לדלג לתוכן

יוסי ג'ינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסי ג'ינו
ג'ינו החייל ב-1969
ג'ינו החייל ב-1969
ג'ינו החייל ב-1969
לידה 30 בדצמבר 1947
מגדל, פלשתינה (א"י)
פטירה 21 בדצמבר 2016 (בגיל 68)
כ"א בכסלו ה'תשע"ז
מגדל, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
שירות הביטחון הכללי
המוסד
תקופת הפעילות 19651992 (כ־27 שנים)
דרגה סרן  סרן
תפקידים בשירות

לוחם בסיירת מטכ"למסתערב

פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוסי ג'ינו (30 בדצמבר 194721 בדצמבר 2016) היה מהלוחמים הבולטים בסיירת מטכ"ל, שביצע פעולות רבות במדינות ערב כמסתערב הפועל כלוחם בודד. שירת גם במוסד ובשב"כ והיה קצין ביטחון בשגרירויות ישראל[1][2].

תחילת דרכו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף (יוסי) ג'ינו, דור שלישי בארץ לשושלת לוחמים, נולד במושבה מגדל לפנחס ובת-שבע. סבו, יוסף, שעל שמו נקרא, שירת כחייל בגדוד ה-38 של קלעי המלך הבריטי, שלחמו לצד החיילים האנגלים במלחמת העולם הראשונה. אביו היה גם הוא איש צבא, לוחם ומסתערב במחלקה הערבית של הפלמ"ח, בימים שקדמו להקמת המדינה. בנעוריו הצטרף לתנועת 'הנוער העובד והלומד'. התלווה לאביו בדייג בכנרת ורעה את עדר הכבשים של הוריו. בשעות הפנאי יצא לטיולים בטבע ושיחק כדורגל, עם יתר ילדי המושבה. למד בבית ספר תיכון בטבריה.

שירותו הביטחוני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1965 התגייס לסיירת מטכ"ל. בשנת 1969 השתחרר מצה"ל, ונשלח על ידי "המוסד" לאימון יחידות קומנדו כורדיות "פשמרגה". לאחר כשנה שב לשירות בסיירת מטכ"ל. עם שותפיו לפעילות מבצעית נמנו אבי דיכטר ודב צדקה[3]. עם הקמת יחידת שלדג גויס על ידי מוקי בצר להכשיר את לוחמי היחידה החדשה ושימש בה נהג מבצעי. על פעילותו בארצות ערב אמר: "אני מכיר רחובות, פינות, כבישים ואנשים בכל מיני בירות ערביות אולי יותר טוב משאני מכיר בכלל את החנויות ברחוב דיזנגוף בתל אביב"[4].

בשנים 1972–1975 שירת כעוזרו של קב"ט בשגרירות ישראל בלונדון. בשנת 1973 נשלח כדיפלומט לאוסלו בתקופת פרשת לילהאמר. נמנה עם המשלחת הראשונה לשיחות השלום במצרים בשנת 1977. ב-1976 התגייס לשב"כ שם שירת כחוקר ביחידת חקירות שומרון ושירת בשב"כ עד 1981. במקביל המשיך לשרת במילואים בסיירת מטכ"ל. ב-1981 גויס לשירות קבע ליחידה לצורך מבצע מורכב. באותה שנה קיבל דרגת סרן מרפאל איתן מבלי שעבר קורס קצינים.

ב-1987 גויס על ידי מפקד סיירת מטכ"ל משה יעלון חזרה לשירות קבע ביחידה.

בתצהיר שנתן הרמטכ"ל, רפאל איתן, על יוסי ג'ינו, כתב: ”אני מכיר את יוסי ג'ינו מתקופת השירות הצבאי, בתוקף תפקידי כרמטכ"ל שלחתי אותו לפעילות מבצעית שאינני יכול עדיין לפרטה, אבל כל שאוכל לומר הוא שאותה הפעילות הייתה מעבר לכל דמיון ושיוסי עמד במשימות הללו הכבירות בתוקף אישיותו המיוחדת ויכולותיו המבצעיות, נכונותו להקרבה אישית והידע המקצועי והצבאי שלו, שאין שני לו בכל צה"ל ובכל מערכת הביטחון.”[4] לאחר פטירתו של ג'ינו תיאר אותו אהוד ברק: ”ממניחי היסודות ליכולת המבצעית של סיירת מטכ"ל”[5].

לאחר שירותו הצבאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו מצה"ל ב-1992 הקים מסעדה בשטחי הגן הלאומי בכפר נחום, לחוֹף הכנרת, שנאלץ להרוס ב-2014, לאחר מאבק משפטי ארוך[6]. מתחילת המאה ה-21 עסק במסגרת עבודתו בחברת החשמל בשימור ושחזור של חוות חפציבה, יחד עם אנשי צד"ל, במשך 14 שנה. במקביל, השתתף באירועי מורשת קרב עבור יחידות המודיעין.

נפטר בגיל 69 ב-21 בדצמבר 2016 (כ"א בכסלו ה'תשע"ז) ממחלת הסרטן. הותיר אחריו אישה, אסתר ג'ינו, ושלוש בנות.

ג'ינו השאיר לאחר מותו חוב של כ-1.5 מיליון ש"ח, בני משפחתו יצאו בגיוס כספים המוני ובדצמבר 2017 - כשנה לאחר פטירתו - הצליחו לגייס את הסכום במלואו[7].

גלריית תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוסי ג'ינו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]