יוסף גוזיקוב
 | |
| יוסף גוזיקוב בציור מאת יוזף קרייהובר | |
| לידה |
2 בספטמבר 1806 שקלוב, בלארוס  |
|---|---|
| פטירה |
21 באוקטובר 1837 (בגיל 31) אאכן, הקונפדרציה הגרמנית |
| מוקד פעילות |
האימפריה הרוסית |
| שפה מועדפת |
פולנית |
| כלי נגינה |
קסילופון |
  | |
מיכאל יוסף גוזיקוב (ביידיש: גאזיקאוו; 2 בספטמבר 1806 - 21 באוקטובר 1837) היה הכליזמר הראשון שהופיע במערב אירופה, בהשתמשו ב"כלי העץ והקש" שלו.
גוזיקוב וכלי הנגינה שלו[עריכת קוד מקור | עריכה]
גוזיקוב נולד למשפחת כליזמרים בעיירה שקלוב (כיום בבלארוס). בילדותו למד לנגן בחליל, כמו אביו, אך ריאותיו החלשות הכריחו אותו לחפש לעצמו התמחות אחרת. ב-1831 הוא המציא, ככל הנראה, את כלי הנגינה שלו, אותו כינה "כלי העץ והקש". כלי זה היה למעשה קסילופון שעוצב כצימבלום עם לוח תהודה שנבנה מגלילי קש. כיום, קיים ויכוח האם הכלי אכן הומצא על ידי גוזיקוב עצמו או שמא על ידי בן דורו שמשון יקובובסקי. גוזיקוב פיתח יכולות נגינה וירטואוזיות בכלי זה וב-1834 כבר הופיע באודסה, קייב ומוסקבה.
באחת מהופעותיו באודסה שמע אותו הכנר הפולני קארול ליפינסקי אשר בתמיכתו ובתמיכת המשורר אלפונס דה למרטין יצא למסע הופעות במערב אירופה החל מ-1835. הופעותיו, בהן ניגן לרוב בלבוש יהודי מסורתי ובליווי בני משפחתו, זכו להצלחה מסחררת. בפריז נעשה פופולרי כל-כך שנקרא על שמו סגנון תספורת אשר חיקה את הפאות שלו. גוזיקוב נהג לנגן אלתורים על בסיס מוזיקה יהודית וכן על בסיס נושאים מפורסמים מהאופרה של זמנו. מלבד פריז, הופיע גוזיקוב גם בפראג, פרנקפורט ווינה.
ביקורות על נגינתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוזיקאים יהודיים מקצועיים רבים התרשמו מנגינתו של גוזיקוב. פרדיננד הילר כתב בשבחו לג'אקומו מאיירבר ופליקס מנדלסון כתב עליו למשפחתו ב-1836: "אני סקרן לדעת האם גוזיקוב מצא חן בעיניכם כפי שמצא חן בעיני. הוא תופעה; טיפוס מפורסם שאינו נחות משום וירטואוז, הן בדיוק והן ברגש. לפיכך הוא מענג אותו בנגנו על כלי העץ והקש שלו יותר מרבים אחרים, בנגנם על הפסנתרים שלהם".
פרנץ ליסט, לעומת זאת, התייחס לגוזיקוב בזלזול, בכנותו אותו "ניקולו פגניני של הרחובות, שכישרונו, או מוטב לומר גאונותו, הייתה מתאימה יותר להמצאת כלי חקלאי". ליסט אף הוסיף וטען בביטול כי "כישרונו הבלתי מפותח לא הוביל לדבר מלבד דברי הבל מוזיקליים".
גוזיקוב זכה להערכתו של המוזיקולוג פרנסואה-ז'וזף פטי, עמו התיידד. פטי כתב עליו בהארכה במילון המוזיקלי שלו, בהתבסס על השיחות שערכו בבריסל.
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מותש ממסע ההופעות שלו, גוזיקוב נפטר משחפת באאכן. ימיו האחרונים עברו עליו בייסורים, לאחר שכלי הנגינה שלו נגנב ממנו ככל הנראה.
מבין יצירותיו של גוזיקוב שרדה רק יצירה אחת - גרסה למזמור התהילים "שיר למעלות".
