לדלג לתוכן

יוסף ממן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יוסף ממן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1741
תטואן, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בדצמבר 1822 (בגיל 81 בערך)
בוכרה, אמירות בוכרה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות בוכרה
כינוי יוסף המערבי
תחומי עיסוק שד"ר ומנהיג הקהילה
תלמידיו הרב פנחס הכהן רבין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יוסף ממאן (כונה בפי יהודי פרס ובוכרה "יוסף המערבי"; 1752 לערך (לפי מקורות אחרים 1741) - כ"ג בכסלו ה'תקפ"ג, 7 בדצמבר 1822[1]) היה שד"ר ארץ ישראלי שחי בסוף המאה ה-18, רב ומנהיג הקהילה היהודית בבוכרה.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בטטואן שבמרוקו לרב משה ממאן, נצר למשפחת הרמב"ם. כשהתבגר עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת. יצא בשליחות קהילתו שבצפת לאיסוף כספים בפרס, והיה השליח הראשון שחדר גם לאסיה המרכזית. שליחותו המקורית לאיסוף תרומות למען היישוב היהודי בארץ, לא כללה את מרכז אסיה שכן בזמנו לא נודע בארץ על יהודים באזור זה. ממאן התוודע לקיומה של קהילה יהודית בבוכרה רק משהיגע בסוף מסעו למשהד שבפרס. שם שמע לראשונה על יהודים בבוכרה ובעיקר על כך שהם מרוחקים מתורה ומצוות. שמועה זו דרבנה את ממאן להגיע לבוכרה, אליה יצא בלוויית יהודי ממשהד אשר הכיר את השפה הפרסית-תג'יקית ('בוכרית') ונועד לשמש מתורגמן. השניים יצאו למסעם כאשר הם מביאים עמהם צרור ספר קודש. בשנת 1793 (ה'תקנ״ג) לאחר מסע ארוך הגיעו השניים אל הרובע היהודי בבוכרה.[2] ממאן נתקל קהילה במצב רוחני ירוד, מעורבת בחברה מוסלמית, שאיבדה במידה רבה צביון יהודי, ונוהגת בלא מעט מנהגים מוסלמיים. הוא החליט להישאר בבוכרה ולהנחיל לקהילה היהודית את דיני ישראל ומנהגי היהדות. כך בשעה קשה ליהדותם, זכו יהודי בוכרה בתחייה דתית. ממאן החיה את מנהגי היהודים, הוא השיג לקהילה ספרי דת וסידורים מודפסים מקושטא, ותשמישי קדושה והחל להדריך ולהנהיג אותה[3][4] בעקבות אילוצם של יהודים בפרס להתאסלם, הגיעו רבים מהם לבוכרה, והודות לבואם ולפעילותו של הרב יוסף, שבו היהודים למסורת אבותיהם והשתפר מצבה הרוחני של הקהילה.[5]

עד בואו לבוכרה הייתה הקהילה מנותקת משאר קהילות היהודים בעולם, נוסח התפילה ל יהודי בוכרה היה נוסח עתיק שהביאו עמם מפרס והוא מבוסס על סידורו של רב סעדיה גאון בן המאה העשירית לספה"נ. וקבלה הייתה בידם שהם מצאצאי עשרת השבטים.[6] במטרה להוציאם מבדידותם ולקשרם לשאר הקהילות בתפוצות ובעיקר כדי שיקבלו את ספרי הדת שהביא עבורם, טען בפניהם ממאן שמוצאם מגולי ספרד, והחל להנהיג בקהילה את נוסח תפילת הספרדים כשהביא להם סידורים מדפוס ליוורנו.[7] שינוי נוסח התפילה הקדום היווה בעיני רבים פגיעה במסורת העתיקה, והרב זכריה מצליח, תלמיד חכם תימני שהגיע לבוכרה, חלק על הרב יוסף והורה להמשיך במסורת הקדומה.[8]

משקבע את משכנו בבוכרה, נשא ממאן לאישה את בתו של אברהם הכהן הבוכרי,ונולדו לו ארבעה ילדים. הוא הפכך את חותנו לעוזרו הראשי[9] והקים בעיר מדרשה בה למדו להיות מורים, שוחטים ובודקים וכן עסק בהעברת תורה הקבלה לתלמידים. לקבוצה הראשונה של תלמידיו נבחרו עשרה נערים בני טובים בגילים שבין 13 ל-18 שנים. בקבוצה הראשונה של התלמידים היו מנהיגי העדה לעתיד פנחס הכהן שכונה פנחס הגדול ופנחס נייאז "הקטן" וכן בנימין אז ראש המשפחה שלימים נקראה יהודיוף, שהצטיין בלימודים והיה לרב גדול.[10]

בקרב המוסלמים והשלטון המקומי רחשו לו כבוד, ואף החשיבו אותו למולא. בעזרת קשריו הצליח להציל את הקהילה היהודית מגזירות שונות. בהשפעתו החלו יהודים מבוכרה לעלות לישראל החל משנת 1827 (ה'תקפ"ז).

הלך לעולמו בכ"ג כסלו ה'תקפ"ג (1822). תלמידו המפורסם וממלא מקומו היה הרב פנחס הכהן רבין. חתנו היה רבי פנחס "הקטן" (נייאז) (תקס"ה, 1805 - תרל"ח, 1875) ראש ישיבה ורבו של הרב אברהם אמינוף.

נינו היה הרב שמעון חכם, ממייסדי שכונת הבוכרים, ועל צאצאיו נמנה גם רפאל צמח חודיידטוב.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. Rav Yosef Mamon, Geni
  2. מ. אשל (אצ'ילדי) גלריה, דמויות של ראשי יהדות בוכארא, ישראל (ללא שנת הוצאה), עמ' 21-19.
  3. דר' רחל ברקאי, משפחת יהודיוף וה'ארמון' בשכונת הבוכרים בירושלים, ירושלים 2024, עמ' 8, 12, 16, 20-19, 139.
  4. בידינו מצויה הדרשה שדרש בעברית בשבת הראשונה אצלם שעסקה בענייני קדושת ארץ ישראל ומצות הצדקה, נדפס על ידי אחד מצאצאיו ר' שמעון חכם מבוכרה בספר "זכר צדיק" ירושלים תרנ"ד (אברהם יערי שלוחי א"י).
  5. "לא מן ההפלגה היא לומר ששליח צפת זה הציל את יהודי בוכרה מכליה רוחנית" (אברהם יערי-שלוחי א"י עמ' 665-666).
  6. מסורת זו עולה בקנה אחד עם תוצאות בדיקות דנ"א שנערכו לבני משפחה בוכרים. וראו: רחל ברקאי, משפחת יהודיוף וה'ארמון' בשכונת הבוכרים בירושלים, ירושלים 2024, עמ' 8 שם הערה מס. 4
  7. תולדות יהדות בוכרה, באתר HebrewBooks
  8. רבי יוסף ממן - מחיה העדה הבוכרית, באתר Jew Age
  9. א. קלבן, לתולדות היהודים באסיה התיכונה במאות התשע-עשרה והעשרים, ירושלים, תשמ"ט, עמ' .52
  10. מ. אשל (אצ'ילדי) גלריה, דמויות של ראשי יהדות בוכארא, ישראל (ללא שנת הוצאה), עמ' 25-24.