יוסף קמחי
| לידה |
1105 1105 בערך  |
|---|---|
| פטירה |
1170 (בגיל 65 בערך) 1170 בערך נרבון, צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| מקום פעילות | פרובנס, דרום צרפת |
| תחומי עיסוק | בלשנות, פרשנות המקרא |
| תלמידיו | בניו, ר' משה קמחי ור' דוד קמחי (רד"ק) ור' מנחם בן שמעון |
| חיבוריו |
"ספר זיכרון" "ספר הגלוי" "ספר הברית" "שקל הקודש" |
  | |
רבי יוסף קמחי, (1105–1170 בערך) היה בלשן ופרשן מקרא יהודי-צרפתי. נולד בספרד המוסלמית, אך נמלט ממנה עם משפחתו בעקבות רדיפות המואחידינים לפרובנס שבדרום צרפת, והתיישב בעיר נרבונה (נרבון). ר' יוסף קמחי הוא אביהם של ר' משה קמחי ור' דוד קמחי (רד"ק), וכן רבו של ר' מנחם בן שמעון.
תוכן עניינים
פירושו למקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
ר' יוסף קמחי כתב פירוש כמעט על כל המקרא, אך חלק קטן ממנו שרד[1]. רבים מפירושיו משוקעים בכתבי בנו ר' דוד קמחי הנוהג להביאם בשם 'אדוני אבי ז"ל'[2] . נקודת המוצא שלו בפרשנות, היא דקדוק הלשון העברית, אולם בפירושו הוא משלב הגות פילוסופית בת זמנו, אך עם זאת הוא מקפיד על אופיו הפשטי של הפירוש. את שמות פירושיו קרא בשמות המופיעים בתורה: לפירושו על התורה קרא "ספר התורה", ולפירושו על הנביאים קרא "ספר המקנה".
עיסוקו בדקדוק ובשירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ר' יוסף קמחי כתב שני חיבורים בתחום הדקדוק: "ספר זיכרון" ו"ספר הגלוי".
"ספר זיכרון" הוא ספר דקדוק מקיף ושיטתי אשר נודע בעיקר בשל החלוקה לתנועות קטנות וגדולות אשר נתחדשה בו על ידי רי"ק, ככל הנראה בהשפעת הדקדוק הלטיני. לחלוקה זו נתנו סימן: "בָּרוּךְ שׁוֹמֵר פִּיו" – התנועות הגדולות, "מִכָּל טֻמְּאַת פֶּה" – התנועות הקטנות. "ספר הגלוי" הוא חיבור דקדוקי הכולל בחלקו הראשון הכרעות במחלוקות לשוניות שבין מנחם ודונש, תוך התייחסות להכרעותיו של רבנו תם בין שני החכמים הנ"ל; ובחלקו השני השגות חדשות כנגד מנחם.
רי"ק כתב את כל ספריו עברית, וכמו ראב"ע חברו, תרם בכך להעברת הבלשנות הספרדית ליהודי אירופה הנוצרית שלא דברו ערבית.
מלבד אלו חיבר קובץ משלים שירי בשם "שקל הקודש".
הוא גם חיבר יום שבת זכור השמיע בסיני, פיוט למגן אבות, שנשמר בקצת קהילות אשכנז ליום שני של שבועות שחל בשבת.[3]
ויכוח עם הנוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ר' יוסף התווכח בפולמוסים פומביים עם הנוצרים ואף כתב את ספר הברית שתוקף את הפרשנות הכריסטולוגית. ויכוחיו השפיעו על הפשטנות של פירושו, שהייתה אנטיתיזה לפרשנות האליגורית של הנוצרים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמעון אפנשטיין, עיון וחקר, הוצאת מוסד הרב קוק, תשל"ו
- ספר זיכרון לרבי יוסף ברבי יצחק בן קמחי, הוציא לאור עם הערות בנימין זאב בכר, ברלין תרמ"ח
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספר הגלוי - תשובות להשגות רבנו תם על דברי מנחם בן סרוק
- שקל הקודש - קובץ משלים
- י' גיל, רבי יוסף קמחי, ספריו והשפעתו, בית המקרא כ, תשל"ה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ על הספרים משלי, איוב ושיר השירים. פירושיו למשלי ושיר השירים נדפסו כחלק ממהדורת מקראות גדולות 'הכתר' של בר-אילן.
- ^ ראו יהודה לנדמן, עיונים בספר מכלול לרד"ק, המעין תמוז תשע"ד
- ^ מחזור לחג השבועות, רעדלהיים תקצ"ב, דף עז ע"א. ייחוסו אליו מיונה פרנקל, מחזור פסח, ירושלים תשנ"ג, עמ' 278.
| תקופת חייו של הרב יוסף קמחי על ציר הזמן |
|---|
 |
| פרשני המקרא בימי הביניים | ||
|---|---|---|
| פרשני המזרח | שמואל בן חפני הכהן גאון • רס"ג • אברהם בן הרמב"ם | |
| פרשנים פילולוגיים ספרדים | מנחם • דונש • חיוג' • אבן ג'נאח • משה הכהן אבן ג'יקטילה • יהודה אבן בלעם • תנחום הירושלמי | |
| פרשני ספרד | יצחק אבן גיאת • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל | |
| פרשני צרפת | מנחם בן חלבו • רש"י • יוסף קרא • רשב"ם • אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • אליעזר מבלגנצי • חזקוני | |
| פרשני פרובנס | יוסף קמחי • משה קמחי • רד"ק • מנחם בן שמעון • יוסף אבן כספי • רלב"ג | |
| פרשני אשכנז | יהודה החסיד | |
| פרשני איטליה | הרי"ד • עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו | |
| פרשני תימן | נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • זכריה הרופא • סעדיה עדני • דוד הלוי חמדי | |
| פרשני אלג'יר | יהודה אבן קריש | |
| מדקדקי העברית בימי הביניים | |
|---|---|
|
