יוסף אסא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: עודף מוגזם של תמונות המקנה לערך גוון פרסומי בדומה לאתר המשרד.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: עודף מוגזם של תמונות המקנה לערך גוון פרסומי בדומה לאתר המשרד.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יוסף אסא, ארכיטקט

יוסף אסא (נולד ב-1950) הוא אדריכל ומתכנן ערים ישראלי.

לימודי אדריכלות ופיסול[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף אסא יליד תל אביב, בהיותו בן 21 התקבל ללימודי אדריכלות בפוליטכניקום של מילנו (Politecnico di Milano) ובמקביל למד פיסול באקדמיה בררה לאמנויות יפות (Accademia di belle Arti di Brera). כעבור שנה עבר לאוניברסיטת פירנצה להמשך לימודי אדריכלות ובינוי ערים, וגם כאן המשיך במקביל את לימודי הפיסול באקדמיה לאמנויות יפות שבפירנצה. מאז 1979 הוא מנהל את המשרד יוסף אסא אדריכלים ומתכנני ערים בתל אביב.

יוסף אסא מתגורר בהרצליה עם אשתו שרי ושלושת ילדיו[דרושה הבהרה].

אבני דרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים ותערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1976 - זכה יוסף אסא במקום ראשון בתחרות הבינלאומית ע"ש מיכאלאנג'לו לפיסול שנערכה בפירנצה. פסלו "Let my people go" ציין את מאבק יהודי ברית המועצות לשעבר למען העלייה לישראל.
  • 1977-1976 - הוזמן להציג בשתי תערוכות יחיד בארמון סטרוצי (Palazzo Strozzi) בהמלצתו של הפרופ' והאמן האיטלקי הנודע, לאונרדו סביולי (Leonardo Savioli).
  • 1978 - זכה בפירנצה במספר פרסים נוספים בתחום האמנות, והוזמן עם אמני פירנצה נוספים להציג בארמון מלך בלגיה.
  • 1981 - הוזמן להציג בתערוכת יחיד לפיסול סביבתי במוזיאון הרצלייה ובמוזיאון יד לבנים בתל אביב, וב- 1982 השתתף בביינאלה לאמנים צעירים בחיפה.
  • 1988 - הוזמן על ידי ההורים השכולים להקים פסל לזכרם של זוג הסטודנטים שנרצחו בידי מחבל בגן שבמנזר כרמיזן בירושלים. האנדרטה מוצבת באוניברסיטה העברית הר הצופים.
  • 1983 - זכה בפרס ראשון לפיסול ע"ש האקדמיה לאמנויות בעיר פראטו שבטוסקנה (Curzio Malaparte, Academia Pratese, Prato).

פרויקטים נבחרים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבני ציבור ומשרדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקטים תעופתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרמינל פנים ארצי - טרמינל 1, נתב"ג - יוסף אסא תכנן את שיפוצו של הטרמינל הבינלאומי הישן והתאמתו לטיסות פנים. הרעיון המנחה היה מתן צביון חזותי ואווירה ארצישראלית לאולמות המבנה על ידי שימוש בצבע, אור ואפקטים חזותיים מקומיים טיפוסיים שיבדילו אותו מטרמינל שגרתי בינלאומי. המבנה מחולק לשלושה חללים בעלי "אטמוספירות" שונות: באחד, שולטים צבעי הרי יהודה, ירושלים והגליל, בשני, הודגשה אווירת חופשה באמצעות ציורי ים וטבע ובשלישי, מודגשת החזרה למטרופולין ולאורבניזם. טרמינל בינלאומי לטיסות מוזלות - טרמינל 1, נתב"ג - לשעבר הטרמינל הבינלאומי אשר הוסב בשדרוג רחב-היקף ועתיר טכנולוגיות ובעיצוב בעל זיקה ל"שמיים הפתוחים", שממנו יוצאות טיסות לרחבי העולם. המוטיב העיצובי הדומיננטי הוא צבעי הקשת.

פרויקטים עיצוביים ייחודיים ואתרי הנצחה ממלכתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר ההנצחה ומוזיאון חטיבת גולני - לאתר שבעה מבני בטון חשוף שמזדקרים מגבעה סלעית. המבנה הראשון - מעבר הקשתות, ממחיש את מוטיב המחרשה והשלח (לחימה ועבודת אדמה), בהמשך שלושה בונקרים מאכסנים תצוגה מוזיאונית ובה אולם "אחריי" המוקדש לסיסמה המפורסמת, אולם "אתרי הקרב" המציג את קרבות החטיבה ואולם "יזכור" שמוקדש לנופלים וכולל את תיקיהם האישיים. שלושת המבנים הבאים הם: עמדת תצפית, מוצב החרמון, "העץ" של גולני וקירות הזעקה. בקצה מחילת המעבר בוקע אור וביציאה הצופה ניצב מול עץ זית, העץ של גולני, ומסביב עולה ונגלית רחבת כינוסים ירוקה המסמלת את פני החטיבה לשלום (מדברי מוטה הר-לב, מנהל מוזיאון גולני).

אנדרטת יד לשוטר, אתר הנצחה לחללי משטרת ישראל בקרית אתא - האנדרטה נועדה לשמש כפסל סביבתי שמזמין את המבקר לעלות במדרגותיו ולהיות חלק אינטגרלי עם הסביבה. לאנדרטה שני אלמנטים מונומנטליים הנישאים לגובה 17 מטר והם מסמלים את שני לוחות הברית. הלוח הפנימי והחזית החיצונית מבטאים את יחסי הגומלין שבין המשטרה לבין האזרחים. לצידם, ארבעה קירות הנצחה הנושאים את שמות חללי המשטרה.

עיצוב מגדל האנטנות שגובהו 147 מטר, בלב הקריה, תל אביב.

בולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה בולים הונפקו על ידי רשות הדואר המנציחים את עבודותיו של יוסף אסא:

  • אתר ההנצחה ומוזיאון של חטיבת גולני, צומת גולני
  • אתר יד לשוטר, האתר הממלכתי לנופלי משטרת ישראל, קריית אתא
  • הטרמינל הפנים ארצי - טרמינל 1, נתב"ג

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]