יוסף ג'יעאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יוסף ג'יעאן
לידה 1882
ה'תרמ"ג
טריפולי, לוב
פטירה 1960 (בגיל 78 בערך)
ה'תש"ך
ישראל
מקום קבורה בני ברק
מקום פעילות טריפולי, בנגאזי ומחנה ג'אדו שבלוב
תקופת הפעילות ?–1960 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק רבנות, דיינות, דרשנות והנהגה רוחנית
תלמידיו הרב כמוס נחאיסי

הרב יוסף ג'יעאן (ה'תרמ"ג 1882ח' שבט ה'תש"ך 6 בפברואר 1960[1]) היה דיין בטריפולי, אב בית הדין ורבה הראשי של בנגאזי שבלוב. בסוף תקופת כהונתו כרב רוכזו יהודי בנגאזי במחנה הריכוז ג'אדו במסגרת השואה ומלחמת העולם השנייה, והוא שימש להם שם כמנהיג רוחני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה שרת (מימין) לצד הרב ג'יעאן (במרכז) ונכבדי קהילת יהודי בנגאזי בבית הספר העברי בעיר

נולד בטריפולי שבלוב בד' בתשרי ה'תרמ"ג לעזיזה ולכמוס ג'יעאן. בגיל שלוש התייתם מאביו, ובגיל חמש החל ללמוד בתלמוד תורה. בגיל 11 למד אצל הרב ציון ביתאן, שעמד בראש תלמוד התורה המקומי.

בשנת 1901 (ה'תרס"א), בגיל 19, הוסמך לרבנות. בתקופה זו החל לשמש כמורה בתלמוד תורה שבו למד, ובמקביל המשיך בלימודיו בישיבה אצל הרב ציון ביתאן. במשך עשור, החל משנת 1903 (ה'תרס"ג) למד דיינות אצל הרב כמוס אג'רבי.

בשנת 1907 (ה'תרס"ז) נישא לרחל, בתו של רבו, הרב ציון ביתאן, ובטקס החתונה ואמירת הברכות כובד הרב חזקיה שבתי.

לאחר שהוסמך לדיינות בשנת 1917 (ה'תרפ"ז) על ידי הרב אברהם חביב והרב רפאל דאבוש, מונה על ידי השלטון האיטלקי לדיין בבית הדין המקומי בטריפולי לצד הרבנים שהסמיכוהו.

דיינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירת הרב מרדכי הכהן, ששימש כדיין בבנגאזי, בשנת 1930 (ה'תר"צ) הגיע לטריפולי הרב כמוס פלאח, רבה של בנגאזי, כדי למצוא דיין מחליף, ובחר ברב ג'יעאן. בסוף חודש אוקטובר 1931 עזב את טריפולי ועבר להתגורר בבנגאזי כדי לשמש בה כדיין, ושם התארח למשך שלושה שבועות בביתו של הרב, עד שמצא בית למשפחתו.

אחת מפעולותיו הידועות בבית הדין בבנגאזי הייתה מציאת פתרון לרישום שם העיר בנגאזי כמילה אחת בגט, מה שאיפשר לבית הדין המקומי בעיר לדון לראשונה בענייני גיטין, לאחר שעד להתערבותו של הרב לא עסק בית הדין בענייני גיטין לאור ההתלבטות האם לרשום בגט את שם העיר כ"בן-גאזי" או בצורת הכתב הרגילה.

אב בית הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירת הרב כמוס פלאח בשנת 1941 (ה'תש"א) מונה הרב ג'יעאן לכהן תחתיו כרבה הראשי של בנגאזי וכאב בית הדין המקומי. בתקופת כהונתו נרשמו בעירו לא מעט מאורעות מסעירים, בשל מלחמת העולם השנייה והשואה.

פעילותו במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1940 (ה'ת"ש) עמד בראש וועד שהיה אחראי לאירוחם של כ-300 פליטים יהודים מאירופה, שהיו בדרכם לארץ ישראל (אולם לבסוף הוחזרו לאיטליה ולא הורשו להמשיך לארץ ישראל). באותה שנה נפצעה בתו וילדיה בהפצצות מטוסי כוחות צרפת על טריפולי, והיא עברה להתגורר בביתו עם ילדיה למשך תקופה.

