יוסף קוסונוגי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Josefh Kossonogi V05 104.jpg
יוסף קוסונוגי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
דיוקן עצמי משנות ה-30
לוחית זיכרון על ביתו של יוסף קוסונוגי בשדרות עמנואל הרומי 14 בתל אביב, שנקבעה במסגרת פרויקט הנצחת אמנים שחיו ופעלו בעיר

יוסף קוֹסוֹנוֹגי (2 באפריל 190810 במרץ 1981) היה צייר ישראלי. הצטיין בעיקר באקוורלים. חתן פרס דיזנגוף לציור פעמיים (1944 ו-1954).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוסונגי נולד ב-1908 לאברהם, מסגר במקצועו, ולבתיה לבית ווייסמן בבודפשט בירת הונגריה. בגיל 12 לערך, התחיל לצייר. עם סיום לימודיו התיכוניים יצא לברלין, שם למד מכונאות, וגם נגינה בכינור. במקביל, לקח שיעורים באקדמיה לציור במשך ארבע שנים. הוא המשיך להתגורר בעיר עד עלותו לארץ ישראל דרך צרפת בשנת 1926.

בארץ החל לעבוד בבנין בתל אביב ובמשך שלוש שנים עבד כמכונאי ונהג טרקטור בפרדסי מושב גן חיים. כעבור זמן זה עבר להתגורר בירושלים והשתתף בתערוכה ראשונה במגדל דוד.

בשנת 1929 הצטרף לקבוצת ציירים בשם "מסד" שעליה נמנו אביגדור סטימצקי, אהרן אבני, מרדכי לבנון, ישראל פלדי, צבי שור ואריה ארוך והציג בתל אביב ביחד עמם. קוסונוגי התגורר בתל אביב, בסמוך לכפר סומייל, אותו אף צייר בשנת 1930. הוא ערך סיורים לימודיים בצרפת, הולנד, איטליה וספרד. בשנים 1949–1952 צייר תמונות מנוף עין כרם.

באירוע חנוכת מוזיאון תל אביב הציג שתי תמונות. בנוסף, הציג בחיפה ובית האמנים בירושלים ופריז, סאו פאולו, אמסטרדם, קנדה שווייץ ודרום אפריקה. הוא השתתף גם בתערוכת העשור ב-1958.

קוסונוגי פרסם מאמרים בירחון לאמנות ולספרות "גזית". ב-1956 עבר לגור ברובע האמנים בצפת ופתח שם גלריה ליצירותיו.

היה נשוי לתמר לבית וילקֶר ואב לשניים.

יוסף קוסונוגי נפטר ב-1981 ונקבר לצד אשתו (נפטרה בנובמבר 1979) בבית העלמין קריית שאול.[1]

יצירותיו נמצאות במוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב, מוזיאון חיפה ובמוזיאונים בטוקיו, מונטריאול ואחרים.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו שאייר:

  • יגאל כרמי, החמור הגבור; הציורים מאת יוסף קוסונוגי, תל אביב: (המנון), תרצ"ט. (לילדים)
  • מנחם צוריאל, וזה האשה: שירים; רישומים: יוסף קוסונוגי; אותיות וכתיבה גרפית: משה מנוילוביץ, צפת; תל אביב: [חמו"ל], תשכ"ז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]