יוסי (יוסף) לוי
| לידה |
1936 (בן 90 בערך) ירושלים |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| עיסוק | מנהל בתחום החינוך |
| תארים | דוקטור |
| פרסים והוקרה |
|
ד"ר יוסי לוי (נולד ב-1936) היה מנהל מחוז צפון ומחוז תל אביב במשרד החינוך, הוגה תוכנית 'בינת הלב' – לעידוד אינטליגנציה רגשית ומצוינת בקרב תלמידים ויקיר ירושלים לשנת תשס"ח.[1]
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד וגדל בירושלים למשפחה מעולי תימן.
היה חניך בתנועת בני עקיבא ותלמיד במוסדות החינוך של תנועת ההמזרחי, שם הוסמך להוראה. את שירותו הצבאי עשה בנח"ל המוצנח עם גרעין תנועתי שהצטרף לקיבוץ לביא שבגליל התחתון.
בשנות ה-60 נשלח מטעם בני עקיבא וההסתדרות הציונית לאירופה וארצות הברית, וזכה בשנת 1965 בפרס ברוורמן ל"ציוני השנה" מטעם ההסתדרות הציונית על הצלחתו כשליח המדינה. באותן שנים השלים את לימודיו באוניברסיטאות בקליבלנד, מילווקי, ווושינגטון, והיה חבר באחוות פי בטא קאפא לסטודנטים מצטיינים. לאחר שובו לישראל בשנת 1976 מונה לוי למנהל מחוז הצפון של משרד החינוך. מינויו לתפקיד נעשה על ידי אלעד פלד, שכיהן אז כמנכ"ל משרד החינוך, בעוד יגאל אלון שימש כשר החינוך. למינוי הצטרפו בשמחה זבולון המר, סגן יושב-ראש הכנסת, ובן-מאיר, חבר הכנסת מטעם המפד"ל. תמיכתם אפשרה לו לפעול באופן חופשי ובאמון מלא במגזרים של המ"מ והמ"ד. במסגרת תפקידו הקים שלושה בתי ספר למחוננים בכפר תבור, שלומי ותל חי, ויצר שיתוף פעולה בין בתי הספר המקיפים למכללות עמק יזרעאל, גליל מערבי ותל חי כדי להכשיר תלמידים לבחינות בגרות בחמש יחידות באנגלית, מתמטיקה ומדעים, במימון אגף הרווחה ובסיוע הרשויות המקומיות. היוזמה הביאה להכפלת מספר הזכאים לבגרות במחוז הצפון.
במהלך כהונתו פרצה מלחמת לבנון הראשונה ובספטמבר 1982 פרסם לוי תזכיר בשם "התמודדות המוסד החינוכי עם מצבי חרדה, לחץ ומתח" על בסיס הניסיון שצבר במהלך חודשי המלחמה הראשונים.[2] במהלך 1985, כאשר תקציב משרד החינוך עמד בפני קיצוץ, פנה לוי אל שר החינוך יצחק נבון בבקשה שלא יקצץ בתקציבי יישובי העימות במחוז הצפון, בין היתר כדי לאפשר את פעילותו של פסיכולוג במרכז לשעת חירום שהקים.[2] עד 1986 התרחבה פעילות השירות הפסיכולוגי הייעוצי במחוז הצפון תחת הנהגתו של לוי, וכללה לא פחות מ-13 פסיכולוגים.[2]
לוי פעל לשלב בני מיעוטים – ערבים, דרוזים, צ'רקסים ובדואים בפעילות המחוז. בזכות קשריו עם השייח אמין טריף הוא שיכנע את ראשי הקהילה הדרוזית לשלוח את הבנות הבוגרות ללימודים בבתי הספר התיכוניים, והסב את שפת ההוראה בישובי הצ'רקסיים לעברית. כמו כן היה אחראי לשילובם במערכת החינוך של ילדי הפליטים מווייטנאם שקלטה ישראל בשנת 1979.[3]
ב-1988 עבר לוי לעמוד בראש מחוז תל אביב של משרד החינוך, ועודד יוזמות של ראשי הערים, צוותי החינוך והפסיכולוגים – בין היתר תוכניות פרטניות בשילוב אוניברסיטאות בר-אילן ותל אביב, ו"מכללות לביטחון לאומי לנוער" בשיתוף קצין חינוך ראשי, עמותת "יד לשריון" והרשויות המקומיות, במטרה לעודד מוטיבציה לשירות צבאי בקרב תלמידי כיתות י"א י"ב.
