יוסף אבני
| |
| לידה |
25 בדצמבר 1924 כ"ח בכסלו ה'תרפ"ה ירושלים, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
3 בפברואר 2021 (בגיל 96) כ"א בשבט ה'תשפ"א |
| מקום קבורה |
הר המנוחות  |
| מדינה |
ישראל |
| כינוי | אבני (שם מחתרתי), אבו ג'ילדה |
| השתייכות |
 אצ"ל צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1942–? |
| דרגה | מפקד דרג ביניים |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
| |
| עיטורים | |
| |
  | |
יוסף אבני (דנוך) (כ"ח בכסלו ה'תרפ"ה, 25 בדצמבר 1924 – כ"א בשבט ה'תשפ"א, 3 בפברואר 2021[1]), כינויים: "אבני", ו"אבו ג'ילדה", היה מפקד יחידת החבלנים של האצ"ל בירושלים, פיקד וביצע רבים ממבצעי האצ"ל ברחבי הארץ.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוסף נולד בשכונת מחניים בירושלים בשם "יוסף דנוך", ליהודים עולי תימן. כינויו המחתרתי היה "אבני", שלאחר הקמת מדינת ישראל היה לשם משפחתו. בגיל צעיר יצא לעבוד במסגרייה של קרוביו, משפחת שְׁחִבּ (שבח), כדי לעזור בפרנסת הבית. בשנת ה'תרצ"ח (1938), בגיל 13, הצטרף לתנועת בית"ר.
נקבר בהר המנוחות.[2]
פעילותו באצ"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1942 בגיל 17, הצטרף יוסף לשורות האצ"ל. בשנת 1944 לאחר הכרזת המרד, צורף לחיל הקרב, ותפקידו היה אחראי על מחסני הנשק של האצ"ל בירושלים. בנוסף על תפקידו כאחראי מחסני הנשק, פיקד יוסף על מבצעים רבים של האצ"ל ברחבי הארץ,[3] ולמעשה ביצע במו ידיו כ90% מהפעולות בירושלים, מלבד פעולות רבות בכל רחבי הארץ.[4]
השלטון הבריטי ביצע ניסיון חטיפה ליוסף, אך הניסיון נכשל עקב טעות בזיהוי הכתובת.[4]
קיבל את "עיטור מגן העיר ירושלים". לשאלה מדוע לא הלך לתפקיד פיקודי, ענה יוסף: ”לא אהבתי להתבלט [...] מבחינתי הגעתי לדרגת סמל החופף לדרגת סרן, וזה סיפק אותי”.[4]
מבצעים בהם פיקד או ביצע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפשיטה על מגרש הרוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-27 בנובמבר 1945 השתתף בפשיטה ובפיצוץ מפקדת הבולשת הבריטית ששכנה במגרש הרוסים, שהתבצעה על ידי האצ"ל ולח"י.[3] אחרי פעולה זו ברח יוסף דרך רחוב יפו, כאשר כדורים שורקים סביבו, למסגרייה שם עבד, ובערב הלך לביתו.[4] הפעולה הביאה לקריסת בניין הבולשת, להרג שבעה שוטרים בריטים ולפציעת רבים מהם.[5]
פיצוץ מלון המלך דוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פיצוץ מלון המלך דוד
ב-22 ביולי 1946 פיקד על חוליית החבלה בפיצוץ מלון המלך דוד.[3] במבצע זה השתתפו גם חבריו יצחק צדוק מירושלים וניסים עמרם מתל אביב שהיה חבלן מיומן. יוסף אבני היה מפקד חוליית החבלנים. לאחר ההתכנסות בתלמוד תורה "בית אהרון" בשעה 7:00 בבוקר, יצאה החוליה בת ששת החיילים של יוסף ראשונה לכיוון מלון המלך דוד. חברי החוליה היו מחופשים לערבים, ותפקידם היה לפרוק את חומרי הנפץ ולהטמינם במלון.[6] לאחר המבצע, הסתתרו יוסף וישראל לוי ("גדעון"[7]), מפקד מבצע הפיצוץ, בבית חולים לחולי נפש בגבעת שאול. לאחר שישראל לא הסתדר במקום, עברו יוסף וישראל בחצות הלילה למקום מסתור בתל אביב.[4]
