יוסף אבן אביתור
| לידה |
המאה ה־10? מרידה, ח'ליפות קורדובה  |
|---|---|
| פטירה |
1025? דמשק, הח'ליפות הפאטמית |
| מדינה |
אל-אנדלוס |
| תקופת הפעילות |
?–1025 |
  | |
רב יוסף בן יצחק בן שטנאת[1] בן אביתור היה חכם ומשורר יהודי-ספרדי, מראשוני משוררי יהדות ספרד שחי ופעל במאה ה-10 בספרד במצרים ובסוריה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד במרידה שבאל-אנדלוס למשפחה מיוחסת, אביו היה הרב יצחק בן שטנאת בן אביתור.
אבן אביתור היה מתלמידיו של רבנו משה בן חנוך בישיבת קורדובה, כשנפטר רבו התמנה בנו רבנו חנוך בן משה לראשות הישיבה, ומינויו זכה לגיבוי ולחסות מצד חסדאי אבן שפרוט. אולם לאחר פטירתו של אבן שפרוט, ערער רב יוסף אבן אביתור על הכתרתו לראשות הישיבה המקומית, כי לדבריו הייתה לו זכות קדימה למשרה זו בשל היותו יליד ספרד. בשלב מסוים של המחלוקת נידה רבנו חנוך את אבן אביתור והוא עזב את העיר. הוא נסע לרבי שמואל הכהן בן יאשיהו על מנת שיקבל אותו למרות הנידוי. רבי שמואל שקיבל את החרם דחה אותו. בשל כך נוצר סכסוך בין השניים, אך לבסוף השלימו זה עם זה. לאחר נדודים, בין היתר במצרים בה שהה תקופה ממושכת, התיישב בדמשק. בסוף ימיו השלים רב יוסף בן אביתור עם רבנו חנוך, ואף כאשר נקרתה לידיו הזדמנות להדיחו ממשרתו ולשמש בעצמו כראש ישיבת קורדובה, ויתר עליה ושלח לתומכיו מבני העיר מכתב תמיכה ברבנו חנוך, הוא נשאר בדמשק ונפטר בה.
יצירותיו התקבלו בקרב קהילות ישראל וחלקן משובץ בסידורי התפילה של עדות שונות. מבין פיוטיו, ידועים בייחוד פיוטי ההושענות שלו (הנאמרים על ידי הספרדים), ופיוט אחד "ובכן מה נהדר", ב"סדר העבודה" בתפילת יום הכיפורים בו חתם את שמו "אני יוסף בר יצחק". כמה מפיוטיו שהגיעו לאשכנז ונתקבלו בנוסח אשכנז יוחסו שם בטעות לפייטן הצרפתי רבי יוסף טוב עלם. כך לדוגמה בנוגע לסליחה לעשרה בטבת "אזכרה מצוק",[2] וליוצר לשבת הגדול "אאמיר מסתתר".[3]
בגניזת קהיר נתגלה פיוט שלו ליום הכיפורים המתחיל בשורות ”נורא עלילה/ המצא לנו מחילה / בשעת נעילה” משערים כי פיוט זה שימש כבסיס לפיוט המפורסם של משה אבן עזרא אל נורא עלילה.[4]
מלבד פיוטיו, מיוחסת לו גם כתיבת תרגום לערבית של התלמוד הבבלי עבור "מלך ישמעאל", הוא ככל הנראה הח'ליפה הפאטמי אל-חאכם, אליו היה מקורב בעת שהותו במצרים. חלק מתשובותיו בהלכה נדפסו בספרות תשובות הגאונים,[5] וישנן מסורות הלכתיות שנמסרו בשמו.[6]
היו שייחסו לו כתיבת חיבורים קבליים: מאמר בשם "סוד דרכי האותיות והנקודות" מצטט שלושה מאמרים מ"קבלת אבן אביתור", וספר קבלי בשם "ספר הנעלם" מצטט מ"פירוש לספר יצירה לר' יוסף אבן אביתור. אך יש מפקפקים בייחוס המאמרים המוזכרים אליו.[7]
הוא כתב אזהרות לחג השבועות, לפי תרי"ג מצוות; חלקן השתמרו; לדעת עזרא פליישר[8] פחות ממחציתן.
מפיוטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אניה ותאניה (גנזי שעכטער ח"ג, ניו יורק תרפ"ח, עמ' 320)
- מפיוטי רב יוסף בן אביתור (גנזי קדם, ח"ו, ירושלים תש"ד, עמ' 25–26)
- נשמת לחג השבועות (נשמת ישורון מטיף. בעיקר במחזורי ספרד[9])
- כאחלמה קבועה בעטרת
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עזרא פליישר, יצירתו של יוסף אבן אביתור, עבודה לשם קבלת תואר ד"ר לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים, תשכ"ח
- יעקב מאן, "יוסף אבן אביתור", אנציקלופדיה יודאיקה
- Angel Sáenz-Badillos; Judit Targarona Borrás: Yosef ibn Yiṣḥaq ibn Abitur. בתוך: Diccionario de autores judios (Sefarad. Siglos X-XV). El Almendro, Córdoba 1988 (Estudios de Cultura Hebrea, Band 10), S. 180-181. ISBN 84-86077-69-9. (בספרדית)
- יהושע גרנט, אזכרה מזמור, מזמורי תהילים בפיוטי יוסף אבן אביתור, מכון בן-צבי, ירושלים תשפ"א
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי יוסף אבן אביתור בפרויקט בן-יהודה
- "אֲבִיתּוּר, יוֹסֵף בֶּן יִצְחָק ן' סְטַאנְשׂ, ן'", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמוד 47–48, באתר היברובוקס
- אביתור, יוסף בן יצחק בן שטאנש אבן, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
יוסף בן יצחק אבן שטנש אבן אביתור, דף שער בספרייה הלאומית
יוסף אבן אביתור, פיוט אופַן לשבועות, באתר הארץ, 23 במאי 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לעיתים: שטנאש. במכתבו לרב שמואל הכהן גאון, גאון ישיבת ארץ ישראל, כתב אבן אביתור הסבר למקור השם ובו הוא מתאר את סבו כמי ש"הייתה ידו תקיפה בספרד, ולהגיד מעלותיו בין בתורה בין בדבר אחר בל נוכל, והוא קיים ד' מיתות באספמיא, מה שלא ייתכן לזולתו בחוץ לארץ, ולשום שהיה שוט להלקאת הרשעים קראוהו שוט אנש, ודבר זה לשבח היה בפני צור ויצור".
- ^ אברהם פרנקל, אזכרה מצוק – גלגולה של סליחה לי' בטבת, מתוך אתר 'שיתופיוט', בארכיון האינטרנט; אבי שמידמן, "סליחות לעשרה בטבת מפרי עטו של יוסף אבן אביתור", קבץ על יד כג (תשע"ה), עמ' 4–5.
- ^ שולמית אליצור, "בין יוסף ליוסף: לזהות מחברו של יוצר קדום", תרביץ עא [א–ב] (תשרי–אדר תשס"ב), עמ' 67–86, באתר אוצר החכמה.
- ^ עמרי לבנת, "גילויים מקהילת קונסטנטין: פיוטים חדשים מאת ר' יוסף אבן אביתור ועדויות לקליטת פיוטים ארץ ישראליים במחזור ספרדי", תרביץ פז [ב] (טבת תש"ף), עמ' 227–236.
- ^ ראו למשל: תשובות הגאונים שערי צדק, ד' ב' סימן כ"ט. שם הצריך חליצה ממומר
- ^ כמו רבים מחידושי ההלכה שנכתבו בתקופת הגאונים, התגלו במאה ה-20 וה-21 קטעים חדשים משלו. ראו למשל: סיני, תשנ"ב, עמ' קכ"ז: ”ובדבר הנץ החמה שאלו בעניינו לבן שטנאש (הוא רב יוסף אבן אביתור) ואמר הנץ החמה כאשר רואים אדום בשמים”.
- ^ גרשם שלום, קבלות ר' יעקב ור' יצחק בני ר' יעקב הכהן (מקורות לתולדות הקבלה לפני התגלות הזוהר) בתוך: מדעי היהדות, ירושלים תרפ"ז, עמ' 192 [ל], הערה 4. וראו שם בסוף דבריו שצונץ מצטט שמות מלאכים מתוך פיוטיו המוכרים של אבן אביתור, ולכן קיימת סבירות שהיה לו מגע עם חכמת הקבלה.
- ^ להלן "לקריאה נוספת", עמ' 305.
- ^ ראו על פיוט זה: יונה פרנקל, מחזור לשבועות ע"פ שיטת ד"ר דניאל גולדשמידט, הוצאת קורן ירושלים תש"ס, עמ' י"ח ונ"ח. הפיוט עצמו נדפס שם בעמ' 91 ואילך.