יוסף דלה ריינה

**רבי יוסף דלה ריינה**
**Yosef de la Reina**
לידה	המאה ה-15
פטירה	המאה ה-15; צידון, לבנון
כינוי	דלה ריינה
מקום קבורה	צפת
מדינה	ספרד
מקום פעילות	צפת, ספרד, צפון אפריקה
תקופת הפעילות	?–1472
השתייכות	מקובלי ספרד, ראשונים
תחומי עיסוק	קבלה מעשית, משיח
תפקידים נוספים	מקובל
תלמידיו	5 תלמידים במעשה

רבי יוסף דלה-ריינה היה מקובל בן המאה ה-15 שחי בספרד או בצפון אפריקה, ועסק בקבלה מעשית.

קורות חייו הם בגדר תעלומה, והוא ידוע בעיקר בזכות סיפור מעשה על פיו ניסה בעזרת ידיעותיו בקבלה להחיש את הגאולה.

מעשה יוסף דלה ריינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסף דלה ריינה התפרסם במעשייה שעיקרה הוא בכך שניסה להביא את קץ הגלות על ידי הריגתו של סמאל, דמות השטן ביהדות, ובכך להביא לגאולה. לאחר סדרה של תעניות והיטהרות, השביעו דלה ריינה ותלמידיו את אליהו הנביא על מנת לבקש ממנו ללמוד כיצד להתגבר עליו. דלה ריינה לא שמע לאזהרותיו, ולאזהרות המלאכים שהזהירוהו כי ישנה סכנה לעשות כן, כיוון שהוא עדיין אינו נמצא בדרגת הקדושה והטהרה המספיקה להתמודד עמו. לאחר הפצרות רבות, נתן בידו אליהו הנביא את צירוף השמות הקדושים שבעזרתם יוכל לגייס לעזרתו מלאכים אשר יעזרו לו במאבקו. בסופו של דבר, עלו דלה ריינה ותלמידיו להר שעיר, והצליחו לתפוס את סמאל שהתגלה אליו בצורה של כלב, ולכבול אותו ואת לילית אשתו בשלשלאות. אותו כלב התחנן בפניו שיתן לו לאכול, אך הוא סירב לו. לבסוף ביקש שיתן לו לפחות מעט קורט לבונה שהייתה בידו להריח בה, ונתפתה לו והביא לו ממנה, ונחשב לו כמקטיר לעבודה זרה, ובכך הצליח סמאל להתגבר עליו^[1].

בשם החתם סופר מובא^[2] שהסיבה לכשלונו של רבי יוסף הייתה הרהור גאווה שעלה בלבו, שהוא יכול לגאול את כל העולם. עוד מובא בשמו בקשר לסיפור זה, כי מי שאינו מאמין בסיפור אינו אפיקורס, ומי שמאמין בו אינו פתי^[3].

על פי האגדה, המסע המסוכן נגמר בכך ש"פרחה נשמתם" של שניים מתלמידיו של דלה ריינה, ושניים אחרים ברחו חזרה לצפת, שם השתגעו ומתו^[1]. לגבי סופו של דלה ריינה חלוקות הדעות, יש אומרים שמת כיהודי ויש האומרים שהמיר את דתו לאסלאם^[1]. אחרים מספרים שנשא לאשה את לילית, או שאיבד עצמו לדעת.

מסופר על האר"י כי פעם פגש בכלב שחור שהזדהה כיוסף דלה ריינה, שהתחנן בפניו שיתקנו^[4].

מקורות הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו הקדום ביותר של המעשה הוא בספרו של ר' אברהם בן אליעזר הלוי, "אגרת סוד הגאולה". הסיפור מופיע בנוסחאות שונות גם בכתביהם של ר' משה קורדובירו ור' חיים ויטאל.

הנוסח הנפוץ ביותר הוא של "המעתיק" שלמה נאוארו, יהודי מומר, בהקדמה לסיפורו זה הוא כותב כי מצאו ב”קונרטיס ישן נושן ומעושן... בגנזי הספרים אשר בצפת תוב"ב, מכתיבת יד של ה"ר מאיר יהודה ז"ל תלמידו של רבי יוסף דלה ריינה כי שם היה עמו בשעת המעשה”. יש שכתבו כי בעדות שפרסם שלמה נאוארו לאחר שהמיר את דתו כתב שכתב את המעשה בעצמו וכי לא העתיקו ממקום אחר^[5].

הסיפור מופיע בגרסאות שונות של סופרים ומחזאים במאה העשרים כש"י עגנון,^[6] צבי הירש סקלר, המשורר יעקב כהן ועוד שתיארו את דבר המעשה בנסחאות שונות. הרב אברהם כלפון פרסם גם הוא את הסיפור בספרו מעשה צדיקים.

