יוסף האפרתי מטרופלוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שער הספר "מלוכת שאול", וינה תקנ"ד 1794

יוסף האפרתי מטרוֹפּלוביץ (או: טרופלביץ; בכתיב יידי: טראָפּלאָוויץ או טראָפּלוויץ; 1770 בערך – 1804) היה משורר ומחזאי עברי מדור המאספים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף האפרתי נולד בעיירה טרופלוביץ (Tropplowitz) שבשלזיה (כיום אוֹפָּוִויצה (אנ') בפולין). לפרנסתו עבד כמורה פרטי, וגר בשלזיה ואחר כך בפראג ובווינה. חיבר שירים רבים שפורסמו ב"המאסף", כתב העת של אנשי תנועת ההשכלה. ב-1793 פרסם קינה בשם "אלון בכות" על מותו של רבי יחזקאל לנדא בעל "הנודע ביהודה", שהיה ממובילי ההתנגדות לתנועת ההשכלה, ובה תיאר פיוס בינו לבין משה מנדלסון בעולם האמת. כדברי יוסף קלוזנר, "הוא לא היה משכיל קנאי, אלא אדם בעל נשמה פיוטית, שלא יכלה להבין מפני מה בזים האדוקים לספרי מליצה ושיר, ומהו הניגוד הפנימי בין תלמידי חכמים שמתכוונים לשם שמים כולם כאחד, כמנדלסזון ור' יחזקאל לאנדא".

יצירתו המפורסמת ביותר היא מלוכת שאול, מחזה דרמטי מקראי על המאבק בין שאול ודוד. המחזה יצא לאור לראשונה בווינה ב-1794 בדפוס אנטון שמיד, נדפס בעוד 12 מהדורות במהלך המאה ה-19, וכן תורגם ליידיש (בשם "גדולת דוד ומלוכת שאול", על ידי נפתלי הירש ב"ר דוד, לבוב 1801) ויצא בכמה מהדורות גם בשפה זו. לדברי קלוזנר, "זו הדראמה העברית-המקורית הראשונה בתקופת ההשכלה, שהיא ראויה לשם זה". משתקפים בה רעיונות של שוויון ואחווה, בהשפעת רוחות הזמן באירופה. המחזה נוטה בעיקר לצדו של דוד, ומצייר אותו כאדם גדול-נפש, בעוד אצל שאול מודגשים בעיקר רגשות הקנאה וטירוף הדעת שאחזו בו. חוקרי המחזה מצביעים על השפעתם של רמח"ל ונפתלי הרץ וייזל על המחבר, וכנראה גם של קאנט, גוטהולד אפרים לסינג שילר וגתה. לדעת עוזי שביט יש גם השפעה מן המחזה "מקבת'" של שייקספיר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסף קלוזנר, היסטוריה של הספרות העברית החדשה, כרך א, ירושלים תשי"ב, עמ' 193 - 199.
  • יוסף האפרתי, מלוכת שאול, ההדיר וצירף מבוא והערות: גרשון שקד, ירושלים תשכ"ט.
  • עוזי שביט, בעלות השחר, שירת ההשכלה - מפגש עם המודרניות, תל אביב 1996.
  • שמואל ורסס, "מחילופי לשון לחילופי משמעות; המחזה 'מלוכת שאול' בתרגומו ליידיש", בתוך חוליות 6, 2000.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]