הפשיטה על מחנה שנלר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-12 במרץ 1947 פיקד בפשיטה ובפיצוץ מחנה הצבא הבריטי ששכן בבית היתומים שנלר. גם במבצע זה יוסף היה מפקד חוליית החבלנים והמבצע. לאחר עיכוב הצבא הבריטי על ידי הצבת חביות חומר נפץ בכביש, חדרו חמישה חיילים בפיקודו של יוסף, כשעל גבו של כל אחד מהם תיק עם 30 ק"ג חומר נפץ. חברי החוליה פרצו את החומה, אך גילו שיש עוד גדר תיל. יוסף זחל דרך גדר התיל לתוך המחנה, הניח את חומר הנפץ, הפעיל את מנגנון ההשהיה, וזחל בחזרה החוצה. בזמן שזחל החוצה אירע הפיצוץ, ויוסף הועף לעבר החומה, אך לאחר מספר שניות התאושש וברח יחד עם חבריו לאזור שלא היה בעוצר, שם התפזרו לבתיהם.[4] בהתקפה זו נהרג חייל בריטי, ונפצעו 8.[8]
כיבוש הכפר דיר יאסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-9 באפריל 1948 השתתף בכיבוש הכפר דיר יאסין על ידי האצ"ל ולח"י, ונפצע בעת כיבוש בית מוכתר הכפר.[3]
מבצע קדם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מבצע קדם
ב-17 ביולי 1948 פיקד יוסף על כח הפריצה במבצע קדם לכיבוש העיר העתיקה בירושלים.[3] תוכנית המבצע הייתה חדירה של שלוש זרועות לתוך העיר העתיקה: כוח של צה"ל שיפרוץ דרך הר ציון, כוח של האצ"ל שיפרוץ דרך השער החדש, וכוח של לח"י שיפרוץ מהחומה בין השער החדש לשער יפו. על כוח הפריצה של האצ"ל פיקד יוסף. כוח צה"ל וכוח לח"י נכשלו בפריצה. הכוח של יוסף הצליח לתפוס אחיזה בשער החדש, אך קיבל פקודת נסיגה עקב כישלון הכוחות האחרים.[9]
מעצרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי הפשיטה על מחנה שנלר בו פיקד על חוליית החבלה וביצע את הפיצוץ, הלך לאכול, אך נתפס מול בניין הבולשת עם תעודת זהות מזויפת ברמה לא גבוהה, שהביאה למעצרו. בריאיון עמו אמר: ”כל הזמן טענתי שאני מסגר ושמי הוא יוסף שמעי, אך זה לא עזר”. במעצרו ישב במחנה המעצר בלטרון ובעתלית, ושוחרר ב-28 במרץ 1948.[4]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ד"ר אמנון מעבי, עלומים בקדמת הבימה: עולי/יוצאי תימן במאבק הביטחוני (1908–1948), פתח תקווה, ה'תשע"ה (2016)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסף אבני, באתר האצ"ל
- עדותו של יוסף אבני (דנוך) והודעת האצ"ל על ההתקפה על מחנה שנלר, בארכיון אתר מכון ז'בוטינסקי
- פרופ' יהודה לפידות, על חומותיך, שער שני - ירושלים, מבצע קדם, אתר דעת
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מודעת הפטירה של יוסף אבני, בדף הפייסבוק הרשמי של האצ"ל
- ^ יוסף אבני באתר GRAVEZ
- ^ 1 2 3 4 5 יוסף אבני, באתר האצ"ל
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 ד"ר אמנון מעבי, עלומים בקדמת הבימה: עולי/יוצאי תימן במאבק הביטחוני (1948-1908), פתח תקווה, ה'תשע"ה (2016), עמ' 160–163
- ^ תנועת המרי העברי, באתר האצ"ל
- ^ פיצוץ מלון המלך דוד, באתר האצ"ל
- ^ ישראל לוי ("גדעון"), באתר האצ"ל
- ^ ההתקפה על מועדון הקצינים הבריטים בירושלים, באתר האצ"ל
- ^ הגדוד הירושלמי, באתר האצ"ל