מקורות נוספים לסיפור נמצאים ב"ספר המשיב", חיבור העוסק בגילויים על פי מגיד, שהתחבר בספרד לפני הגירוש, ובו גם השבעות להורדת סמאל ומשרתו אמון מנוא לצורך הכנעתם. בספר זה כבר קיים אזכור לאדם בשם ר' יוסף שעסק בדברים אלו, אך הסיפור המלא אינו מופיע בו. יש המשערים שהאגדה על דלה ריינה התחברה על סמך דברים אלו שבספר המשיב, כדי לנחם את העם שלא יתייאשו מן התקווה לגאולה בעקבות גירוש ספרד, וכדי לתת מענה לסיבת עיכוב הגאולה^[7]^[8].

קברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה ריישר בספרו שערי ירושלים מתאר את קברו של רבי יוסף בבניין ישן בצפת קרוב לקבר רבי דוסא בן הרכינס: "צפת כשהולכין מהעיר לעבר השני מההר למזרחו יש בנין ישן ואומרים כי היא קבר רבי יוסף דילה ריינה אשר רצה להביא את המשיח..."

ישנה עוד מסורת בפי אנשי צפת שקברו של יוסף דלה ריינה נמצא ב"גינת שלום" בסמוך לבית הכנסת של רבי יוסף קארו, בחלקה נטושה שאין עליה כל ציון^[1]^[9], לא ידוע האם כוונתו של משה ריישר הייתה למקום זה. למרות הספק בזיהוי, הוצב במקום שלט שאוסר על כוהנים להיכנס למקום.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיים רחוב על שמו בשיכון דן בתל אביב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרשם שלום, למעשה ר' יוסף דילה רינה, "ציון", 1933, ספר ה"א
"מעשה ר' יוסף דילה רינה במסורת השבתאית", בתוך: זלמן שזר, אורי דורות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעשה יוסף דלה ריינה, באתר וויקיטקסט
מעשה רבי יוסף דלה רינה., מעשה נורא ר' יוסף דילהריינה, באתר היברובוקס
על מעשה רבי יוסף דלה ריינה בפורום אוצר החכמה
מעשה נורא מר' יוסף דילה ריינה באתר הזהר המקוון (וזוהי כנראה גרסתו של שלמה נוארו)
מעשה יוסף דלה ריינה, באתר זוהר הקבלה (גרסה נוספת)
מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, מֶמְשֶׁלֶת הַשָׂטָן: אֵשׁ זָרָה, בפרויקט בן-יהודה
מאיר בניהו, שלמה נאוארו: מחברו של מעשה מרבי יוסף דילה ריינה? (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה) או להורדה מכאן
חגי דגן, ‏גלגוליו של יהודי גבולי: על המפגש בין מיתוס לספרות בכמה עיבודים ספרותיים מאוחרים לדמותו של ר' יוסף דילה ריינה, JSIJ‏ 11, 2012
יוסף דלה רינה (המאה ה-15), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ³ ⁴ אייל מירון, צפת וכל נתיבותיה, עמ' 98-99: "הרב שנפל בשבי הסטרא-אחרא". הוצאת יד יצחק בן-צבי 2006
^ ר' יוסף ישראל דייטש (בן גרני פרשת תזריע) הביא בשם אביו בעל גורן לדוד, בשם החתם סופר
^ בית ישראל השלם, סימן כ"ט סעיף ג
^ 'מעשה גדול ונורא מר' יוסף דילה ריינה', נדפס בסוף ספר שערי קדושה, מהדורת ברזני, אלול תשס"ה.
^ ראו מאמרו של מאיר בניהו בקישורים חיצוניים.
^ שמואל יוסף עגנון, סיפור פשוט, תל אביב: שוקן, 1993, עמ' 127
^ גרשום שלום, למעשה ר' יוסף דילה ריינה, עין חד"ה - חכמה דעה היסטוריה, מחקרים בתולדות עם ישראל והגותו מוגשים לשצ"א אלטמאן, אלאבאמה תשל"ט, עמ' קג
^ משה אידל, "ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח" יז עמ' 185–266
^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה אריאל", כרך ע-ק, עמודה 6387

[צפת-1] ¹ ² ³ ⁴ אייל מירון, צפת וכל נתיבותיה, עמ' 98-99: "הרב שנפל בשבי הסטרא-אחרא". הוצאת יד יצחק בן-צבי 2006

[2] ר' יוסף ישראל דייטש (בן גרני פרשת תזריע) הביא בשם אביו בעל גורן לדוד, בשם החתם סופר

[3] בית ישראל השלם, סימן כ"ט סעיף ג

[4] 'מעשה גדול ונורא מר' יוסף דילה ריינה', נדפס בסוף ספר שערי קדושה, מהדורת ברזני, אלול תשס"ה.

[5] ראו מאמרו של מאיר בניהו בקישורים חיצוניים.

[6] שמואל יוסף עגנון, סיפור פשוט, תל אביב: שוקן, 1993, עמ' 127

[7] גרשום שלום, למעשה ר' יוסף דילה ריינה, עין חד"ה - חכמה דעה היסטוריה, מחקרים בתולדות עם ישראל והגותו מוגשים לשצ"א אלטמאן, אלאבאמה תשל"ט, עמ' קג

[8] משה אידל, "ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח" יז עמ' 185–266

[9] זאב וילנאי, "אנציקלופדיה אריאל", כרך ע-ק, עמודה 6387

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]