunice Kennedy Shriver. Retrieved August 11, 2009.
  37. ^ Haberkorn, Jennifer. "'If You're a Pro-life Democrat … You Know You're Standing Alone'". POLITICO Magazine.
  38. ^ "'92 DEMOCRATIC CONVENTION : In Spotlight: Republican 'Defectors' : Abortion rights: Six women, saying that 'George Bush has abandoned us,' vow to vote for Clinton". Los Angeles Times. 15 ביולי 1992. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ Shriver, Eunice Kennedy, "Remarkable Pro-Life Women" (אורכב 29.05.2008 בארכיון Wayback Machine) (PDF format) The American Feminist, The Quarterly Magazine of Feminists for Life of America, Vol. 5, No. 4, Winter 1998–1999, p. 18. Accessed May 28, 2008.
  40. ^ "The Pro-Life Kennedy". CBN.com – The Christian Broadcasting Network. 11 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ Mathews, Joe (11 באוגוסט 2009). "Arnold's Debt to Eunice". The Daily Beast – via www.thedailybeast.com. {{cite news}}: (עזרה)
  42. ^ Alexander, Amy, "A Torch Passed", The Nation, January 28, 2008. Retrieved August 11, 2009. (הקישור אינו פעיל, June 2016)
  43. ^ 1 2 Archives. R(obert) "Sargent Shriver: An Inventory of His Personal Papers, 1948–1976, Papers (#214) – J" (אורכב 20.10.2007 בארכיון Wayback Machine) John F. Kennedy Presidential Library & Museum, John F. Kennedy Library National Archives and Records Administration
  44. ^ McFadden, Robert D. (18 בינואר 2011). "R. Sargent Shriver, Kennedy In-Law and Peace Corps Founding Director, Dies at 95". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  45. ^ Allen, Mike. "Eunice Kennedy Shriver, 1921–2009". POLITICO.
  46. ^ "Eunice Kennedy Shriver dies at 88 - CNN.com". www.cnn.com.
  47. ^ "Special Olympics torch lights Eunice Kennedy Shriver's funeral - CNN.com". www.cnn.com.
  48. ^ "Eunice Kennedy Shriver Hospitalized". washingtonpost.com. Associated Press. 25 בנובמבר 2007. נבדק ב-12 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ^ Beggy, Carol and Mark Shanahan, "She's loyal to father's 'Ideal'", The Boston Globe, January 14, 2008. Retrieved August 11, 2009.
  50. ^ McGreevy, Patrick. "Schwarzenegger, Maria Shriver at Eunice Shriver's bedside", Los Angeles Times. August 7, 2009. Retrieved August 7, 2009.
  51. ^ "Eunice Kennedy Shriver's relatives called to hospital". CNN. 11 באוגוסט 2009. נבדק ב-11 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  52. ^ Grinberg, Emanuella (n.d.). "Eunice Kennedy Shriver dies". CNN. נבדק ב-11 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  53. ^ Allen, Mike (11 באוגוסט 2009). "Eunice Kennedy Shriver dies". Politico. נבדק ב-11 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ "Statement from The Shriver Family". Eunice Kennedy Shriver. 2009-08-11. נבדק ב-2009-08-11.
  55. ^ Farr, Michael (11 באוגוסט 2010). "One year ago: Eunice Kennedy Shriver". Los Angeles Times. {{cite news}}: (עזרה)
  56. ^ "Pope's Letter to Kennedy-Shriver Family". אורכב מ-המקור ב-8 ביוני 2011. נבדק ב-20 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ McMullen, Troy (26 באוגוסט 2009). "The Last Kennedy: A Closer Look at Jean Kennedy Smith". ABC News. ארכיון מ-4 באוגוסט 2019. נבדק ב-26 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יוניס_קנדי_שרייבר&oldid=37998168"