יוסי בן יוסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יוסי בן יוסי (חי בין המאה הרביעית לחמישית), היה פייטן יהודי שפעל בתקופה הקדם-קלאסית. הוא הפייטן הראשון הידוע לנו בשמו והיחיד מתקופה זו. על חייו ידועים פרטים ספורים בלבד, והם כי חי בארץ ישראל בתקופת הסבוראים ושכונה "היתום" (כנראה נקרא כך מפני שאביו נפטר לפני לידתו, והוא על שמו) ו"כהן גדול". יוסי בן יוסי, הוא הפייטן היחיד שלא היה ספרדי שנזכר בספרו של יונה אבן ג'נאח.

פיוטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיוטיו של בן יוסי, מיוחדים בסגנונם העשיר והמליצי, אך עם זאת כתובים בשפה פשוטה. הפיוטים מזכירים את סגנונם של יניי והקליר, אך אין בהם רמזים למדרשי חז"ל, ולא חרוזים, עם זאת, הם כתובים במשקל תיבות. רוב פיוטיו של היתום אבדו, וכיום ידועים לנו מספר פיוטים לראש השנה וליום כיפור.

לראש השנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סדרת תקיעתות לראש השנה:
    • "אֲהַלֶלָה אֱלֹהַי אָשִׁירָה עֻזּוֹ" - למלכויות - א"ב כפול, ללא חרוז, כל שורה מסתיימת במילה: "מלוכה".
    • "אֶפֶחַד בֶּמַעֲשַׂי אֶדְאַג בְּכָל עֵת" - לזכרונות - א"ב כפול, ללא חרוז, כל שורה מסתיימת במילה: "זיכרון".
    • "אָנוּסָה לְעֶזְרָה אֶמְצָא נֶגְדִּי אֵל קָרוֹב לִי" - לשופרות - א"ב כפול, ללא חרוז, כל שורה מסתיימת במילה: "בְקוֹל".

ליום כיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרכך אלקינו להאריך אפיך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפזמונים המתחלפים של הסליחה 'אמנם אשמינו עצמו מספר', שבהרבה קהילות נוהגים לומר רק אותן, ולא את הסליחה כולה:

דַּרְכְּךָ אֶלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּיךָ,
לַרָעִים וְלַטּוֹבִים וְהִיא תְּהִילָתֶךָ.
לְמַעַנְךָ עַשֵׂה - וְלֹא לָנוּ!
רְאֵה עַמִידַתֵנוּ - דַּלִּים וְרֵקִים.

בשמחת תורה ה'תשט"ז (1955), לימד הרבי מלובביץ' רבי מנחם מנדל שניאורסון את חסידיו לחן על מילים אלו.[2][3] הלחן הפך מוכר בקהילות הדתיות בעולם, הושר בתפילות הימים הנוראים בידי חזנים ואף הופץ בציבור הישראלי שאינו דתי, בין היתר אחרי שהרב שלמה קרליבך אימץ את הלחן.[4] בין המבצעים הידועים כיום אביתר בנאי, ישי ריבו, חיליק פרנק[5][6].

פיוט נוסף המיוחס ליוסי בן יוסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אוֹר עוֹלָם אוֹצָר חַיִים אוֹרוֹת מֵאוֹפֶל אָמַר וָיֶהִי" - שורה הנאמרת כהקדמה לפיוט יוצר בכל יום שאומרים פיוט מסוג זה.[7]

חטאנו צורנו - הגניזה הקהירית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש ספטמבר 1935 פרסם החוקר הרב ד"ר יוסף מרכוס בדו שנתון חורב,[8] כי מצא באוסף מגניזת קהיר השמור בבית המדרש לרבנים באמריקה,[9] 2 דפים בלויים, מתוך מסמך הידוע ככתב יד אדלר 3337. על דפים אלו, מצא לדבריו, כתובה בכתב רש"י רהוט, סליחה עם הפזמון: "חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוצְרֵנוּ". על הסליחה מופיעה הכותרת: "חטאנו ליוסי בן יוסי". לדבריו של מרקוס, אכן, סגנון הכתיבה זהה לסגנון כתיבתו של יוסי בן יוסי.

"חטאנו" מאת: יוסי בן יוסי/ 2 בתים ראשונים
"אָז לְרֹאשׁ תַּתָּנוּ, וְנַמְנוּ נִתְּנָה רֹאשׁ
עַד לֹא נָכוֹן בְּרֹאשׁ, רָוִינוּ מֵי רוֹשׁ
בָּנוּ טַעְתָּה אֹזֶן, וּבַל אֹזֶן הִטִּינוּ
עַד לֹא שְׁמוּעָה, תְּצִלֶּינָה אָזְנֵינוּ
חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוצְרֵנוּ
גָּם עֵיִן הֵרַמְנוּ, מוּל יוֹצֵר עַיִן
עַד לֹא נְגַשֵׁשׂ, בַּקִּיר כְּאֵין עֵינַיִם
דָּמִינוּ בְגֹבַה אַפַּיִם, לְאֶרֶךְ אַפַּיִם
עַד לֹא אָנַף, וְעָלָה בָנוּ אַף
חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוצְרֵנוּ"

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פיוטי יוסי בן יוסי, אהרן מירסקי, עמוד 118. מהדורת תש"ן (1990) הוצאת מוסד ביאליק
  2. ^ ניגון דרכך אלוקינו מקורות וקישורים להשמעות של השיר. הלחן מסומן קצ"ג (193) באסופת "ספר הניגונים" כרטסת לחנים ואסופת תווים של ניגוני חסידות חב"ד.
  3. ^ הרבי מליובביטש שר את השיר עם חסידיו (שמע בלבד, אתר יוטיוב)
  4. ^ דרכך אלקינו עם שלמה קרליבך (שמע, יוטיוב)
  5. ^ דרכך אלקינו רשומים כשיר עממי ולחן עממי, באתר שירונט
  6. ^ דרכך אלוקינו בשירת אביתר בנאי עם להקת הלב והמעיין של חיליק פרנק ונאור כרמי. (יוטיוב)
  7. ^ סידור שפה ברורה, רעדלהיים תק"פ, דף נז ע"א.
  8. ^ הרב ד"ר יוסף מרכוס, מתוך, חורב - מאסף מוקדש לתולדות ישראל וספרותו, ‏פיוט חדש ליוסי בן יוסי, חוברת תשרי, ה'תרצ"ו, באתר HebrewBooks
  9. ^ חלקים מהגניזה הֹקהירית הגיעו לספריות חשובות, כגון: הספרייה בסנקט פטרבורג, בפריז, באוקספורד, וכן לבית המדרש לרבנים