יוסי היימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוסי היימן
Heiman.jpg
נולד 1 בדצמבר 1960 (בן 55)
מקום לידה חיפה
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
דרגה תת אלוף תת אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
האינתיפאדה הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה

תפקידים אזרחיים

מנכ"ל עיריית ירושלים

יוסי (יוסף שלום) היימן (נולד ב-1 בדצמבר 1960) הוא תת אלוף במילואים בצה"ל. כיהן כמפקד בית הספר לקצינים, קצין חי"ר וצנחנים ראשי וראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון. לאחר פרישתו מצה"ל מונה למנכ"ל עיריית ירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היימן נולד בחיפה בי"ב בכסלו ה'תשכ"א בן לאב יליד הולנד וניצול שואה. היה חבר בשבט גולן בסניף כרמל של בני עקיבא ובוגר הישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים.

שירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

היימן התגייס לצבא במסגרת גרעין נח"ל של תנועת בני עקיבא. במהלך שירותו הצבאי הסיר את הכיפה. היימן עבר הכשרה כלוחם קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. במהלך מלחמת לבנון הראשונה היה מפקד פלוגה בגדוד 906 ובהמשך מפקד פלוגה בקורס קצינים. לאחר תפקיד זה השתחרר מצה"ל, אולם כעבור שנה ב-1985, שב לשירות בחטיבת גולני ושירת כקצין אג"ם חטיבתי, לאחר מכן מונה לסגן מפקד גדוד 13 בתקופת קובי מרום ובתום התפקיד יצא ללימודים בטכניון. ב-1990 מונה למפקד גדוד 17 (אריות הגולן). ב-1992 מונה למפקד גדוד 13 והוביל אותו בלחימה ברצועת הביטחון[1]. לאחר תפקיד זה השתחרר בפעם השנייה מצה"ל, עבד כמנהל תפעול בחברת אורמיר וכמנהל עיתון "כל העמק והגליל" מקבוצת ידיעות תקשורת. ב-1996 חזר לשירות הקבע ומונה למפקד גדוד "גפן" בבה"ד 1. ב-1997 מונה למפקד חטיבת בנימין, במהלך פיקודו על החטיבה התגלו חילוקי דעות קשים בינו ובין המתיישבים. המתיישבים ציפו, שאף שהיימן אינו מקיים עוד אורח חיים דתי, יגלה הבנה לדרכם בשל העובדה שכמעט כל אחיו ואחייניו הם מתנחלים בעצמם[2].

ב-1999 מונה לראש מחלקת תורת חי"ר וצנחנים (ר' תחצ"ן) במפקדת קחצ"ר ובמקביל שימש כרמ"ח כושר קרבי[3], ב-2001 מונה למפקד בה"ד 1[4], בתקופתו עברו קורסי הקצינים של צה"ל שינוי מערכתי, אוחדו קורסי האג"ם והחי"ר לקורס אחוד, קורס קציני יבשה. ב-2003 מונה לקצין חי"ר וצנחנים ראשי[5]. במקביל שירת כמפקד עוצבת האש של פיקוד המרכז במהלך שנת 2005. היימן היה הקצין הבכיר הראשון שערך חשבון נפש פומבי בעקבות מלחמת לבנון השנייה, כשאמר בטקס סיום תפקידו כקצין חי"ר וצנחנים ראשי: "חטאנו חלק מהזמן, ואני חלק מכך, בחטא היוהרה"‏‏[6]. בשנים 2006 עד 2007 למד לתואר שני והדריך במכללה לביטחון לאומי. ב-2007 מונה לראש החטיבה לתכנון אסטרטגי באג"ת וכיהן בתפקיד עד 2010[7].

היימן נשוי ואב לשלושה, בעל תואר ראשון בכלכלה וניהול מהטכניון (1990) ותואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה (2007). אחותו הגדולה מיכל נשואה לרב רפי פרץ, הרב הראשי לצה"ל וראש מכינה קדם-צבאית עצם[8]. בסוף שנת 2010 פרש מצה"ל. בתחילת 2011 מונה למנכ"ל עיריית ירושלים במקום יאיר מעיין[9]. בינואר 2014, התפטר היימן מתפקידו כמנכ"ל העירייה[10].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אביחי בקר, ידידותי לסביבה, הארץ, ‏ 17.07.1998, כפי שהועלה באתר פרש.
  2. ^ צה"ל בשירות המתנחלים, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2003.‏
  3. ^ דור בלך, ‏בריא זה הכי, אחי, באתר צה"ל, 19 בספטמבר 2007.
  4. ^ פליקס פריש, גורם צבאי בכיר: "בצה"ל - יותר מדי קצינים", באתר ynet‏, 10 בנובמבר 2002.
  5. ^ אמיר בוחבוט, למרות ההרשעה: אלמ פארס יקודם, באתר nrg‏, 17 באפריל 2005.
  6. ^ אמיר בוחבוט, ‏"חטאנו, וגם אני חלק מכך, בחטא היוהרה" nrg מעריב 21/8/2006‏
  7. ^ הדיפלומטים הזרים סקרו האמל"ח מספינת הנשק האיראני, אתר דובר צה"ל, ‏ 05.11.2009.
  8. ^ חנן גרינברג ואיה בן עמוס, קצין צנחנים ראשי פינה את האופניים של מתניה, ynet, ‏ 22.08.2005.
  9. ^ ‫עמרי מניב, כיכר ספרא: בכירים בלשכת המנכ"ל נכנסו לתפקידם ללא מכרז, באתר nrg‏, 30 בינואר 2011‬
  10. ^ עמרי מניב, פרסום ראשון: מנכ"ל עיריית ירושלים התפטר, באתר nana10‏, 16 בינואר 2014.