יונתן יבין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יונתן יבין

יונתן יבין (נולד ב-17 ביוני 1972) הוא סופר, עיתונאי, בעל טור, מתרגם, פובליציסט ומגיש רדיו ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יבין נולד בניו יורק למגיש החדשות חיים יבין, והגיע ארצה עם משפחתו בגיל 3[דרוש מקור]. בהיותו בן 19 החל לכתוב בעיתונות המקומית בירושלים, ובהמשך היה לבעל טור במקומונים "עיתון ירושלים" וכל העיר. בנוסף עסק בכתבות מגזין ובסיקור ענייני תרבות. בין לבין עבד מספר שנים כרעיונאי במשרדי פרסום ועם לקוחות פרטיים. בשנת 2005 החל כותב מאמרים פוליטיים וכתבות תרבות בעיתון ידיעות אחרונות. עם הזמן חדל לעסוק בכתבות, ומ-2009 כותב שם מאמרי דעה בלבד.[דרוש מקור]

בשנת 2001 עבר לתל אביב והחל כותב ב"מוסף הארץ". במקביל עסק בכתיבת רומן הביכורים שלו, "באבא ג'י". אך לפני שראה הרומן אור (עם עובד, 2004), פרסם יבין ספר ילדים ושמו "הכי הייתי רוצה להיות..." (עם עובד, 2002, נכתב בשיתוף עם נבו זיו). הספר מסביר לילדים בצורה מחורזת ומבדחת מהם מקצועות ומה היתרונות והחסרונות שיש בכל מקצוע. ספרו הבא לילדים נקרא "החתול דלעת משנה את הדעת" (עם עובד, 2004). הספר זכה להצלחה ביקורתית ומסחרית רבה,[דרוש מקור] ונבחר ל"מצעד הספרים" של משרד החינוך במקום השני לגיל הגן ובמקום השלישי לכיתות א' עד ג'.[1] בנוסף, הספר תורגם לערבית על ידי המרכז לספרות הילד הערבי. בשנת 2011 נכלל "החתול דלעת משנה את הדעת" ברשימת תשעה ספרים מכל הזמנים שהרכיבו את "מדף הספרים" של משרד החינוך. הספר הופץ בלמעלה מ-50 אלף עותקים במחיר מסובסד במוסדות לימוד ברחבי ישראל. יוזמה זו זיכתה את הספר בתעודת "ספר פלטינה" מטעם התאחדות הוצאות הספרים בישראל.

לאחר מכן יצא לאור "באבא ג'י", שזיכה אותו בביקורות מחמיאות.[2] אחריו פרסם את ספר הילדים "אחלה אח" (עם עובד, 2005), שעוסק בילדה שנולד לה אח קטן, והיא משכנעת את הוריה להחזיר אותו לבית החולים ולהחליף אותו בילד אחר. הספר נחשב לאחד הספרים הישראלים הבולטים בסוגת "אח חדש".[דרוש מקור] כשאר ספרי הילדים של יבין, גם הוא כתוב בחרוזים. הספר זיכה את מאיירו, גלעד סופר, בפרס מוזיאון ישראל לאיור.[3]

הספר הבא של יבין הוא הרומן לנוער "זהבים" (עם עובד, 2006), המגולל את קורותיו של אריאל מויאל, נער מצוקה בן 14, שנקלע לפנימייה ששמה כשמו של הספר. שם נרקמת סביבו תעלומת מתח של גניבת מידע ממחשבים, ועל כתפיו של אריאל מוטל לפתור אותה או לשאת בתוצאות חמורות.

ספרו הבא, גם הוא לילדים, "כשאבא היה עצוב" (עם עובד, 2008), מגלה לילדים את העולם של העצב חסר ההגיון והסיבה, ואת הדרך לצאת ממנו.

בשנת 2008 החל יבין להנחות את סדנת הכתיבה "ארכיטקטורה של סיפור" בבית אריאלה בתל אביב.

בראשית 2010 התפרסם ספר הילדים החמישי של יבין, "בשכונה שלנו" (עם עובד). הספר מגולל את קורותיה של חבורת ילדים שמשחקת ברחובות השכונה, ולמרות שהוא מתרחש בימינו, יש בו קריצה מודעת - הן מבחינת התוכן והן מבחינת האיורים - לילדות שנות ה-70 וה-80 בישראל.

בספטמבר 2010 החל לכתוב לאתר "צו פיוס" מאמרים בנושאי מחלוקת, אם אישית ואם פוליטית. מאז נובמבר 2010 הוא חבר בפאנל תוכנית הלייט-נייט של הערוץ הראשון, "נבחרת החלומות", שם הוא מגיש בין השאר פינה בנושא השפה העברית המתחדשת.

בסוף דצמבר 2010 ראה אור רומן הנוער השני שלו, "אנטי", המגולל את קורותיו של דרור "אנטי" אנטילוביץ', נער שדודו התאבד, ובעקבות כך מידרדר בלימודיו, מוצא את עצמו מסתובב ברחובות עם חבורת ראפ שגונבת מחנויות, הופך לראפר מצטיין ולומד את ערך הנאמנות לעצמו ולחבורה. הספר נמכר לתרגום ביפן ויופיע במהלך 2017.

