יוסי בן יוסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יוסי בן יוסי (חי בין המאה הרביעית לחמישית), היה פייטן יהודי קדום, הראשון שפיוטיו אינם אנונימיים, אלא נושאים את שמו. על חייו ידועים פרטים ספורים בלבד, והם כי חי בארץ ישראל בתקופת הסבוראים ושכונה "היתום" (כנראה נקרא כך מפני שאביו נפטר לפני לידתו, והוא על שמו) ו"כהן גדול". יוסי בן יוסי, הוא הפייטן היחיד שנזכר בספרו של יונה אבן ג'נאח שלא היה ספרדי.

פיוטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיוטיו של בן יוסי, מיוחדים בסגנונם העשיר והמליצי, אך עם זאת כתובים בשפה פשוטה. הפיוטים מזכירים את סגוננם של יניי והקליר, אך אין בהם רמזים למדרשי חז"ל, לא אקרוסטיכון ולא חרוזים, עם זאת, הם כתובים במשקל. רוב פיוטיו של היתום אבדו, וכיום ידועים לנו מספר פיוטים לראש השנה וליום כיפור.

לראש השנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אֲהַלֶלָה אֱלֹהַי אָשִׁירָה עֻזּוֹ" - למלכויות - א"ב כפול, ללא חרוז, כל שורה מסתיימת במילה: "מלוכה".
  • "אֶפֶחַד בֶּמַעֲשַׂי אֶדְאַג בְּכָל עֵת" - לזכרונות - א"ב כפול, ללא חרוז, כל שורה מסתיימת במילה: "זיכרון".
  • "אָנוּסָה לְעֶזְרָה אֶמְצָא נֶגְדִּי אֵל קָרוֹב לִי" - לשופרות - א"ב כפול, ללא חרוז, כל שורה מסתיימת במילה: "בְקוֹל".

ליום כיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אָמְנָם אֲשָׁמֵינוּ עָצְמוּ מִסַּפֵּר" - וידוי לכל נדרי.
  • "אַתָּה כּוֹנַנְתָּ עוֹלָם בְּרֹב חֶסֶד" - סדר העבודה.
  • "אַזְכִּיר גְּבוּרוֹת אֱלוֹהַּ נֶאְדָּרִי" - סדר העבודה.
  • " אֲסַפֵּר גְדֹלוֹת עֹשֶׂה גְדֹלוֹת" - סדר העבודה.

פיוט נוסף המיוחס ליוסי בן יוסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אוֹר עוֹלָם אוֹצָר חַיִים אוֹרוֹת מֵאוֹפֶל אָמַר וָיֶהִי" - פיוט לברכת יוצר אור תפילת שחרית של ימים נוראים.

דרכך אלקינו להאריך אפיך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפזמונים המתחלפים של הפיוט 'אמנם אשמינו עצמו מספר'[1] הפכו לחלק מהסליחות לתקופה סביב ימים הנוראיםבנוסח אשכנז[2]. מילים אלו מתוך הפיוט נותרו גם בסליחות בנוסח ספרד החסידי.[3]

דַּרְכְּךָ אֶלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּיךָ,
לַרָעִים וְלַטּוֹבִים וְהִיא תְּהִילָתֶךָ.
לְמַעַנְךָ עַשֵׂה - וְלֹא לָנוּ!
רְאֵה עַמִידַתֵנוּ - דַּלִּים וְרֵקִים.

בשמחת תורה של שנת ה'תשט"ז (1955), הרבי מליובביטש מנחם מנדל שניאורסון לימד את קהילתו לחן על מילים אלו, כאשר הוא משתמש בכינוי "אלקים" מפאת כבוד שמים - אי אמירת השם המפורש או כינויים שלו הכתובים בתנ"ך, כמקובל בקרב יהודי מזרח אירופה.[4][5] הלחן הפך מוכר בקהילות הדתיות בעולם, הושר בתפילות הימים הנוראים בידי חזנים ואף הופץ בציבור הישראלי שאינו דתי, בין היתר אחרי שהרבי המזמר שלמה קרליבך אימץ את הלחן.[6] בין המבצעים הידועים כיום אביתר בנאי, ישי ריבו, חיליק פרנק[7][8]

חטאנו צורנו - הגניזה הקהירית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש ספטמבר 1935 פרסם החוקר הרב ד"ר יוסף מרכוס בדו שנתון חורב[9], כי מצא באוסף מגניזת קהיר השמור בבית המדרש לרבנים באמריקה[10], 2 דפים בלויים, מתוך מסמך הידוע ככתב יד אדלר 3337. על דפים אלו, מצא לדבריו, כתובה בכתב רש"י רהוט, סליחה עם הפזמון: "חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוצְרֵנוּ". על הסליחה מופיעה הכותרת: "חטאנו ליוסי בן יוסי". לדבריו של מרקוס, אכן, סגנון הכתיבה זהה לסגנון כתיבתו של יוסי בן יוסי.

"חטאנו" מאת: יוסי בן יוסי/ 2 בתים ראשונים
"אָז לְרֹאשׁ תַּתָּנוּ, וְנַמְנוּ נִתְּנָה רֹאשׁ
עַד לֹא נָכוֹן בְּרֹאשׁ, רָוִינוּ מֵי רוֹשׁ
בָּנוּ טַעְתָּה אֹזֶן, וּבַל אֹזֶן הִטִּינוּ
עַד לֹא שְׁמוּעָה, תְּצִלֶּינָה אָזְנֵינוּ
חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוצְרֵנוּ
גָּם עֵיִן הֵרַמְנוּ, מוּל יוֹצֵר עַיִן
עַד לֹא נְגַשֵׁשׂ, בַּקִּיר כְּאֵין עֵינַיִם
דָּמִינוּ בְגֹבַה אַפַּיִם, לְאֶרֶךְ אַפַּיִם
עַד לֹא אָנַף, וְעָלָה בָנוּ אַף
חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוצְרֵנוּ"

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פיוטי יוסי בן יוסי, אהרן מירסקי עמוד 118. מהדורת תש"ן (1990) הוצאת מוסד ביאליק
  2. ^ סליחות אלו נוהגות החל ממוצאי שבת שלפני ראש השנה, בראש השנה, ביום כיפור ובימים שביניהם המכונים עשרת ימי תשובה
  3. ^ נוסח ערבית ליום כיפור (אתר דעת)
  4. ^ ניגון דרכך אלוקינו מקורות וקישורים להשמעות של השיר. הלחן מסומן קצ"ג (193) באסופת "ספר הניגונים" כרטסת לחנים ואסופת תווים של ניגוני חסידות חב"ד (אתר חבדפדיה)
  5. ^ הרבי מליובביטש שר את השיר עם חסידיו (שמע בלבד, אתר יוטיוב)
  6. ^ דרכך אלקינו עם שלמה קרליבך (שמע, יוטיוב)
  7. ^ דרכך אלקינו רשומים כשיר עממי ולחן עממי, באתר שירונט
  8. ^ דרכך אלוקינו בשירת אביתר בנאי עם להקת הלב והמעיין של חיליק פרנק ונאור כרמי. (יוטיוב)
  9. ^ הרב ד"ר יוסף מרכוס, מתוך, חורב - מאסף מוקדש לתולדות ישראל וספרותו, ‏פיוט חדש ליוסי בן יוסי, חוברת תשרי, ה'תרצ"ו, באתר HebrewBooks
  10. ^ חלקים מהגניזה הֹקהירית הגיעו לספריות חשובות, כגון: הספרייה בסנקט פטרבורג, בפריז, באוקספורד, וכן לבית המדרש לרבנים