יונתן זק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

יונתן זק (נולד ב-1932) הוא פסנתרן ומורה ישראלי, חבר בשלישיית יובל, פרופסור אמריטוס בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה בתל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זק נולד בתל אביב. למד פסנתר אצל המלחין והפסנתרן יוסף טל בירושלים, ואחר כך אצל אלפרד שרדר. הוא סיים את לימודיו באקדמיה הירושלמית בשנת 1955[1], ויצא להמשך לימודים בבית הספר הגבוה למוזיקה ג'וליארד בניו יורק, שם למד אצל בוורידג' ובסטר ואדוארד שטויירמן, והשתלם בנגינת מוזיקה קאמרית אצל רוברט מאן.

זק זכה בפרס ראשון בתחרות כל-אמריקאית לנגנים צעירים. בשנת 1969 חזר לישראל. באותה שנה הקים עם הכנר אורי פיאנקה והצ'לן שמחה חלד את שלישיית יובל, הרכב קאמרי ישראלי בעל שם בינלאומי. "שלישיית יובל" הייתה פעילה במשך כ-25 שנה והקליטה תקליטורים רבים בחברות "דויטשה גרמופון", "סנטאור" וכו'.

כסולן ניגן יונתן זק עם כל התזמורות הישראליות החשובות, נתן רסיטלים בארץ ובעולם והקליט קונצרטים רבים בתחנות רדיו בישראל, בצרפת ועוד.

זק זכה להערכה רבה גם כפסנתרן מלווה ובמשך הקריירה המוזיקלית שלו ליווה סולנים רבים, בהם הצ'לן פול טורטלייה, החלילן ז'אן פייר רמפל, הכנרים יצחק פרלמן, פייר אמויאל ומידורי, והזמרים מורין פורסטר, מירה זכאי (איתה הקליט לידר של מאהלר, וברן ואלבן ברג), שרון רוסטורף-זמיר ואחרים. החל משנת 1992 חבר לפסנתרנית אירנה פרידלנד בדואו פסנתר שהקליט, בין השאר, תקליטורים בחברת "רומיאו".

יונתן זק ידוע גם כמורה, המלמד ליווי לידר ונגינת מוזיקה קאמרית בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה בתל אביב, שם הוא מכהן כפרופסור אמריטוס. הוא נותן כיתות אמן וישב בחבר השופטים בתחרויות יוקרתיות רבות, בהן תחרות רובינשטיין, תחרות "שוברט" והמוזיקה בת מאה XX" בגראץ, תחרות ARI במינכן, תחרות הנבל הבינלאומית בישראל, תחרות הזמרה על שם ורה רוז'ה וכו'.

יחד עם אשתו, הזמרת והשחקנית עדי עציון-זק הוא מארגן סדרות קונצרטים לפסנתר, קול וריקוד בביתו בתל אביב, בנושאים שונים מתולדות המוזיקה והתרבות - כגון מרתון לסונאטות של סקריאבין או שופינאנה, תוכנית על חיי אלמה מאהלר ועוד.

ליונתן ועדי עציון-זק יש שלשה ילדים, שניים מהם פעילים בתחום האמנות והבידור: השחקנית עלמה זק ובמאי הטלוויזיה יורם זק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לב, תומר: האקדמיה הישראלית למוזיקה ע"ש רובין - 50 השנים הראשונות, אוניברסיטת ת"א (1998), ע' 142-141