יוסף בולוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף בולוף
Joseph Buloff
Joseph Buloff (1960 still).JPG
לידה 20 בינואר 1899
וילנה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בפברואר 1985 (בגיל 86)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ליטא, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 27 בפברואר 1985 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יוסף בולוףיידיש: בולאָוו; באנגלית: Joseph Buloff; בפולנית: Józef Bulow ‏;1899, וילנה27 בפברואר 1985, מנהטן, ניו יורק) היה שחקן, במאי ומפיק יהודי שפרסומו העיקרי היה כאמן תיאטרון יידיש וקולנוע יידיש, אך הופיע גם באנגלית על בימות ברודוויי וביותר משלושים סרטים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בווילנה בשנת 1899 והיה מבכירי השחקנים של 'הלהקה הווילנאית' עוד בתחילת דרכה. בולוף נישא לליובה קדישזון, בתו של מייסד הלהקה, לייב קדישזון, ב-1925 בבוקרשט. השתתף בסרטו של זיגמונט טורקוב "תקיעת כף" על פי מחזהו של פרץ הירשביין, סרט שבו נטלו חלק גדולי הבמה היידיש של אותם הימים, כגון: אידה קמינסקה, רחל לאה קמינסקה וזיגמונט טורקוב.

בשנת 1927 היגר לארצות הברית יחד עם רעייתו והשתתף שם בלמעלה ממאתיים וחמישים הצגות ביידיש. שיתף פעולה עם התיאטרון היידי האמנותי (Yiddish Art Theater) של מוריס שוורץ.

בשנת 1936 החל להופיע בברודוויי והחל משנת 1940 הופיע בסרטים הוליוודים רבים (אחד הנודעים שבהם הוא "מישהו שם למעלה אוהב אותי", בכיכובו של פול ניומן).[1]. בולוף הופיע באחד הסרטים הראשונים שהופקו ביידיש בארצות הברית, "אהבת הסנדלר". סייר רבות במדינות דרום אמריקה ובעיקר בארגנטינה. במספר הופעות שערך בישראל הופיע יחד עם השחקן היידי יעקב אלפרין. ב-1957 שיחק בסרט "גרבי משי" של קול פורטר.

בשנות ה-50 ושנות ה-60 בולוף הופיע בקביעות בישראל, בעיקר בהפקות שהעלה קודם בניו יורק[2]:

ב-1958 העלה בישראל את המחזה "מותו של סוכן" מאת ארתור מילר, אותו גם תרגם וביים[3], ואת המחזה "יומנה של אנה פרנק"[4].

ב-1961 כיכב בהפקה של "טוביה החולב", בשם "טוביה ושבע בנותיו", בתיאטרון היידי בניו יורק, שגם הופיעה בישראל באולם "הבימה"[5].

ב-1962 העלה 3 מערכנים של 3 מערכוני אנטון צ'כוב[6].

ב-1963 ביים ושיחק במחזה בשם "האיש מפקיסטן"[7].

ב-1969 נעשה ניסיון, שלא יצא לפועל, להקים איתו בישראל תיאטרון יידי[8]. בשנת 1974 זכה בפרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש.

יוסף בולוף נפטר בפברואר 1985 בניו יורק[9]. בתו היא השחקנית ברברה בולוף.

בשנת 1986 האוטוביוגרפיה שלו, 'מכיכר השוק הישן', יצאה בתרגום עברי בהוצאת זמורה ביתן[10]. בשנת 1995 ראתה אור גם בגרסה היידית ('פון אלטן מארקפלאץ'), בהוצאת י"ל פרץ.

ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית[11].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסף בולוף, מכיכר השוק הישן (תרגם מיידיש: יוסף כרוסט), תל- אביב: זמורה-ביתן, תשמ"ו-1986.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוסף בולוף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ IMDB Logo 2016.svg "Shoemaker's Romance", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  2. ^ השחקן י. בולוף יצאה את הארץ, קול העם, 15 באוקטובר 1956
  3. ^ חיים גמזו, אמש בתיאטרון: יוסף בולוף - ב"מות הסוכן" (באידיש), הארץ, 10 בפברואר 1958
    סטאפן גלברט, בולוף ב"מות הסוכן־, על המשמר, 11 במרץ 1958
  4. ^ חיים גמזו, אמש בתיאטרון : יוסף בולוף - מציג את אנה פרנק, הארץ, 3 ביוני 1958
  5. ^ חיים גמזו, אמש בתיאטרון: יוסף בולוף — בהצגת "טוביה ושבע בנותיו" (ב״בית הבימה"), הארץ, 25 במאי 1961
    להקת י. בולוף נתקבלה בתשואות, על המשמר, 26 במאי 1961
  6. ^ חיים גמזו, אמש בתיאטרון: יוסף בולוף ב-3 מערכוני צ'כוב (ב"אהל שם"), הארץ, 23 בדצמבר 1962
  7. ^ דב בר-ניר, "האיש מפקיסטאן" בהשתתפות יוסף בולוס, על המשמר, 27 בדצמבר 1963
    בולוף ב"האיש מפקיסטאן", קול העם, 25 בנובמבר 1963
  8. ^ יסייעו לבולוף להקים בארץ תיאטרון באידיש, על המשמר, 13 ביולי 1969
  9. ^ יהודה אפרוני, "עם כל יהודי שמת, אובד לי אהד מהקהל", חדשות, 6 במרץ 1985
  10. ^ ספרים חדשים - מכיכר השוק הישן - יוסף בולוף (מיידיש - יוסף כרוכט, זמורה ביתן - אוטוביוגרפיה מקורית של השחקן היידי יוסף בולוף, חדשות, 17 באוקטובר 1986
  11. ^ ארכיון יוסף בולוף, באתר הספרייה הלאומית.