יונתן הקטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יונתן הקטן

"יוֹנָתָן הַקָּטָן
רָץ בַּבֹּקֶר אֶל הַגַּן
עַל הָעֵץ הוּא טִפֵּס
אֶפְרוֹחִים חִפֵּשׂ

אוֹי וַאֲבוֹי לוֹ לַשּׁוֹבָב
חוֹר גָּדוֹל בְּמִכְנָסָיו
מִן הָעֵץ הִתְגַּלְגֵּל
וְעָנְשׁוֹ קִבֵּל"

מקור: זמרשת

יונתן הקטן הוא שיר ילדים שמילותיו העבריות נכתבו על ידי המשורר ישראל דושמן. השיר זכה לביצועים של זמרים ישראלים רבים וביצועו נמשך בדרך כלל כחצי דקה. בגרסתו העברית הוא כפי הנראה שיר הילדים הישראלי המוכר ביותר.

השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיר "יונתן הקטן" שני בתים, שבכל אחד מהם ארבע שורות קצרות. כל שתי שורות מרכיבות משפט, וחרוזות בחרוז עני, כלומר נחרזות בתנועה ועיצור בלבד (הקטן/הגן, לשובב/במכנסיו, התגלגל/קיבל), או חרוז בלתי-מדויק קרוב עיצורי (העץ/חיפש).[1]

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר מספר על הילד הקטן והשובב יונתן, שיצא אל הגן, טיפס על העץ, ונוצר חור גדול בבד מכנסיו. סיום השיר מתאר את סופו של אותו שובב, שמקבל את עונשו. כיום נהוג לשיר את השיר עם סיום מתון יותר ופחות נוזף. כך שבמקום המילים "מִן הָעֵץ הִתְגַּלְגֵּל/ וְעונְשׁוֹ קִבֵּל", מקובל לעיתים קרובות לחזור על שתי השורות האחרונות של הבית הראשון, "הוּא טִפֵּס עַל הָעֵץ/ אֶפְרוֹחִים חִפֵּשׂ".

"אפרוחים חיפש"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להניח שכוונת הביטוי "אפרוחים" בשיר היא לצאצאי הציפור, ולא לצאצאי התרנגולת (שאינם נמצאים על עצים). בדומה לשיר קן ציפור של חיים נחמן ביאליק, נעשה גם כאן נעשה שימוש במילה "אפרוח" במקום במילה "גוזל". בעברית בת ימינו, המונח המקובל לצאצא צעיר של ציפור הוא "גוזל", ואילו "אפרוח" משמש לתיאור צאצא של עופות מים ותרנגולות, אשר אינם נמצאים על עצים. הבחנה כזו לא הייתה בעת שדושמן חיבר את השיר[2].

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לינה ארנון, במאמרה "התבוננות בשיר: 'יונתן' - של יונה וולך"[3], מוצאת זיקה בין שירה של יונה וולך, "יונתן", ובין שיר הילדים "יונתן הקטן" (זיקה הניכרת כבר בשם השיר ובשם גיבורו).

לחן השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנגינת השיר עם חלק מהטקסט הגרמני המקורי

מנגינת השיר מתועדת כבר בשנת 1807 כלחן השיר הגרמני "סעו קדימה" - "Fahret hin"‏[4] אבל ייתכן שהיא חוברה כבר בתחילת המאה ה-18. פשטותה של המנגינה, המבוססת על חמישה צלילים בלבד, הפכה את השיר לקליט ביותר, וכן מאפשרת לימוד מהיר וקל של נגינתו במגוון רחב של כלי נגינה; הדבר נכון בעיקר ללימוד פסנתר וכלי מקלדת אחרים, בהם ניתן לנגן את השיר ביד אחת מבלי להתיק אותה ממקומה. משום כך נחשב השיר כשיר בסיסי להתחלת לימוד נגינה בכלי נגינה שונים. מלבד בגרמניה ובישראל, המלודיה קיימת גם בשיר ילדים דרום-קוריאני (ראו להלן).

\relative c' {\time 4/4 \repeat volta 2 {g' e e2 | f4 d d2 |} \alternative {{ c4 d e f | g g g2 } { c,4 e g g | c,1 \bar"||"}} d4 d d d |d e f2 | e4 e e e | e f g2 \bar"||" g4 e e2 | f4 d d2 | c4 e g g | c,1 \bar"|." }

מקור השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר המקורי נכתב בגרמנית על ידי פרנץ וִידֶמַן (Franz Wiedemann) שחי בדרזדן (גרמניה) בין 1821 ל-1882 ושמו "האנס הקטן" (Hänschen klein)[5] והוא מספר על הַאנְס הקטן שיצא לנדוד בעולם. אמו בוכה מרה ובמבטה היא מאחלת לו הצלחה ומבקשת שישוב במהרה. ולאחר שבע שנים שב הביתה והוא בחור. איש אינו מזהה אותו, אפילו אחותו, אבל אמו מזהה אותו מיד ומברכת אותו. השיר נועד להמחיש לילדים חוויות כמו כאב הפרידה, נדודים הרחק מן הבית ושמחת האיחוד מחדש עם המשפחה, ולשבח את ערך הביתיות והשיבה למולדת (מטרת כל חיבוריו של פרנץ וִידֶמַן הייתה להקנות לנוער את ערכי החברה הבורגנית שרווחו בתקופה ההיא).

