יונתן בר-אור (1981)
 | |
| לידה | 9 בספטמבר 1981 (בן 44) |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
יונתן בר-אור (נולד ב-9 בספטמבר 1981) הוא שחקן ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2006 שיחק בתפקיד אסף, הדמות הראשית בסרט "מישהו לרוץ איתו" המבוסס על ספר באותו שם של הסופר דויד גרוסמן.[1][2]
ב-2010 שיחק בהצגה "הוקי פוקי" של אייל וייזר שהוצגה בתיאטרון תמונע.[3][4][5]
ב-2011 שיחק בתפקיד ראשי יחד עם אוריאן מיכאלי, בסרט הקצר "עור ברוז", סרט הגמר של הבמאית הדס נוימן. ב-2013 השתתף בסרט סטודנטים של הבמאי איתי שגיא "הקוף הירוק".
ב-2012 השתתף בפרסומת למקדונלד'ס.[6]
ב-2016 שיחק בתפקיד הראשי בסרט "אנשים שהם לא אני" של הבמאית הדס בן ארויה וזכה לביקורות חיוביות על תפקידו.[7]הסרט הוקרן בפסטיבל לוקרנו בשווייץ, וזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע מאר דל פלטה בארגנטינה, וכן הוצג בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה.[8][9]
ב-2019 שיחק בסרטו של בועז ארמוני "המחשמלים" בתור מיקי תבל הצעיר. הסרט היה מועמד לפרס אופיר.
ב-2020 שיחק בתפקיד משנה בתור מיכאל בסרטו של דני רוזנברג "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם".[10] הסרט הוצג בפסטיבל הקולנוע בקאן, זכה בפרס הראשון בפסטיבל הקולנוע בירושלים, וכן היה מועמד לפרס אופיר לסרט הטוב ביותר.[11]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יונתן בר-אור בספר הקולנוע הישראלי
- יונתן בר-אור, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
יונתן בר-אור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
עור ברווז - הדס נוימן, סרטון באתר יוטיוב, 28 בפבר׳ 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עינת והאינדיאנים, "מישהו לרוץ איתו" מעלה זיעה קלה, באתר ynet, 21 בפברואר 2007
- ^ מישהו לרוץ איתו, באתר nrg, 12 ביולי 2006
- ^ מיכאל הנדלזלץ, "הוקי פוקי" בתמונע: קטסטרופה אמנותית, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2010
- ^ צבי גורן, הוקי פוקי - העדר תקשורת כמצב קיומי, באתר הבמה, 8 בפברואר 2010
- ^ עליס בליטנטל, הוקי פוקי בתיאטרון תמונע, באתר News1 מחלקה ראשונה, 29 באוקטובר 2010
- ^ קמפיין חדש של מקדולנס עם יונתן בר אור, באתר יוטיוב, 8 ביולי 2012
- ^
ניב הדס, תעזבו את הפיקנטריה: "אורי ואלה" היא פשוט סדרה טובה, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2016
- ^ אור סיגולי, הסרט "אנשים שהם לא אני" הוא החיים עצמם, באתר כלכליסט, 29 בדצמבר 2016
- ^ דין קליין, "הקולנוע הישראלי לא מספיק מגוון": ראיון עם במאית "אנשים שהם לא אני", באתר seret.co.il, 13 בינואר 2017
- ^ מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם (2020), באתר קרן הקולנוע הישראלי
- ^ אינה טוקר, ראש בראש: אבי נשר וערן קולירין עם 15 מועמדויות בפרסי אופיר, באתר ynet, 16 באוגוסט 2021