לוי עמד בראש ועדת הרובוטיקה הארצית, לבקשת הפיקוח המקצועי, ובתיאום עם עיריית רמת גן גיבש תוכנית פעולה המובילה לתחרות הרובוטיקה הבין לאומית, שעם השנים הצטרפו אליה מאות בתי ספר.[דרוש מקור]
בשנות התשעים הוביל לוי את מהפכת "בינת הלב" שלראשונה שמה דגש על פיתוח אינטליגנציה רגשית בקרב תלמידי מערכת החינוך.[4] תוכנית "כישורי חיים" לכל שלבי הגיל ו"האינטליגנציה הגנוזה" שהן חלק מ"בינת הלב" יושמו ברמה הארצית, בין היתר באמצעות חוזרי מנכ"ל.
לוי יזם פנייה לכל שרי החינוך החל משנת 1978 בדרישה לתיקון חוק חינוך חובה כך שידגיש את זכותו של הילד למימוש עצמי ויכלול את מורשת העדות שאינן יהודיות. בשנת 2000 הגיש שר החינוך אמנון רובינשטיין את הצעות התיקון של לוי בפני ועדת השרים לחקיקה, והתיקונים לחוק התקבלו.
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1966 – פרס ברוורמן מטעם ההסתדרות הציונית – ״ציוני השנה״. המקום: קליבלנד, אוהיו, ארה"ב, מקום בו מילא שליחות מטעם ההסתדרות הציונית.
- 1975 – פרס חינוך מטעם משרד החינוך, בתפקידו כמנהל בית הספר ממלכתי-דתי ״נחשון״, ירושלים.
- 1988 – תעודת הצטיינות למחוז הצפון לאחר 12 שנה בניהולו של ד"ר לוי.
- 1986 – מועמדות לפרס ישראל בתחום החינוך מטעם ראשי רשויות במחוז הצפון.
- 1997 – פרס חינוך מטעם עיריית תל אביב, בשנת היובל למדינה, על שירותו בחינוך ועל פיתוחה ויישומה של תוכנית ״בינת הלב״.
- 2001 – ״יקיר השירות״ של משרד החינוך, תואר שניתן לעובד אחד בכל שנה. התואר הוא המלצה בפני נציבות שירות המדינה לבחירת יקיר השירות הממשלתי באותה שנה.
- 2002 – פרס ״יקיר החינוך הדתי״, ירושלים, על יוזמותיו הברוכות.
- 2021 – אות "מחנך למופת" ע"ש ד"ר אברהם זלקין[4]
- ד"ר לוי, יקיר העיר ירושלים ויקירם של ראשי ערים בצפון ובתל אביב.
ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאמרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טיפוח לתלמידים מחוננים
- חינוך בצל קו העימות
- הסכר נפרץ (שותפות עיריית פיתוח-קיבוצים)
- המנהל כמחנך
- קליטת המגזר הערבי – כיצד?
- חזון הגליל
- בחזית העורף (מלחמת המפרץ)
- המפקח
- המנהל
- המורה – איש המעש החושב
- הזמן – רכיב מרכזי במערכת החינוך
- החינוך האפור
- חינוך במטרופולין
- מטרות החינוך בישראל
- מבנה חינוכי ופרוגרמה פיזית
- במפנה המאה
- החינוך הקיבוצי (עבודת מוסמך, 1970)
- תהליכי קבלת עובדים בבית הספר היהודיים בארצות הברית (עבודת דוקטורט, 1976)
חידושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שילוב תלמידי י"א י"ב באוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת תל אביב.
- עידוד לימודי מדעים בעזרת שילוב תלמידים במפעלים עתירי ידע.
- בית התנ"ך ברמת גן – לימוד חוויתי המקרב תלמידים לסיפורי התנ״ך.
