יוסף שה-לבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שה-לבן, 1969

יוסף שה-לבן (כ"ח בכסלו תרס"ז 15 בדצמבר 19061982) היה חוקר ומבקר ספרות, מורה לספרות ומחנך.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ליעקב ופייגה בשם יוסף סאלאוואן באיבנובקה שבגוברניית חֶרסוֹן, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה). אביו, מצאצאי הסבא משפולה, נמנה עם מייסדי המושבה החקלאית "מסילה חדשה" ליד איסטנבול.

התחנך חינוך עברי, למד בישיבה ורכש השכלה כללית בשְּפּוֹלָה (שפּאָלע, Шпола; כיום במרכז אוקראינה). הוא התנדב ללמד בצבא האדום. במקביל היה פעיל בארגונים "צעירי ציון" והחלוץ".

שה-לבן עלה לארץ ישראל בתקופת העלייה השלישית. היה בן שש-עשרה כאשר נמלט מאוקראינה דרך פולין בשנת 1922. בין השאר, עבד בייבוש ביצות בנהלל ובלפוריה. כאשר שחלה נסע לירושלים ולמד בסמינר העברי למורים. הוא למד ספרות באוניברסיטה העברית בירושלים. לימד שנתיים במושבה כנרת, שם התיידד עם רחל המשוררת.

בשנת 1929 נשלח, כפעיל בתנועת "החלוץ הצעיר", להיות מורה שליח במזרח אירופה ולימד חמש שנים עברית בגימנסיה בלטביה בטרם מלחמת העולם השנייה. במסגרת פעילותו עזר לתלמידים רבים לעלות ארצה, וכך ניצלו מהשואה. אחר כך, לימד בנהלל, ובכפר אז"ר. הקים את בית הספר לילדי העובדים בעין גנים בפתח תקווה וניהל אותו. במשך שנים רבות היה מורה בתיכון קוגל בחולון ובסמינר הקיבוצים. היה חבר טוב של עגנון בתקופת לימודיו בירושלים, וקיפניס כשעבר לגור בתל אביב. הוא ליווה את הביקור הראשוני של ביאליק בארץ ישראל.

שה-לבן פרסם עשרות ספרי ביקורת, שני כרכים על ספרות כללית, בדגש על הספרות הרוסית וכן ספרי ביקורת מוקדמים, ביניהם על יצירות עגנון וברנר. בביקורות שלו על ביאליק וש"י עגנון הדגיש שה-לבן את ניבוי השואה ביצירותיהם. בשנותיו האחרונות כתב את סדרת הערות והנחיות ללימוד וקריאה, בהוצאת אור עם, אשר ראו אור בשנים 1975- 1982 (והמשיכו במהדורות עד 1986) ועסקו בעיקר בביקורת הסיפורת ושירה עברית.

בתו היא המוזיקאית צפירה יונתן, אשתו לשעבר של המשורר נתן יונתן. בנו הוא איש ההיי-טק והאמן עדי שה לבן לב.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי ביקורת מוקדמים על ספרות עברית
  • ש"י עגנון, קוים ליצירתו, הוצאת צ' ליינמן, תש"ז-1947
  • שירת ש. שלום, הוצאת יבנה, 1949
  • יוסף חיים ברנר: מסה, הוצאת המרכז לתרבות, תש"א-1941
  • יוסף חיים ברנר: לקט ומבוא, בקורת ספרותית ובעיות התקופה, הוצאת עם עובד, תשי"ב-1952
  • הארץ בבנינה בספרות העברית הארצישראלית החדשה, הוצאת המרכז לתרבות, תש"ח-1948
ספרי ביקורת על ספרות כללית
  • ספרות כללית, כניסת הרומנטיקה, הוצאת ניב, תשכ"ז-1927
  • ספרות כללית, הריאליזם בספרות, הוצאת ניב, תשכ"ז-1927
  • רומן רולן - מסה, הוצאת צ' ליינמן, ת"ש-1940
  • צ'כוב - סיפורים - הערות והנחיות, הוצאת אור עם, 1978
  • איבן איליץ’ - לב טולסטוי, הוצאת אור עם, 1977.
ספרי ביקורת על ספרות ימי הביניים
ספרי ביקורת על ספרות עברית ועל ספרות יידיש של העת החדשה
חיים הזז, י. ל. פרץ, מנדלי מוכר ספרים[1], יצחק בשביס זינגר, "שלום עליכם-האיש ויצירתו",י"ד ברקוביץ'
שאול טשרניחובסקי, ח.נ. ביאליק- מאמרים, סיפורים ושירים, יוסף חיים ברנר
ספרות השואה,"יומנה של אנה פרנק", אהרון אפלפלד
ש"י עגנון, ס. יזהר, משה שמיר, עמוס עוז, א.ב. יהושע, אורי צבי גרינברג, יצחק בן נר, יורם קניוק, דוד שחר,אהרון מגד, עמליה כהנא-כרמון, דבורה בארון, יהודה בורלא, חנוך ברטוב, אשר ברש, יעקב כהן, גרשון שופמן, יצחק שנהר, אברהם קבק, יעקב שטיינברג, אברהם שמואל שטיין
ספרי ביקורת על שירה צעירה
דליה רביקוביץ', רחל, יהודה עמיחי, נתן יונתן, ש. שלום, אמיר גלבוע, איתמר יעוז קסט, אברהם שלונסקי, אברהם ברוידס, חיים גורי, "נתן אלתרמן- האיש ויצירתו" ואוסף מסכם "שירה צעירה".
ביקורת על הגות
יעקב שטיינברג, חיים גרינברג, ברל כצנלסון, מרטין בובר, חיים רות, אחד העם ב"מאמרים"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנדלי מוכר ספרים / מאת יוסף שה-לבן, (הערות והנחיות ללמוד ולקריאה), הוצאת אור עם, תל אביב, תשל"ט, (1979), (24 עמודים).