יוסף לוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוסף לוי

יוסף לוי (188525 באפריל 1949) היה מהנדס, רוכש קרקעות וממייסדי המושבה ולימים העיר נהריה.

לוי נולד בשלזיה עילית שבגרמניה ב-1885. בשנת 1903 החל בלימודי מתמטיקה באוניברסיטת ברלין, לאחר מכן עבר ללמוד הנדסת בניין בבית הספר הטכני הגבוה של רובע שרלוטנבורג בברלין. בשנת 1905 הצטרף לאגודת סטודנטים ציוניים. לוי סיים את לימודיו בשנת 1909 ועבד במשרדי מהנדסים בגרמניה. ב-1913 עלה לראשונה ארצה, ועבד כמהנדס במשרד הארצישראלי של ארתור רופין. ב-1915 חזר לגרמניה ועבד בה כמהנדס. ב-1920 עלה שנית ארצה עם אשתו קלרה לבית זומרפלד. הוא הקים עם עמיתיו את חברת קדם לבנין, ופעלה עד פירוקה ב 1922.[1]

ב-1924 עבר לחיפה והתגורר בשכונת הרצליה. ב-1927 בנה את ביתו ברחוב יפה נוף 9 שהיה מוקד להתכנסות עולי גרמניה בעיר.

בארץ ישראל הקים חברת בניין. בין יתר עיסוקיו עסק לוי ברכישת אדמות בהון פרטי. לדוגמה: כ-40 אלף דונם אדמות מפרץ חיפה – (בשיתוף פעולה עם הקרן הקיימת לישראל והכשרת היישוב), אזור אחוזה ויערות הכרמל (בשיתוף פעולה עם יזמים אחרים כמו גאורג הרץ-שקמוני). על חלק מהאדמות שעל הכרמל תוכננה בניית גבעת וולפסון וכן השטח עליו נמצאת היום חוות משמר הכרמל. עם השנים הפך לוי לרוכש הקרקעות הפרטי הגדול ביותר בארץ-ישראל.

באפריל 1934 יזם רכישת קרקע בחבל ארץ בגליל המערבי, מצפון לעכו, שהיה מיושב בערבים בלבד. הוא הצליח לשכנע קבוצת יזמים לגייס הון יסוד ולרכוש כ-2,400 דונם של אדמה שהיו שייכות למשפחת טואני מביירות. חודש אחר כך קמה חברת "נהריה משקים זעירים בע"מ", שהקימה את הבתים הראשונים במושבה החדשה נהריה.

ב-1935 הוביל לוי עם משקיעים נוספים, את קניית "יערות הכרמל" [היום "חוות משמר הכרמל"] בכוונה להקים התיישבות יהודית שתיצור רצף יהודי בין עתלית לנשר. קבוצת פועלים קטנה התיישבה במקום, אך בעקבות קשיים והתנכלויות של כנופיות ערביות במאורעות 1936-39, העבירו לוי ושותפיו את השטח לקק"ל ב-26 בספטמבר 1939.[2]

לוי עזב את ביתו בחיפה והתיישב בנהריה, ויחד עם המתיישבים חלק את קשיי ההתחלה. במהלך השנים חזר לגור באחוזה בחיפה, אך בערוב ימיו שב למושבה על מנת למות ולהיקבר בה.

על שמו רחובות בחיפה, בנהריה ובקריית ביאליק.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסי בן ארצי, להפוך מדבר לכרמל, מאגנס 2004, עמ' 258
  2. ^ מנחם זהרוני, יערות הכרמל (ערך) בתוך: עמקי הצפון כרמל ושומרון (סדרת מדריך ישראל), עמ' 144-145