יוסף הקומס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יוסף הקומס או יוסף מטבריה היה יהודי מומר בן המאה ה-4 לספירה שחי בצפון ארץ ישראל וניסה לנצר את היהודים תושבי הגליל.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקור היחיד לסיפורו של יוסף הקומס הוא הספר פנריון(אנ') של אפיפניוס מסלמיס, שם, בחלק המדבר על האביונים (פסקאות 4-12 של פרק 30) הוא מזכיר את סיפורו של יוסף.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף נולד בטבריה וחי בימי הקיסר קונסטנטינוס, ממנו קיבל תואר קומס (comes) ואישור לבנות כנסיות בטבריה, ציפורי, כפר נחום ועוד.

על פי אפיפניוס, כיהודי היה בעל משרה רמה (אפוסטול)[1] אצל נשיא הסנהדרין. (לפי אפיפניוס היה זה הלל נשיאה אבל כפי הנראה היה זה אביו, רבי יהודה נשיאה השני.)

לפי יוסף, כך כתב אפיפניוס, כאשר הלל הנשיא היה על ערש דווי הוא פנה לבישוף טבריה וביקש ממנו שיטביל אותו לנצרות ויעניק לו את המיסטריון (סקרמנט) ובתמורה העניק הלל לבישוף כמות זהב מכובדת. אחרי שלושה ימים נפטר הלל. לפני מותו מינה את יוסף כאחד משני מחנכיו של בנו של הנשיא, שהיה עדיין קטין. בעת היותו מחנך, מצא יוסף בגנזכו של הנשיא את ספרי הברית החדשה בעברית וקרא בהם, אולם עדיין לא השתכנע להמיר את דתו.

ישו הופיע ליוסף בחלום וציווה עליו להאמין בו, כשיוסף סירב - הוא חלה במחלה קשה. אחרי שהבריא ניסה את הנצרות על ידי כך שלקח אדם שהיה מטורף, התווה עם מים את צורת הצלב על פניו של המטורף תוך שהוא אומר ":בשם ישוע הנוצרי הצלוב, צא מתוכו השד, ויהיה בריא" ואכן המטורף נרפא. יהודים סברו שאכן הריפוי התקיים אולם הוא נעשה בעזרת שימוש בשם המפורש.

כאשר הגיע לבגרות, מינה אותו הנשיא החדש להיות אפוסטול ומינה אותו להיות גובה המיסים והמעשרות בקיליקיה ואף הממונה על החיים היהודים שם. הוא נתפס שם קורא בבשורות ונלקח לבית הכנסת, אולם הבישוף המקומי חילץ אותו. יוסף התיידד עם הקיסר קונסטנטין, בפניו התוודה כי הוא הפך לנוצרי וזה מינה אותו להיות קומס ואישר לו מימון לבנות כנסיות ביישובי היהודים בגליל.

יוסף חזר לטבריה ובנה בה כנסייה, בסוף ימיו עבר מטבריה לבית שאן, היה היחיד בבית שאן שגינה את האריאניות, על מנת להתחמק ממינוי כבישוף, נשא אישה שנייה אחרי מות אשתו הראשונה.

למרות סתירות ואי-דיוקים בסיפור (ראו מאמרו של ז. רובין), ולמרות העובדה שאין תימוכין נוספים לסיפור, הכריזה הכנסייה הקתולית על יוסף כקדוש. יומו נחוג ב-22 ביולי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זאב רובין, פרשת הקומס יוסף והניסיונות לניצור הגליל במאה הרביעית לספירה קתדרה, 26 (תשמ"ג), עמ' 116-105. כולל תרגום מלא של סיפורו של יוסף הקומס כפי שהוא מובא אצל אפיפניוס
  • אלחנן ריינר, חותמו של כריסטוס ומרקחת הסם שכשלה: יוסף הקומס איש טבריה והשיח היהודי-נוצרי בגליל במאה הרביעית בתוך "רצף ותמורה" יהודים ויהדות בארץ ישראל הביזנטית נוצרית, מרכז דינור לחקר תולדות ישראל ויד יצחק בן צבי, ירושלים, בעריכת ישראל לוין, עמ' 355-386

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אפוסטול, מילולית שליח היה מקורב הנשיא, מעמד חברתי ממנו התמנו בעל תפקידים כולל שליח הנשיא לגולה