הטקסט המקורי
 
תרגום
Hänschen klein
Ging allein
In die weite Welt hinein.
Stock und Hut
Steh'n ihm gut,
Ist gar wohlgemut.
Aber Mama weinet sehr,
Hat ja nun kein Hänschen mehr!
„Wünsch dir Glück!“
Sagt ihr Blick,
„Kehr’ nur bald zurück!“
הַאנְס הקטן
יצא לבדו
לעולם הרחב.
מקל הליכה וכובע
הולמים אותו מאוד
ורוחו אפילו עולצת.
אבל אמא בוכה מאוד,
עתה הרי כבר אין לה הַאנְס קטן.
"בהצלחה!"
מאחל מבטה,
"רק שתשוב במהרה!"
Sieben Jahr
Trüb und klar
Hänschen in der Fremde war.
Da besinnt
Sich das Kind,
Eilt nach Haus geschwind.
Doch nun ist’s kein Hänschen mehr.
Nein, ein großer Hans ist er.
Braun gebrannt
Stirn und Hand.
Wird er wohl erkannt?
שבע שנים
עכורות וצלולות
היה הַאנְס הקטן בנכר.
ואז מתעשת
הילד
ונחפז הביתה במהירות.
אבל עכשיו הרי כבר אין זה הַאנְס קטן.
לא, הוא הַאנְס גדול.
שזופים
ידיו ומצחו.
האם יזהו אותו?
Eins, zwei, drei
Geh’n vorbei,
Wissen nicht, wer das wohl sei.
Schwester spricht:
„Welch Gesicht?“
Kennt den Bruder nicht.
Kommt daher die Mutter sein,
Schaut ihm kaum ins Aug hinein,
Ruft sie schon:
„Hans, mein Sohn!
Grüß dich Gott, mein Sohn!“
אחד, שניים, שלושה
חולפים על פניו
ואינם יודעים: מי זה יכול להיות?
אחותו אומרת:
"איזה מין פרצוף?"
ואינה מזהה את אחיה.
לכן מגיעה אמו,
רק מביטה לתוך עיניו
כבר קוראת היא:
"הַאנְס, בני!
יברכך האל, ילדי".

השיר בשפות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרט לגרמנית ולעברית, משמש לחן השיר גם כשיר ילדים נפוץ מאד בקוריאה הדרומית. השיר מתאר את מעופו של הפרפר ואת ציוץ הציפורים בעונת האביב, ומוכר בכינוי 나비야 나비야 ("הו פרפר! הו פרפר!") - המשמש גם כשורה הראשונה בשיר.

הטקסט המקורי בקוריאנית
 
תרגום חופשי לעברית
나비야 나비야
이리날아 오너라
노랑나비 흰나비
춤을추며 오너라
הו פרפר, הו פרפר,
בוא רחף.
פרפר, פרפר לבן
בוא ורקוד.
봄바람에 꽃잎도
방긋방긋 웃으며
참새도 짹짹짹
노래하며 춤춘다
עם רוח האביב, עלי הכותרת
צוחקים בחיוך, בחיוך.
והדרורים מצייצים "צֶ'ק צֶ'ק צֶ'ק" (צוויץ צוויץ צוויץ),
שרים ורוקדים.

גרסאות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות תפוצתו הרחבה של השיר, נכתבו שירי-צאצא עממיים שונים המבוססים על הלחן ועל המבנה הלירי, אך כוללים שינויים קלים, שלעיתים שייכים לשדות סמנטיים ספציפיים, על מנת ליצור אפקט קומי. בשנות ה-70 עיבד וביצע זיקו גרציאני, מנצחה של תזמורת צה"ל, את השיר בסגנון ג'אז עם תוספות מלודיות רבות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ במקור, יש חריזה צלילית של הגיית המילים "טיפס" - "חיפש"
  2. ^ אפרוח וגוזל, באתר "השפה העברית"
  3. ^ לינה ארנון, "התבוננות בשיר: 'יונתן' - של יונה וולך", עיין ערך שירה, ינואר 2007.
  4. ^ מילות השיר "סעו קדימה" - "Fahret hin" - הן מאת יוהאן גוסטב גוטליב בישלינג (Büsching) ופרידריך פון דר האגן (von der Hagen)
  5. ^ לשמיעת השיר בגרמנית