יוסף אבן-אודם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסף אבן-אודם
יוסף אבן אודם.jpg
לידה 23 ביולי 1907
פטירה 27 ביולי 1962 (בגיל 55)
ענף מדעי בלשנות
ארצות מגורים ליטא, ישראל
פרסים והוקרה פרס הספרות והמדע של הרצליה, 1962
תרומות עיקריות
הכנסת מילים חדשות לשפה העברית

ד"ר יוסף אבן-אודם (23 ביולי 190727 ביולי 1962) היה רופא המושבה הרצליה ומנהל המרפאה העירונית שלה, מיום היותה לעיר. בלשן וחוקר.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף אבן-אודם (רובינשטיין) נולד בעיירה שאקי (sakiai) שבליטא, ב-23 ביולי 1907 (י"ב אב תרס"ז), לסנטור הרב יצחק רובינשטיין (הרב הראשי בווילנה, וחבר הסנאט הפולני) ולאמו אסתר.

קיבל חינוך מסורתי בחיידר ובישיבות. למד רפואה באוניברסיטה וקיבל תואר דוקטור לרפואה.

עסק בפעילות ציבורית פוליטית-תרבותית בווילנה. היה מזכיר הוועד המנהל של הספרייה היהודית המפורסמת ספריית שטראשון.

עלה לארץ ישראל בשנת 1933, ולפי המלצת נחום סוקולוב קיבל עבודה בקופת חולים עממית ביבנאל, כפר תבור ומנחמיה. לאחר שנתיים-שלוש התיישב בהרצליה.[1] שימש כרופא המושבה במשך עשרים וחמש שנה, ומעת היותה לעיר שימש כמנהל המרפאה העירונית.

כתב מאמרים מדעיים-בלשניים רבים ב"הרפואה", ב"השדה" ועוד. פעל בחקירותיו הבלשניות וחידושיו הלשוניים להכנסת מילים לשפה העברית, בעיקר מילים בתחום הרפואה, כמו "רחם"[2]. המילים "יוקרה" ו"אגורה" הן פרי מוחו של אבן-אודם.

בינואר 1962 העניקה עיריית הרצליה את הפרס הספרותי והמדעי הראשון והגדול שלה מעת הקמתה, סכום של 1,000 לירות ישראליות ליוסף אבן-אודם. הפרס הוענק על בלשנותו וספריו החשובים, וכן לציון 25 שנה לשירותו כרופא המושבה, ומנהל המרפאה העירונית בהרצליה מהיותה לעיר.

נפטר ב-27 ביולי 1962 (כ"ה בתמוז תשכ"ב), ונקבר בהרצליה.

על שמו נקרא רחוב אבן אודם בהרצליה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "כתיב עברי חדש" (וילנה-תל אביב, 1933);
  • "על שפת לשון" (1950);
  • "לשון לימודים", ספר היסוד למונחי רפואה ומדעי הטבע בעשרה כרכים;
  • "ילקוט קצר", ליקוט וקיצור ערכים שימושיים מתוך הספר "לשון לימודים";
  • "בשוט לשון, (הרצליה, 1959), דין ודברים בענייני הלשון הרפואית העברית.
  • "מילון רפואי חדש", יצא לאור על ידי הוצאת ר. מס, בשנת 1988, מכיל 714 עמודים[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "רופאיה של ארץ ישראל 1948-1799", נסים לוי, יעל לוי, הוצאת איתי בחור מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 81
  2. ^ ד"ר מרדכי הלפרין, על משמעות המושג "רחם" בלשון חז"ל ו"אוטם רחם" בלשון הפוסקים, באתר מכון שלזינגר לחקר הרפואה