יוסף גיליס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

יוסף גיליס (3 באוגוסט 1911 - 18 בנובמבר 1993) היה מתמטיקאי ישראלי, ממקימי הפקולטה למתמטיקה במכון ויצמן למדע אשר כיהן כפרופסור במחלקה למתמטיקה שימושית במוסד. מחקריו עסקו בקומבינטוריקה ובמשוואות דיפרנציאליות חלקיות ויישומיהן לתורת הזרימה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-3 באוגוסט 1911 בבריטניה. למד באוניברסיטת קיימברידג' ובשנת 1935 סיים דוקטורט בהנחיית אברהם בסיקוביץ'. במלחמת העולם השנייה היה חבר בצוות המתמטיקאים של המודיעין הבריטי בראשותו של אלן טיורינג בבלצ'לי פארק, שעסק בפענוח הצפנים של גרמניה הנאצית. בשנים 1937 ל-1947 המנה עם סגל אוניברסיטת קווין בבלפסט (Queen's University, Belfast).

בשנת 1948 עלה ארצה והצטרף למכון זיו (לימים מכון ויצמן) והיה ממקימי הפקולטה למתמטיקה. לתקופה מסוימת כיהן כיו"ר המועצה המדעית של המכון. בין השנים 1954 ל-1955 היה חוקר במכון למחקר מתקדם בפרינסטון, כחלק מצוות המחשב האלקטרוני שבראשות ג'ון פון נוימן.

עסק רבות בקידום החינוך המתמטי. עמד בראש המחלקה להוראת המדעים שייסד עמוס דה-שליט במכון. הוא יזם ואימן במשך שנים את המשלחת הישראלית לאולימפיאדות המתמטיות, וערך את כתבי העת המתמטיים לנוער "גיליונות למתמטיקה"[1] ו"אתגר". במשך שנים רבות כיהן כיושב ראש ועדת המקצוע העליונה למתמטיקה במשרד החינוך. יזם את האולימפיאדה הארצית במתמטיקה, שכיום נקראת על שמו, שעם הזוכים בה נמנים נערים שהפכו לפרופסורים למתמטיקה, ובהם מיכה שריר,[2] נוגה אלון[3] ויוסף עזר.[4]

בשנת 1951 זכה בפרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים ביחד עם פרופ' ישראל דוסטרובסקי ופרופ' צ' ר' ליועלן.

נישא לאולגה לבית קירש והיה אב לשתי בנות. נפטר ב-19 בנובמבר 1993, כשהוא בן 82.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]