ביוני 2011 ראה אור הרומן השני שלו למבוגרים, "שמר-בית" (על משקל שמרטף), ובמרכזו פקיד בנק אפרורי ואפאתי, עמוס האוזנר, שאירועים שונים ומשונים מגלגלים אותו לחיים של שומר על בתיהם של אנשים שנסעו לחו"ל, יצאו למילואים, נפטרו וכן הלאה. היצירה חריגה בנוף הספרות המקומי, משום שהיא כתובה בתערובת משונה של עברית מכל התקופות, מהמקראית דרך המשכילית ועד לסלנג של קום המדינה, שנות השבעים וימינו-אנו. הספר זכה לשבחים מפיהם של הסופרים דויד גרוסמן, חיים באר, אהרון מגד ואחרים.

בנובמבר 2011 זכה יבין בפרס היצירה לסופרים ומשוררים (הידוע גם כ"פרס ראש הממשלה" ע"ש לוי אשכול), לשנת תשע"ב.

בספטמבר 2012 ראה אור מדריך הכתיבה שלו, "בונים סיפור - הארכיטקטורה של מלאכת הכתיבה", המבוסס על סדנת הכתיבה שלו. בספר מובאת שיטה ייחודית לכתיבת פרוזה, שפיתח יבין, ושמפרקת את מלאכת הכתיבה לגורמיה הבסיסיים ביותר.

ביוני 2013 ראה אור ספר הילדים השישי שלו, "דורון הדרקון" (עם עובד). במרכזו הילד דורון שמתעורר בוקר אחד ומגלה שהפך לדרקון (רק לכאורה). הספר דן במתיחות שבין ההורים מבלי להתייחס לכך במישרין, ובנפשו של הילד האינדיבידואליסט בכלל, וגם בפערים שבין הדמיון והמציאות.

במאי 2014 ראה אור הרומן השלישי שלו למבוגרים, "המיזנתרופ" (זמורה ביתן), המגולל את קורותיו של דורון אריכא, מחזאי תל אביבי מצליח ובוטה, שמידרדר מחיים של רקבון מוסרי סביל, לתהום של אלימות פעילה, גם אם מתורצת היטב מהבחינה האידאולוגית. הספר זכה לביקורות מעולות בכלי תקשורת רבים. השדרן אברי גלעד כינה אותו "ליגה בפני עצמו" בתוכניתו המילה האחרונה בגלי צה"ל, מבקר הספרים של העיתון מקור ראשון הגדירו כ"טוען רציני לכתר ספר השנה" ועיתון הארץ הגדיר את הספר במילים "מרשים, מבריק, מעורר התפעלות".

בינואר 2015 הופיע ספר הילדים השביעי שלו, "המלך אהר'לה פורש", ובו האריה אהרון מחליט שנמאס לו להיות מלך הג'ונגל, ומוביל את החיות להקמת ממשלה מבולגנת. הספר נמכר לתרגום בסין ועתיד להופיע במהלך 2017.

במאי 2017 הופיעו, באותו שבוע, רומן לנוער צעיר פרי-עטו, "אהבה נגד חברות" (ידיעות ספרים), אשר מגולל את סיפור אהבתם של שני חברים טובים בכיתה ה' לאותה ילדה, וספר הילדים השמיני שלו, "גוזלים בראש" (עם עובד), שראה אור בעברית, צרפתית וגרמנית בו-זמנית.

יבין מתגורר כיום עם אשתו רוית, בנו חנוך ובתו סיון חירות ברמת גן.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הכי הייתי רוצה להיות..." (תל אביב, עם עובד, 2002), בשיתוף נבו זיו. איירה: נעמה פלג
  • "החתול דלעת משנה את הדעת" (תל אביב, עם עובד, 2004). אייר: גלעד סופר
  • "באבא ג'י" (תל אביב, עם עובד, 2004)
  • "אחלה אח" (תל אביב, עם עובד, 2005). אייר: גלעד סופר
  • "זהבים" (תל אביב, עם עובד, 2006)
  • "כשאבא היה עצוב" (תל אביב, עם עובד, 2008). אייר: גלעד סופר
  • "בשכונה שלנו" (תל אביב, עם עובד, 2010). אייר: נעם נדב
  • "אנטי" (תל אביב, עם עובד, 2010)
  • "שמר-בית" (תל אביב, עם עובד, 2011)
  • "בונים סיפור" (אור יהודה, כנרת זמורה ביתן, 2012)
  • "דורון הדרקון" (תל אביב, עם עובד, 2013). אייר: עופר גץ
  • "המיזנתרופ" (אור יהודה, זמורה ביתן, 2014)
  • "המלך אהר'לה פורש" (אור יהודה, כנרת זמורה ביתן, 2015). אייר עופר גץ
  • "אהבה נגד חברות" (ראשון לציון, ידיעות ספרים, 2017). איירה נוני סגול
  • "גוזלים בראש" (תל אביב, עם עובד, 2017). איירה ליאורה גרוסמן

תרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "כוח הקמח" (תל אביב, עם עובד, 2003)
  • "מורה צרורה" (תל אביב, עם עובד, 2003)
  • "ספינקי ברוגז" (תל אביב, עם עובד, 2006)
  • "טרזן בן הקופים" (סדרת הרפתקה, הוצאות מודן ואוקיינוס, 2010)
  • "שלושה בסירה אחת" (סדרת הרפתקה, הוצאות מודן ואוקיינוס, 2017)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]