יוסטון סטיוארט צ'מברלין
 | |
| לידה |
9 בספטמבר 1855 סאות'סי, Hampshire, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
9 בינואר 1927 (בגיל 71) ביירוית, רפובליקת ויימאר |
| מדינה |
רפובליקת ויימאר, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום קבורה |
ביירוית |
| השכלה |
|
| תקופת הפעילות |
? – 9 בינואר 1927 |
| מפלגה |
מפלגת המולדת של גרמניה, המפלגה הנאצית |
| בן או בת זוג |
|
  | |
יוסטון סטיוארט צ'מברלין (באנגלית: Houston Stewart Chamberlain; 9 בספטמבר 1855 - 9 בינואר 1927) היה הוגה דעות וסופר גרמני ממוצא בריטי שדגל בתורת הגזע.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צ'מברלין נולד בסאות'סי שבאנגליה. אמו הייתה ממוצא סקוטי. בגיל 14 חלה ומשפחתו לקחה אותו למעיינות מרפא ברחבי אירופה, בלווית מורה גרמני אשר לימד אותו את התרבות וההיסטוריה הגרמניים.
בשנת 1899 הוציא לאור בגרמנית את ספרו המפורסם "יסודות המאה ה-19" (The Foundations of the Nineteenth Century). ספר זה סקר את תולדותיה של אירופה מן התקופה העתיקה ועד העת החדשה על יסוד עקרונות הגזענות. על פי הספר יש לבחון את האירועים ההיסטוריים והתרבותיים המתרחשים באירופה לאור השפעתם של שני גורמים: הגורם ה"ארי" הגרמני, החיובי, והגורם היהודי השלילי.
צ'מברלין, הגרמנופיל, סבר שכל החיובי שבעולם מקורו בגזע הארי, הגרמני. באשר ליהודים שאל את עצמו צ'מברלין את השאלה הבסיסית, היא שאלת הקיום הפרדוקסלי של העם היהודי. כיצד ייתכן שכאשר עמים עלו וירדו, מדינות נבנו ונהרסו, ממשיכים עדיין היהודים להתקיים? כשהיהודים נמצאים בגלות הם גוזלים כוח חיות מהעמים האחרים. לכן אין ליהודים נחלה וחלק בחברה האנושית. העם היהודי נענש להיות נע ונד כפי שהיה עונשו של קין כשרצח את אחיו הבל. בנוסף ממשיך צ'מברלין לטעון בספרו כי העם היהודי משקף את התגלמות העקרות, חוסר הדמיון וכוח היצירה, אך כישרונו ותחבולותיו מופנים לערעור מעמדו של הגזע העליון.
צ'מברלין טען בספרו כי רעיונותיהם של היהודים החלו לחדור לאירופה במאה ה-19 ועל כן התחזקה השליטה של הגזע הנחות ביותר, הגזע היהודי, ומצד שני הגזע הארי נאלץ להיאבק נגדם כדי לגבור על השפעותיו של הגזע הנחות.
צ'מברלין הטיף למאבק ביהודים, כושים, יפנים ואחרים, וניסה להוכיח כי ישו לא היה יהודי מזרח-תיכוני אלא ארי בלונדיני[1]. ברעיונות אלו הושפע צ'מברלין מן הסופר הגזעני הצרפתי הרוזן ארתור דה גובינו. כמו כן, צ'מברלין היה מקורב מאוד לריכרד וגנר, שאב ממנו רעיונות ובסוף ימיו, לאחר גירושיו מאשתו הראשונה, היה נשוי לבתו אווה.
בימי חייו היו רעיונותיו של צ'מברלין פופולריים מאוד באירופה ובמיוחד בגרמניה, והוא הוזמן לחצרו של הקייזר וילהלם השני. הקיסר היה משמיע מדי ערב בפני משפחתו ופמלייתו קטעים מתוך כתביו, וניסה להפוך אותם לחומר לימוד חובה בבתי הספר בגרמניה, אולם משרד החינוך לא פעל על פי המלצתו.[1]
לרעיונותיו של צ'מברלין הייתה השפעה רבה על תנועות לאומניות בגרמניה, ביניהן התנועה הנאצית ועל אחדים מבכיריה דוגמת אדולף היטלר ואלפרד רוזנברג. במהלך מלחמת העולם הראשונה כתב צ'מברלין מספר עלוני תעמולה כנגד ארצו, בריטניה, ולאחר מכן קיבל אזרחות גרמנית. ב-1923 נפגש צ'מברלין עם היטלר והתבטא בפניו שתקוותו אודות שליטת הגזע הארי נכזבה בערוב ימיו, ורק היטלר חולל מהפכה ושוב החיה את תקוותו זו. היטלר מצידו הודה בהשפעה הרבה שיש לצ'מברלין על תורתו, וכינה אותו "נביא הרייך השלישי".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסטון סטיוארט צ'מברלין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- יוסטון סטיוארט צ'מברלין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 עמוס אילון, רקוויאם גרמני, עמ' 266.