- יוזמה מוזיקלית בעכו – כל תלמידי עכו למדו נגינה על כלי מוזיקלי.
- בית היוזמה הפדגוגית – מרכז מידע לחדשנות חינוכית.
- ייצוג יוזמותיו החינוכיות באיטליה (מפגש מחנכים ישראלים ופלסטינים), ובסגוביה שבספרד (הרצה על החינוך בישראל).
מנכל משרד החינוך מר זבולון אורלב, מסכם במילים הבאות את תרומתו הייחודית של ד"ר לוי למערכת החינוך הישראלית:
- ד"ר לוי הוא האיש שקלט את כל המיעוטים שבצפון: ערבים, דרוזים, צ'רקסים ובדואים.
- בהתמדתו, במעמדו ובאישיותו הצליח לשחרר את ילדי ישראל מן התואר המכליל והפוגעני ״טעוני טיפוח״.
- ד"ר לוי עיצב מחדש את תיאור תפקידיהם של ״המורה״, ״המנהל״, ״המפקח״ ו״התלמיד״.
- הנהיג במחוזו את השיטה הנכונה לטיפול בבעיות חברתיות, אישיותיות ופסיכולוגיות של תלמידים מלכתחילה ולא בדיעבד והציג את תוכניתו ״כישורי חיים״ בכל הרמות ולכל עובדי מחוזו. תוכנית זו אומצה על ידי שפ״י, פותחה על ידם ויושמה בכל הארץ.
- מונה להיות קב"ט צפון למוסדות חינוך וניסח את תיאור התפקיד שאומץ והונהג בכל הארץ. כחלק מתפקיד זה, ובהיותו מנהל המחוז, הקים ד"ר לוי ביחד עם ראש עיריית קריית שמונה (פרופ׳ עזרן) את מרכז החירום הראשון לטיפול והדרכה למורים ותלמידים בשעת חירום. על פי מודל זה קמו ״מרכזי חוסן״ בדרום הארץ.
- הקים 7 ״מכללות לביטחון לאומי״ לתלמידי י״א, י״ב.
- הקים את ״הגרעינים התורניים״ הראשונים בצפת, חצור, שלומי ומעלות, שבעקבותיהן קמו בכל הארץ עשרות גרעינים תורניים.
- כמנהל מחוז הכניס שינויים ארגוניים שאומצו ויושמו בכל הארץ.
- הקים את מודל ״משו״ת״ – משרד-רשות הפועלת עד עצם היום הזה.
- ד"ר לוי הגה, תכנן וביצע את כל היוזמות הרשומות להלן:
- מחויבות אישית
- כישורי חיים
- התיקון לחוק חינוך חובה
- בינת הלב
- כושר ושעת כושר
- לימוד חברותא
- גרעינים תורניים
- מכללות לביטחון לאומי
- שילוב תלמידים בתעשייה
- תחרות הרובוטיקה הבין-לאומית
- תנועת הוער מחשבים
- סב-גן
- בתי ספר למחוננים
- סולם ערכים מוסכם
- צומחים ביחד
- משמעות החיים
- משו"ת – משרד ראשות
- מטחו"ז – מטה מחוז
- פיקוח אזורי (צוות עיר)
- ארגון יחידות אדמנסטרטיביות (כח אדם, תקן והסעות)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ יקירי ירושלים לשנת תשס"ח, באתר עיריית ירושלים.
- 1 2 3 פעילות משרד החינוך והתרבות ביישובי קו העימות ישראל-לבנון בשנות כהונתו של נבון |, באתר catalog.archives.gov.il
- ↑ ירון דרוקמן, "הבאנו שלום עליכם": ממשלת ליכוד הביאה פליטים, באתר ynet, 18 בינואר 2014
- 1 2 ד"ר יוסי לוי - מחנך למופת., בעמוד הפייסבוק של חגית משה
- ↑ רכס פרויקטים חינוכיים בע"מ - בינת הלב, באתר www.reches.co.il
- ↑ שורשים של שלום בגליל יוסי לוי ספרי תולדות היישוב, באתר www.booksefer.co.il