יוסף ספיר (רופא)

אין תמונה חופשית

יוסף ספיר (1869–1935), ברקוביץ' במקור, היה פעיל ציוני, רופא נשים, מנהל מחלקת נשים בבית החולים ביקור חולים בירושלים (1925-1935).

קורות חיים

ספיר נולד בקישינב, בסרביה שברוסיה לצבי ולאטיל. את לימודי הרפואה עשה בווינה ובמונפלייה.

ספיר התחתן עם מתילדה בת ד"ר אהרון פוריעס.

פעילות ציונית

ספיר כיהן כיושב ראש של אחת האגודות הציוניות באודסה. תוך זמן קצר נעשה לראש כל האגודות, שמספרן באודיסה הגיע אז לכמה עשרות.

ספיר השתתף בקונגרסים הציוניים מהרביעי ועד ה-12.

בשנת 1914 ספיר ביקר בארץ ישראל.

בשנת 1916 נאסר בגלל היותו מעורב בפעילות ציונית, בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

עם פרוץ הפרעות באוקראינה בין השנים 1918–1921 היה מראשי הוועד לעזרת הנפגעים.

ספיר נבחר לראש קרן קיימת לישראל באודסה, ובהמשך ליושב ראש ההסתדרות הציונית בדרום רוסיה.

ספיר נמנה עם מייסדי חוגי "עבודת הקודש" באודסה.

אודסה של תחילת המאה היוותה ציר חשוב של הספרות העברית. ספיר קיבל על עצמו להיות המפיץ של הספרות הלאומית - ציונית ביידיש וברוסית.

לימים ייסד ספרייה שהייתה קרויה "דיא קופיקה ביבליאטהעק". בספרייה זו הוציא עשרות חוברות בהשתתפותם של טובי הסופרים הציונים על נושאים לאומיים וציוניים שונים. החוברות הללו נפוצו בהרבה רבבות טפסים.

ספיר היה מקורב לחיים נחמן ביאליק, ולד"ר שאול טשרניחובסקי.

בארץ ישראל

בשנת 1925 עלה לארץ ישראל.

ספיר נתמנה למנהל מחלקת היולדות בבית החולים ביקור חולים בירושלים ספיר היה פעיל בהר"י ובהסתדרות "הציונים הכלליים".ספיר היה פסל חובב. בין עבודותיו נמנה פסלו של הרצל, אשר נמכר בעותקים רבים, כשההכנסה ממכירותיו הייתה קודש לאגודת "קרן הקיימת". הוא נפטר בשנת 1935, ונקבר בירושלים. הותיר אחריו 2 ילדים: רופאת הנשים ד"ר רחל יהודית ספיר-וילצ'יק והאדריכל ברוך ספיר. נכדיו: מנתח הלב פרופ' דני גור, והאמנית אילנה גור.

מספריו

• "חלוצי התחייה" (תר"ץ) (1903), אוסף מאמרים בנושא מהות הציונות ותולדותיה, שזכה לפרס ולתפוצה עולמית ותורגם למספר שפות
• "תורת החיים"

לקריאה נוספת

• דוד תדהר (עורך), "יוסף ספיר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1239
• הארץ, 22 באפריל 1936, גיליון 5074, עמוד 2