יוסף נפתלי שטרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסף נפתלי שטרן
אין תמונה חופשית
לידה 1888
תרמ"ח
אילוק, האימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה אוגוסט 1971 (בגיל 83 בערך)
י"ד באב תשל"א
ירושלים, ישראל ישראלישראל
מקום קבורה בית הקברות הר המנוחות
מקום פעילות ירושלים
תחומי עיסוק ראש ישיבת פרשבורג
חבר מועצת גדולי התורה
תפקידים נוספים המהדיר והמוציא לאור הראשי של כתבי החתם סופר
רבותיו ישעיהו זילברשטיין
יוסף צבי דושינסקי
בת זוג רייזל (לבית אלכסנדרי שרייבר-סופר)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב יוסף נפתלי שטרן (תרמ"ח, 1888 - י"ד באב תשל"א, אוגוסט 1971) היה ראש ישיבת פרשבורג בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה. המהדיר והמוציא לאור הראשי של כתבי החתם סופר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר אילוק שבאימפריה האוסטרו-הונגרית, בנם של הרב אשר אנשל ואסתר שטרן. למד באילוק אצל הרב המקומי הרב שטיינר ואצל הרב ישעיהו זילברשטיין, רבה של ווייטצן, בעל "מעשי למלך". לאחר מכן למד בישיבתו של הרב יוסף צבי דושינסקי בגלנטה והיה מתלמידיו הקרובים.

נישא לרייזל, בת הרב שלמה אלכסנדרי שרייבר-סופר מסירט, בנו של הרב שמעון סופר מקרקוב. לאחר נישואיו התגורר בסירט. היה מקורב לאדמו"ר הרב ישראל הגר מויז'ניץ ובנו הרב ברוך הגר, שהיה אז רבה של סערט. היה חבר בוועד הרבנים של רשת "בית יעקב" לבנות בבוקובינה. חמיו הוריש לו אוצר בלום של כתבי החתם סופר, ומתוכם הוציא לאור באותה תקופה את ספרי "דרשות החתם סופר".

בתקופת מלחמת העולם השנייה שהה בטרנסניסטריה במשך כארבע שנים. במשך כל תקופת המלחמה הוא שמר על כתבי החתם סופר תוך חירוף נפש. בשנת תש"ד יזם הרב חיים מאיר הגר את מכירת מלאי ספרי "דרשות החתם סופר" שהוציא הרב שטרן לפני המלחמה ואוחסנו בקלויזנבורג, ובכספים נעשה שימוש להצלת הרב שטרן ויהודים נוספים ששהו בטרנסניסטריה.

לאחר המלחמה התיישב באראד. בשנת תש"ח (1948) עלה לישראל, ועמו כתבי החתם סופר. תקופה קצרה לאחר עלייתו לישראל התמנה לראשות ישיבת פרשבורג בירושלים, וכעבור תקופה צורף למועצת גדולי התורה, בה שימש כחבר עד פטירתו. כמו כן שימש נשיא מכון "אוצר הפוסקים".

בשבתו בישראל התמסר לההדרת והוצאת כתבי החתם סופר. לאחר שנוכח כי משרתו התורנית כראש ישיבת פרשבורג פוגעת בעבודתו הספרותית-תורנית נועץ ברב דב בריש וידנפלד והוא פסק לו לעזוב את משרתו התורנית ולהתמקד בהוצאת כתבי החתם סופר. היה בר סמכא בתורת החתם סופר ושימש כתובת מרכזית לתלמידי חכמים וחוקרים שעסקו בנושא. היה בקשר הדוק עם רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב, והשניים עסקו רבות בליבון תורת החתם סופר. הערותיו של הרב שטרן נדפסו בשולי ספרי החתם סופר בשם "שער יוסף".

נפטר בשנת תשל"א בבית החולים שערי צדק. ליד מיטתו שהו שלושה ממקורביו: הרב יוחנן סופר, הרב ישראל משה דושינסקי והרב יששכר דב גולדשטיין, שאף הספידוהו בהלוויה שיצאה מישיבת פרשבורג. נקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות בירושלים, בסמוך לקברו של הרב עקיבא סופר מפרשבורג, בעל "דעת סופר".

התגורר בשכונת קטמון בירושלים. אשתו נפטרה בשנת תשי"ח. נישא בשנית לאלמנת דוד ברויער מירושלים. בתו היחידה של הרב שטרן הייתה מחנכת בבית יעקב ונפטרה בצעירותה בחו"ל.

הרב שטרן הוריש את כתבי החתם סופר שברשותו, ששוויים נאמד במאות אלפי ש"ח, לאלמנתו ולבניה. בשנת 1984 תבעה אחת מצאצאיות הרב שלמה אלכסנדרי סופר-שרייבר, חותנו של הרב שטרן, את היורשים בבית המשפט המחוזי ולאחר מכן בבית המשפט העליון, אך בית המשפט דחה את תביעתה וקיבל את הטענה כי הרב שטרן ירש מחותנו את כתבי החתם סופר כדין[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרוטוקול פסק דין בית המשפט העליון. פסקים - חיפוש פסקי דין. 12 באפריל 1984