יוסף שגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף שגל
יוסף שגל, 2015
יוסף שגל, 2015
לידה 25 במרץ 1949 (בן 75)
באקו, ברית המועצות
שם לידה Йосеф Шагал עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1990
השכלה המכון להוראה של אזרבייג'ן, אוניברסיטת באקו
מפלגה ישראל ביתנו עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הכנסת
17 באפריל 200624 בפברואר 2009
(שנתיים ו־44 שבועות)
כנסות 17
שגריר ישראל בבלארוס ה־5
ינואר 2012ספטמבר 2015
(כ־3 שנים ו־34 שבועות)
פרסים והוקרה
אות מסדר הידידות (2011) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוסף שגל (נולד ב-25 במרץ 1949 בבאקו, בירת אזרבייג'ן) הוא איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת ישראל ביתנו וכשגריר ישראל בבלארוס. לפני כן היה עיתונאי ומגיש טלוויזיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שגל קיבל תואר ראשון בהיסטוריה מהמכון להוראה של אזרבייג'ן על שם לנין. עד עלייתו הוא עבד ככתב, ולאחר מכן כעורך במספר עיתונים באזרבייג'ן.

עלה לישראל בשנת 1990. בישראל כתב במספר עיתונים ברוסית והגיש תוכנית טלוויזיה בערוץ ישראל פלוס.

שגל נבחר לכנסת ה-17 מטעם מפלגת ישראל ביתנו והיה חבר בוועדת החינוך, התרבות והספורט, בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ובוועדה לפניות הציבור. במהלך כהונתו יזם שגל תיקון לחוק הסדרת מקומות רחצה, הקובע כי לא ייגבו דמי כניסה לחוף רחצה מילד עד גיל 13, ודמי הכניסה המרביים לנער בין גיל 13 ל-17 יעמדו על סך של 10 שקלים חדשים.

לקראת הבחירות לכנסת ה-18 שובץ במקום לא ריאלי ברשימת ישראל ביתנו לכנסת ה-18, והודיע על פרישתו מהרשימה ומהפוליטיקה. באוגוסט 2009 הוצג על ידי שר החוץ, אביגדור ליברמן, כמועמדו לשגריר ישראל בבלארוס ולאחר אישור ועדת מינויים המינוי אושר על ידי הממשלה ב-9 באוקטובר 2011[1]. עתירה שהוגשה לבג"ץ נגד המינוי - נדחתה[2]. הוא שימש בתפקיד עד ספטמבר 2015.

שגל גר בירושלים, נשוי ואב לשניים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוסף שגל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]