יוסי בלום הלוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יוסי בלום הלוי
יוסי בלום הלוי
יוסי בלום הלוי
לידה 17 בינואר 1944 (בן 80)
חיפה, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוסי בלום הלוי (נולד ב-17 בינואר 1944) הוא מנתח מערכות ישראלי, סופר, מחבר ספרים על מערכות ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בחיפה ב-17 בינואר 1944, התחנך בבית הספר החקלאי כפר גלים. במהלך שירותו בצה"ל בסדיר ומילואים, שירת בקומנדו הימי, בגדוד 890 של הצנחנים, ובחטיבה 55. בוגר אוניברסיטת חיפה בהיסטוריה וגאוגרפיה. מנתח מערכות מוסמך ויועץ בתחום מתודולוגיות פיתוח תוכנה ומערכות.

ערב הנסיגה מלבנון ולאחריה שמש ככתב עצמאי בעיתון "מקור ראשון".

בעקבות אירועי מלחמת לבנון השנייה פרסם באתרים שונים טרילוגיית מאמרים על זרוע היבשה של צה"ל בה תיאר את הכשלים והחולשות האינהרנטיים של תפיסת הביטחון של ישראל כפי שנחשפו אז לדעתו, ואת הצורך לערוך רפורמה מעמיקה במערכת הביטחון של מדינת ישראל על בסיס משנתו המעודכנת של הד"ר עמנואל ולד.

בלום הלוי כותב בתחומי ביטחון לאומי, נשק גרעיני, היסטוריה צבאית ומלחמות ישראל, ומאמריו הפובליציסטיים המתפרסמים באתרים שונים בישראל, תורגמו לאנגלית, צרפתית, ערבית ורוסית ופורסמו באתרים שונים בעולם.

תפיסות ביטחוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעתו, צה"ל עשה טעות גדולה כאשר צמצם את כוחות היבשה וסגר חטיבות בצבא היבשה. במיוחד לנוכח האיומים הרב זירתיים שיש על ישראל.

לדעתו, מבנה צה"ל הוא ארכאי ונובע מנסיבות היסטוריות, צריך לעשות רפורמה בצבא, לחקור את כל הבעיות בשורשי בעיות הצבא ולתקנם.

בין היתר הוא טוען שצריך לארגן מחדש את מבנה צה"ל

  • כיום כוחות היבשה כפופים ישירות למטכ"ל. יש למנות מפקד לזרוע היבשה שכפוף לרמטכ"ל והמטה הכללי, ותחת אחריותו כל צבא היבשה, כשם שיש מפקד לזרוע הים ולזרוע האוויר. למפקד זרוע היבשה תהיה אחריות ישירה וסמכות ישירה לכל ההדרכה והמבצעים של זרוע היבשה.
  • יש לבטל את המבנה של פיקוד כפול של חטיבות מבצעיות ומרחביות. תחת מפקד זרוע היבשה צריך שיהיו מפקדי גייסות: צפון, מרכז ודרום. הכוחות המרחביים והמבצעיים יאוחדו ויבוטל הפיקוד הכפול.
  • מודל הקבע שבו מפקדים קופצים מתפקיד לתפקיד במהירות ולא רוכשים ניסיון לא מאפשר ליצור צבא מקצועי. יש לנהל את הצבא באופן שקידום המפקדים יואט, והם יתמקצעו וירכשו ניסיון בכל תפקיד כך שהם ישארו בצבא עד גיל 65.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב חמישה ספרים, כשארבעה מהם עוסקים במלחמות ישראל ומתבססים, בין היתר, על ניסיונו האישי:

  • כשקוראים לצנחנים - הוצאת מערכות 1972, קורות גדוד 71 חטיבה 55 בקרב על ירושלים ודרום רמת הגולן במהלך מלחמת ששת הימים
  • התקדשות זיכרונות ממלחמת יום הכיפורים, הוצאת מיתאם 1999, ספר עיון מקיף של מלחמת יום הכיפורים כולל רקע מדיני וצבאי של ישראל לאחר מלחמת ששת הימים, ומציג את אירועי המלחמה המרכזיים בכל הזירות החל מנקודת מבט של מצביאי המלחמה עד לדרג הטוראים בקו הדם.
  • "תהיה מלחמת אחים בקיץ, מיתאם 2005. הספר דן במשמעויות של הנסיגה מרצועת עזה על הלכידות הלאומית, רוח צה"ל, זכויות מדינת ישראל במשפט הבינלאומי ביחס לריבונותה על יתרת שטחי המנדט הבריטי עליהם נוסדה, במשמעויות המוסריות והמשפטיות של פינוי תושבים יהודים על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ועל סיכונים שלא נלקחו בחשבון ביחס לאיומים שנשלחו מאיראן, כמו מיתר ארגוני הטרור הפלסטיניים והחזבאללה, שמשמעותם הייתה איום בדבר הכנסת כל מרחב מדינת ישראל לטווח נשק טילי וארטילרי מכל סוגיו.
  • הַהַגָּדָה הַצִיוֹנִיִת שֶל אֲ-לַזְרָע וֶהֱלֶנָה, מיתאם 2015. ספר זה הוא רומן היסטורי וביוגרפי המבוסס על המורשת המשפחתית, כפי שעולה מזיכרונותיו האישיים, כמו מתיעוד של מחקר רב היקף בתולדותיו של שבט משפחות בארץ ישראל, צפון אפריקה ואירופה במהלך 210 השנים האחרונות. ההגדה בוחנת את הציונות מנקודת מבטו האישית של המחבר, הרואה דווקא ביישוב הישן של א"י את מקורותיה של הציונות, כתנועת השחרור הלאומית של העם היהודי, בשונה מהנרטיב הציוני המקובל, שבו "המפץ הגדול" של קונגרס בזל 1897, הוא שהוביל להקמתו של הבית הלאומי.
  • גבעת התחמושת מלחמה לוחמים וזיכרון, מיתאם 2020, הוא ספר עיון העוסק בקרב שהפך לסמלה של מלחמת ששת הימים, ושהותיר את חותמו על דורות רבים של בני הארץ ובנותיה שהתחנכו על מורשתו. ייחודו של ספר זה, בהיסטוריוגרפיה של מלחמת ששת הימים, בראיית סיפור המלחמה כמכלול היבטים שלם של אירועי הקרב, בהם המלחמה איננה רק סיכום טכנו-טקטי עובדתי של מהלכי הקרב, ומהותה מתמצית בספר זה במעשי הלוחמים המובילים אותה על חולשותיהם כבני אנוש בתוך מוראותיה של המלחמה, ועל משמעויות תוצאותיה בקרב משפחת השכול והתודעה הלאומית.

משמש כיועץ למתודולוגיות פיתוח תוכנה ומערכות איכות, המתמחה במודל CMMI לשיפור מתמיד בארגונים תעשייתיים, ניהוליים, ומוכווני שירותים אזרחיים וצבאיים. חבר בפורום האזרחי לחקר מלחמות ישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו: