יוסף הדס
 | |
| יוסי הדס, 2012 | |
| לידה |
18 במאי 1928 חלב, סוריה הצרפתית  |
|---|---|
| פטירה |
29 בינואר 2021 (בגיל 92) |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
קריית ענבים |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
  | |
יוסף הדס (עָדֵס) (18 במאי 1928 – 29 בינואר 2021) היה דיפלומט ישראלי ואיש שירות החוץ במשך 42 שנים. כיהן כמנכ"ל משרד החוץ בשנים 1991–1993.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיר חלב שבצפון סוריה ב-1928, בן לאהרון ובוליסה. בשנת 1947 נסע לפריז ללימודי הנדסה אך קטע אותם ועלה ארצה בשנת 1948 בעקבות מותו של אחיו, מרדכי בקרבות על ירושלים. הוא התגייס לצה"ל ונפצע ברגלו. בשנת 1951 הצטרף למשרד החוץ כעוזר מחקר במחלקת החקר. במקביל למד לימודי משפטים באוניברסיטה העברית.
בשנת 1960 יצא לשליחות באפריקה, בתחילה כמזכיר שני וסגן קונסול בסנגל ומשם למאלי ולניז'ר. כבר אז התריע מפני התפשטות האסלאם באפריקה.
בשנת 1963 מונה למזכיר ראשון בשגרירות ישראל בפריז, ולאחר מכן ליועץ לענייני המזרח התיכון. בתקופה שקדמה למלחמת ששת הימים תרמו דיווחיו מפריז לעיצוב עמדת ממשלת ישראל. בעת שירותו בפריז אף ריכז את המאמצים לארגון הגנתו המשפטית של אלי כהן.
בשנת 1967 שב ארצה לתפקיד סגן מנהל מחלקת אפריקה ולאחר מכן ניהל את מחלקת החקר.
בשנת 1971 שב לפריז בתפקיד ציר. בשנים אלה השלים את הדוקטורט באוניברסיטת סורבון. שימש סגן מנהל המרכז למחקר ותכנון במשרד החוץ.
בשנת 1977 מונה על ידי שר החוץ דאז משה דיין לטפל ביחסים עם מצרים ובהמשך לאחראי על יישומו של חוזה השלום עמה. בחלקו נפלה הזכות להוביל את פתיחת שגרירות ישראל בקהיר ולהניף את דגל הלאום בטקס חנוכתה.
בשנת 1981 מונה לשגריר בדנמרק וב-1983 לשגריר בבלגיה, לוקסמבורג והאיחוד האירופי שם הרחיב את קשרי ישראל עם הקהילייה האירופית המתרחבת בכלל והסכמי הסחר עמה בפרט. בשובו מבריסל בשנת 1987 מונה לסמנכ"ל לענייני אפריקה אסיה ואוקיאניה. בתפקידו זה הניח את היסודות לכינון היחסים הדיפלומטיים עם הודו וסין.
בשנת 1990 מונה כסמנכ"ל אחראי על אירופה המערבית ובנוסף על אמריקה הלטינית, ולאחר מכן כמשנה למנכ"ל.
בשנת 1991 מונה על ידי שר החוץ דאז דוד לוי למנכ"ל. באותה שנה היה חבר במשלחת הישראלית לועידת מדריד. לאחר הוועידה שימש כראש משלחת ישראל למשא ומתן עם לבנון. עם כניסתו של שמעון פרס לתפקיד שר החוץ המשיך יוסף בתפקידו כמנכ"ל וזאת עד לפרישתו לגמלאות בשנת 1993.
לאחר פרישתו ממשרד החוץ עמד בראש משלחות ישראל למשא ומתן המולטילטרלי בעניין פליטי 1948 ועקורי 1967.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוסף היה נשוי לסטלה משנת 1955 ועד לפטירתה בשנת 2012. לזוג שלושה ילדים.
נפטר ב-29 בינואר 2021.
השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לימודי הנדסה בפריז בשנת 1947.
- תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בשנת 1955.
- דוקטורט במדעי המדינה וביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת סורבון בפריז בשנת 1975.
ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בין חלב לירושלים: ארבעים שנה בשירות החוץ, הוצאת כרמל, 2011.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעקב בר-און, מניף הדגל, באתר News1 מחלקה ראשונה, 8 באפריל 2011
- בין חלב לירושלים, באתר Google Books
- אלי אשכנזי, מהמשפט של המרגל אלי כהן ועד הנפת דגל ישראל במצרים: חיי הדיפלומט שראה הכול, באתר וואלה!, 6 בפברואר 2021
| מנכ"לי משרד החוץ | ||
|---|---|---|
|