לאחר כיבוש בנגאזי על ידי הבריטים ב-9 בדצמבר 1940, נפגשו ראשי הכוחות הבריטים ובראשם הגנרל וויל עם ראשי הקהילות המקומיות, ובהם הרב ג'יעאן ורנאטו תשובה מטעם הקהילה היהודית.

לאחר כיבוש הכוחות הנאציים את בנגאזי, נכנסו לביתו של הרב ג'יעאן חיילים גרמנים והחלו להוציא מהבית מצרכי מזון שאגרה משפחתו לתקופת המלחמה. לאחר שביקש להבין מה מטרתם, הכו אותו בעזרת קתות הרובים שלהם, והמשיכו לבתים האחרים.

מנהיג רוחני ליהודים במחנות הריכוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם העברת יהודי לוב למחנות ריכוז בחודש פברואר 1942, ובעיקר למחנה הריכוז ג'אדו שבלוב, פנה הרב ג'יעאן לראש הקהילה בדרישה להצטרף לגולים, מאחר שהוגלו ללא מנהיגים רוחניים. מספר ימים לאחר מכן, ביום שבת בבוקר, הוצא הרב מבית הכנסת על ידי שוטרים ויהודים נציגי הוועד המפנה, והעלו אותו על משאית יחד עם בני משפחתו, וסבבו ברחבי העיר כדי להשפילו להראות שהרב של בנגאזי נוסע בשבת. משם המשיכה המשאית והעבירה את הרב ג'יעאן ומשפחתו למחנה הריכוז ג'אדו.

במחנה הריכוז הפך למנהיגם הרוחני של היהודים, ואף הוקצה לו מעין חדרון ששימש כמשרד עבורו. בתקופה זו התעורר צורך למציאת מקום לקבורה, לאור המתים היהודים שמתו מהמחלות ששררו במחנה, ובעת שעסק הרב עם עוזריו בחפירת קבר עבור יהודי שנפטר במחנה, התגלה במקום בית קברות יהודי עתיק.

לפי עדות בנו, כחודש לפני שחרור המחנה רוכזו כל הגברים במרכז המחנה מול מכונות ירייה, ולשם גם נגרר בכוח הרב ג'יעאן מחדרו. במקום התחוללה מהומה ובכי, והרב ניסה להרגיעם, כדי שיוכל לשאת דברים. בבכי, הרגיעם והצהיר "...כל אלה אשר עומדים מולכם עם הנשק ביד, לא יפגעו בנו לרעה ויתפזרו לכל רוח ויבואו "החברים" ויחזירו אותנו במהרה הביתה ובעזרת ה' נעלה כולנו ארצה. כולנו! כולנו! כולנו!". הגברים, שהתעודדו מדבריו, הרימו אותו על כתפיהם ורקדו איתו, בעוד ששומרי המחנה לגלגו עליהם ועל מותם הקרב. לאחר מספר שעות התקבלה במחנה הוראה טלפונית לשומרים לעזוב את המחנה בשל התקרבות כוחות הצבא הבריטי, ובכך ניצלו מהוצאה להורג.

רב הקהילה בבנגאזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרור המחנה חזר לבנגאזי עם מה שנותר מבני קהילתו.

כשמשה שרת ביקר בשנת 1944 בבנגאזי, נמנה הרב ג'יעאן בין מקבלי פניו.

לאור היחס העוין כלפי יהודי בנגאזי מצד האוכלוסייה הערבית משנת 1945, ערך הרב ג'יעאן במועדון מכבי מפגשים שנועדו להרגיע את הרוחות בין הצדדים, והשתתפו בהם ראש העיר, הגנרל הבריטי, המופתי ועוזריו וראשי הקהילה היהודית.

עלייתו לארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שילדיו עלו ארצה, לאחר מספר חודשים בערב ראש השנה 1949 (ה'תש"ט) עלה לישראל עם אשתו והשתכן ברמת גן. לאחר עלייתו ארצה מונה הרב רחמים מהדר לכהן תחתיו כרבה של בנגאזי.

הלך לעולמו בח' בשבט ה'תש"ך ונקבר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק.[1]

בנו, דוד ג'יאן, הקים את בית הכנסת "בית יוסף" בגבעתיים על שמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 יוסף ג'יעאן, באתר BillionGraves


הקודם:
הרב כמוס פלאח
רבנים ראשיים של בנגאזי שבלוב הבא:
הרב רחמים מהדר