יונס גר סטרה
| לידה |
25 באוגוסט 1960 (בן 65) אוסלו, נורווגיה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם לידה |
Jonas Gahr Støre | ||||
| מדינה |
| ||||
| מקום מגורים |
Ris | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה | מפלגת העבודה | ||||
| השקפה דתית |
נצרות | ||||
| בת זוג |
Marit Slagsvold (מ-1988) | ||||
| פרסים והוקרה | |||||
| חתימה |
| ||||
| |||||
| |||||
| |||||
יוּנַס גָר סְטֵרֶה (בנורווגית: Jonas Gahr Støre; נולד ב-25 באוגוסט 1960 באוסלו נורווגיה) הוא ראש ממשלת נורווגיה החל מ-14 באוקטובר 2021. בעבר כיהן כמנהיג האופוזיציה ושר החוץ של נורווגיה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יונס גר סטרה בוגר המכון למדע המדינה פריז משנת 1985. לאחר סיום הלימודים הוא לימד בבית הספר הרווארד למשפטים, ולאחר שנה חזר לנורווגיה.
בשנת 1989 התמנה ליועץ של גרו הרלם ברונדטלנד והצטרף לשורות מפלגת העבודה. לאחר מספר שנים התמנה לשגריר נורווגיה בארגון האומות המאוחדות.
בשנת 2005 התמנה יונס גר סטרה לשר החוץ, וכיהן בתפקיד זה עד שנת 2012. בשנת 2012 הועבר לתפקיד שר הבריאות, וכיהן בו עד שהוחלף על ידי בנט הויה.
יונס גר סטרה מכהן כחבר הסטורטינג משנת 2009.
בשנת 2008 הוא היה בבית מלון בקאבול בזמן בו המלון הותקף על ידי מתאבד. במהלך האירוע מספר אנשים נהרגו, אך סטרה לא נפצע.
למרות שמפלגת הלייבור קיבלה מ-1% פחות קולות, ואיבדה מנדט אחד, המרכז-שמאל זכה ברוב בבחירות לפרלמנט 2021. כמנהיג המפלגה הגדולה ביותר, היה סטרה המועדף מובהק לתפקיד ראש הממשלה. יומיים לאחר התפטרות ארנה סולברג וממשלתה ב-12 באוקטובר 2021, מונה סטורי כראש ממשלת נורווגיה על ידי המלך האראלד החמישי, והנהיג ממשלת מיעוט עם מפלגת המרכז. ב-14 באוקטובר נכנס לתפקיד.[1]
במהלך מלחמת חרבות ברזל מתח ביקורת חריפה על ישראל, והוא נחשב לאחד המנהיגים העוינים ביותר את ישראל באירופה. הוא סירב להכיר בחמאס כארגון טרור, ושר החוץ מטעם ממשלתו אף אמר כי הממשלה מקיימת יחסים עם חזבאללה והחות'ים.[2] ב-22 במאי 2024 הכריז על הכרה במדינה פלסטינית.[3] ב-10 ביוני 2025 הטיל יחד עם הממלכה המאוחדת, אוסטרליה, ניו זילנד וקנדה סנקציות על השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בעקבות התבטאויות המהוות "הסתה לאלימות והפרת זכויות האדם של הפלסטינים".[4] בנובמבר 2025 סירבה ישראל לבקשתו של סטרה לבקר בישראל כדי להיפגש עם גורמים באזור ולנסות לקבע את מקומה של נורווגיה בשיקום רצועת עזה.[5]
סטרה התמודד בשנית לתפקיד ראש ממשלת נורווגיה בבחירות הפרלמנטריות ב-2025, וזכה יחד עם מפלגתו ל-28% מקולות הבוחרים, המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט, וזכה בשנית בתפקיד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יונס גר סטרה, ברשת החברתית פייסבוק
יונס גר סטרה, ברשת החברתית X (טוויטר)
יונס גר סטרה, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Maktskifte på slottet i dag – men Norges ögon vänds mot Kongsberg, DN.SE, 14 באוקטובר 2021 (בשוודית)
- ↑
דיויד סטברו, ישראל-נורווגיה: יחסים על האש, באתר TheMarker, 8 באפריל 2024 - ↑ איתמר אייכנר, משבר מדיני: ספרד, נורבגיה ואירלנד הכירו יחד במדינה פלסטינית, באתר ynet, 22 במאי 2024
- ↑ איתמר אייכנר, בהובלת בריטניה: 5 מדינות הטילו סנקציות על בן גביר וסמוטריץ', באתר ynet, 10 ביוני 2025
- ↑ איתמר אייכנר, ראש ממשלת נורבגיה רצה להגיע לביקור בישראל - וסורב, באתר ynet, 15 בנובמבר 2025