יוסף טוב עלם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב יוֹסֵף (ב"ר שמואל) טוּב עֶלֶםר"ת: ריט"ע; מכונה לעיתים הגדול; שם משפחתו הוא תרגום מצרפתית: Bon fils;‏ 9801050 בערך) היה תלמיד חכם, פוסק ופייטן צרפתי בולט, שחי ופעל בתחילת המאה ה-11. על פי חתימתו באחד מפיוטיו, גר בעיר לימוז'.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ידוע רבות על אודות הביוגרפיה שלו, אך נודע כי מוצאו מנרבונה שבפרובאנס וכי חי בלימוז', ולפי המובא בספר שבלי הלקט, היה בר פלוגתא של רבי אליהו הזקן בעניין ה"קרובות".[1]

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב חיבוריו אבדו, אך היה לו פירוש על המקרא ועל התלמוד הבבלי, ופירושו לתלמוד מצוטט לעיתים בפירושי ראשונים שונים על התלמוד.[2] עסק בהעתקה והוצאה לאור ועריכה של ספרי הקדמונים-לו, ביניהם "הלכות גדולות", "קובץ תשובות הגאונים" ו"סדר תנאים ואמוראים". על פי ספר יוחסין השלם, חיבר גם את סדר עולם זוטא.

חסל סידור פסח, נוסח אשכנז, שרים בנימין הרטמן ויצחק אונגר, הוקלט בבני ברק בבית משפחת אונגר, ב-25 באפריל 1978.

ספרו של הרב יוסף טוב עלם על המקרא שאבד מצוטט בספר "מנחת שי.[3]

מפיוטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קרובת "אלהים בצעדך הכות פתרוס" לשבת הכולל, הכולל סדר הלכה "אלהי הרוחות לכל בשר". קרובה זו נאמרת במנהג אשכנז המזרחי,[4] והראשונים דנים בדינים שבסדר ההלכה בכמה וכמה מקומות.

הפיוט המפורסם ביותר שחיבר הוא הקטע חסל סידור פסח, מתוך ה"קרובה" הזו:

חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ
כְּכָל מִשְׁפָּטוֹ וְחֻקָּתוֹ
כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ לְסַדֵּר אוֹתוֹ
כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ
זָךְ שׁוֹכֵן מְעוֹנָה
קוֹמֵם קְהַל עֲדַת מִי מָנָה
בְּקָרוֹב נַהֵל נִטְעֵי כַנָּה
פְּדוּיִם לְצִיּוֹן בְּרִנָּה
  • מעריב "וירד אביר יעקב", הנאמר בשני מנהגי אשכנז בליל ראשון של שבועות.[5]
  • מעריב "אוחזי בידם ארבעה מינים", הנאמר בשני מנהגי אשכנז בליל ראשון של סוכות.[6]
  • קרובה לשבועות "אמרות יי אמרות טהורות".[7]
  • כמה פיוטי מערכת יוצר, חלקם בענייני שיעבוד מלכיות.
  • היוצר לשבת הגדול "אאמיר מסתתר במעון חביון" היה מיוחס לו, אבל שולמית אליצור הוכיחה שהוא באמת מיצירתו של ר' יוסף אבן אביתור.[8]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים, ירושלים תשס"א, עמ' 73-81
  • מלחי אסתר, ר’ יוסף טוב-עלם - דמותו ויצירתו, מכלול כו (תשע) 7-24

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הלכות תפילה, סימן כח
  2. ^ ראו: תוספות על מסכת פסחים, דף קט"ו, ב', בפסקה למה; רש"י בכתובות י"ד ע"א, מרדכי, על מסכת בבא בתרא, סימן ת"צ; "הגהות מיימוניות" על משנה תורה לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה, פרק ז, אות א'; אבודרהם, הלכות ברכות, תחילת שער ד'; תשובה הלכתית שלו מצוטטת גם בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג, תכ"ג, ראו אודותיה גם: תקנות הקהילה#בספרות השו"ת.
  3. ^ מנחת שי ספר דברים, פרק י', פסוק י"ב: "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שאל מעמך - כתב בעל הטורים שיש בפסוק מאה אותיות כנגד מאה ברכות וכן בערוך ערך מאה... וכן כתב הרמב"ן בפירושו על ספר יצירה דף כ"ג שכן כתב המקובל הרב ר' י"ט בספר הנקרא כתם פז בשם הרב ר' אליהו המקובל דמלת שואל מלא וחשבון מאה יש בפסוק זה עכ"ל... עוד ראיתי מי שרצה להוסיף וא"ו על מלת ללכת שבפסוק כדי להשלים המנין וכתב שכן הוא בספר רבי יוסף טוב עלם ואין לסמוך על זה כלל ועיקר".
  4. ^ סדר עבודת ישראל, נוסח פולין, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 711 ואילך.
  5. ^ מחזור לחג השבועות, רעדלהיים תקצ"ב, דף ג ע"א ואילך.
  6. ^ דניאל גולדשמידט, מחזור סוכות, ירושלים תשמ"א, עמ' 5 ואילך.
  7. ^ נדפס ביונה פרנקל, מחזור שבועות, ירושלים תש"ס, עמ' 273 ואילך.
  8. ^ שולמית אליצור, בין יוסף ליוסף : לזהות מחברו של יוצר קדום, נתפרסם בתרביץ עא,א-ב (תשסב), עמ' 67-86.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.