יוסף הכט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסף הכט
יוסף הכט בלוחית זיכרון ליד המקום בו עמד ביתו ברח' קרן קיימת 16 בשכונת בורוכוב
לוחית זיכרון ליוסף הכט בשכונת בורוכוב

יוסף הֶכט (25 בדצמבר 1894, תרנ"ה25 באפריל 1970, ט' בניסן תש"ל) היה ממייסדי ארגון "ההגנה" ויושב ראש הראשון של הארגון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכט נולד בעיירה ביחוב שבמערב האימפריה הרוסית (כיום נמצאת העיירה בתחומי בלארוס) בחורף תרנ"ה (דצמבר 1894), בנם של מאשה בת חיים מרגולין (ממשפחת אליעזר מרגולין) ודוד, סוחר. למד בחדרים, בבית ספר עירוני רוסי וכתלמיד אקסטרני באודסה. מנעוריו היה פעיל בתנועה הציונית. בשנת תרע"ד (1914) עלה לארץ ישראל. בתקופת מלחמת העולם הראשונה היה פעיל בהגנת יישובי הגליל ופעל בעיקר בתחום רכש נשק. ב-1918 התנדב לגדוד העברי.

לאחר השחרור היה חבר בגרעין שעלה להתיישבות בכפר מל"ל. בפרעות תר"פ (1920) היה מפקד חולדה וארגן את ההגנה במקוה ישראל. בשנת 1921 ניהל אליהו גולומב את ארגון ההגנה מטעם ההסתדרות והזמין את הכט להיות היושב ראש של הארגון. בוועד המרכזי של הארגון כיהנו בנוסף להכט וגולומב, דב הוז, ישראל שוחט, יוסף ברץ, יצחק אולשן וחיים שטורמן, אך למעשה במשך כעשור היה הכט היחיד מבין חברי הוועד שהקדיש עצמו באופן בלעדי להגנה. באותה תקופה התגורר בשכונת בורוכוב בגבעתיים, בה הקים, יחד עם גולומב, את ה"סליק" הראשון של ההגנה להסתרת נשק בביתו של אברהם אלדמע (אביו של גיל אלדמע).

יש אומרים[1] שהכט היה זה שנתן את ההוראה לרצח העיתונאי החרדי יעקב ישראל דה האן ב-1924, אולם נושא זה נותר עלום.

במאורעות תרפ"ט פיקד הכט על ההגנה בירושלים. הצלחתו הייתה חלקית בלבד בשל מחסור חמור בנשק ובכוח-אדם. במקרה אחד הורה הכט להתנגד בכח לפלוגה בריטית שבקשה לפרוק את המגינים מנשקם. העימות נמנע לאחר שהבריטים החליטו לסוב על עקבותיהם[2].

הכט כיהן בתפקידו עד 1931, עת התארגנה ההגנה מחדש, בעקבות כשלונה במאורעות תרפ"ט ולמרכז ההגנה הארצית מונה מאיר רוטברג. הכט ראה בארגון מחדש של המפקדה הארצית הבעת אי אמון אישית בו. עדות מאותם ימים מספרת כי דוד בן-גוריון דרש מהכט לבוא ולמסור לו דין וחשבון ועל כך ענה הכט: "תגיד לבן-גוריון שבמשך שנים רצתי אחריו כדי לקיים פגישה, עכשיו שירוץ אחרי".[3]

בעת בניית גדר הצפון היה מפקד הנוטרים שהגנו על בוני הגדר.

יוסף הכט נפטר בשנת 1970 בתום מחלה קשה וממארת.[4] נקבר במושב מכמורת, שם התגורר בחמש השנים האחרונות לחייו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו זאב צחור, ‏ועדת הבירור לבדיקת 'הקיבוץ החשאי' בגדוד העבודה, קתדרה 58, דצמבר 1990 (גרסת html באתר סנונית).
  2. ^ עקיבא גוברין, פיקוד מעל המדרגות, דבר, 15 במאי 1970
  3. ^ יהודה לפידות, לידתה של מחתרת: האצ"ל בשנות השלושים, תל אביב: ברית חיילי האצ"ל, תשס"ב 2001, הפילוג הראשון, באתר דעת.
  4. ^ מת יוסף הכט, ממייסדי ה'הגנה', מעריב, 26 באפריל 1970.