יוסף שורצולד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ויקיזציה, התאמת סגנון כתיבה למקובל בוויקיפדיה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
פרופסור יוסף שורצולד

יוסף שורצולד (Joseph Schwarzwald; נולד ב-1940) הוא פרופסור אמריטוס לפסיכולוגיה חברתית-ארגונית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן; מלמד עתה במחלקה לפסיכולוגיה של המכללה האקדמית אשקלון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף שורצולד נולד בירושלים בשנת 1940. סיים את לימודי התואר הראשון בשנת 1967 באוניברסיטת בר-אילן במחלקה לפסיכולוגיה (חוג ראשי) ובמחלקה לחינוך (חוג משני). את לימודי התואר השני סיים במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן בשנת 1969 וכתב את עבודת המוסמך "הנעה ליצרנות בתנאים של שביעות רצון ושל אי שביעות רצון" בהדרכת ד"ר מרדכי ערן. זכה במלגת רוטשילד ללימודי דוקטורט בארצות הברית, שם למד באוניברסיטת טקסס באוסטין. את עבודת הדוקטורט כתב בהדרכת פרופסור אליוט ארונסון בנושא Constructive criticism and positive evaluations as determinants of interpersonal attraction וסיים את לימודי התואר השלישי בשנת 1973. באותה שנה התקבל כמרצה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן שם לימד עד פרישתו לגמלאות בשנת 2009. שימש כראש המחלקה בשנים 1985-1983, פרסם שני ספרים[1] ולמעלה ממאה מאמרים מדעיים והדריך קרוב לשישים תלמידים לתואר שני ושלישי.

יוסף שורצולד נשוי לפרופסור אורה שורצולד, אב לשני ילדים וסב לשישה נכדים.

תחומי מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פוסט טראומה - מחקריו בתחום זה נערכו במסגרת שירות המילואים במחלקה לבריאות הנפש של צה"ל, ועסקו בהשפעות ארוכות טווח של מלחמת יום הכיפורים[2], בקשר שבין הלם קרב לפוסט טראומה אצל חיילים במלחמת שלום הגליל[3], ובהשפעות מלחמת המפרץ על פוסט טראומה אצל ילדים[4].
  • יחסים בין קבוצות - מחקריו עוסקים בהשפעות המגע החברתי על יחסים בין קבוצות הטרוגניות בישראל: ערבים ויהודים; חרדים, דתיים וחילוניים[5] ; עולים חדשים והאוכלוסייה הקולטת[6]; עובדים זריםוישראלים וותיקים[7].
  • החינוך הממלכתי דתי בישראל - מחקריו, שרובם השוו את החינוך הממלכתי הדתי עם החינוך הממלכתי הכללי, עסקו בהשפעת האינטגרציה על היחסים שבין יוצאי עדות המזרח והמערב[8], על תפיסות סטריאוטיפיות של דמויות מהחברה הישראלית[9], ועל הדימוי העצמי של התלמידים[10]. נוסף על כך עסקו מחקריו בערכים ובהישגים הלימודיים של התלמידים ובשיקולי הורים לשלוח ילדיהם לזרם חינוכי זה[11].
  • כוח והשפעה חברתית - מחקריו בתחום זה התמקדו בתאוריית ההשפעה הבין-אישית של ברטרם ריבן. בעבודותיו הוא פיתח (עם ריבן) את השאלון למדידת אופני השפעהRaven, B., Schwarzwald, J., & Koslowsky, M. (1998). Conceptualizing and measuring a power/interaction model of interpersonal influence. Journal of Applied Social Psychology, 28, 307-332., ובחן גורמים תרבותיים-חברתיים, מצביים ואישיותיים המשפיעים על בחירת אופני השפעה בעת קונפליקטים בין מנהלים ועובדים[12], מפקדים ופקודים[13], מורים ותלמידים[14] ובין בני זוג[15]. הוא הרחיב ועדכן את תיאורית ההשפעה החברתית[16]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שורצולד, י' (1978). לא לבדו. רמת אביב: האוניברסיטה הפתוחה. שורצולד, י' (1990). החינוך הממלכתי-דתי: מציאות ומחקר. רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן.
  2. ^ Solomon, Z, Waysman, M. A., Neria, Y., Ohrey, A, Schwarzwald, J., & Wiener, M. (1999). Positive and negative changes in the lives of Israeli former prisoner of war. Journal of Social and Clinical Psychology, 18, 419-435.
  3. ^ Schwarzwald, J., Weisenberg, M., & Solomon, Z. (1991). Factor invariance of SCL-90-R: The case of combat stress reaction. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 3, 385-390.
  4. ^ Schwarzwald, J., Weisenberg, M., Solomon, Z., & Waysman, M. (1994). Stress reaction of school-age children to the bombardment by scud missiles: A one-year follow-up Journal of Traumatic Stress, 7, 657-667.
  5. ^ טור-כספא שמעוני, מ' ושורצולד י' (תשס"ג). איום נתפס ודעות קדומות בשלושה מוקדי מתח בחברה הישראלית. מגמות, מ"ב, 584-549.
  6. ^ שורצולד, י' וטור-כספא, מ' (תשנ"ז). הקשרו של האיום המוכלל לדעות קדומות על עולים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה. מגמות, ל"ח, 527-504.
  7. ^ שורצולד, י' וסבו-מנור, ש' (תשס"ה). איום נתפס מפני עובדים זרים ודעות קדומות כלפיהם. מגמות, מ"ד, 55-29.
  8. ^ Schwarzwald, J., & Amir, Y. (1984). Interethnic relations and education: An Israeli perspective. In N. Miller & M. B. Brewer (Eds.),Groups in contact: The psychology of desegregation (pp. 53-76). Orlando, FL: Academic Press.
  9. ^ שורצולד, י' (תש"ם). הדימוי הסטריאוטיפי של הישראלי בעיני תלמידי חטיבות הביניים; הקשר עדתי ודתי. מגמות, כ"ח, 340-322.
  10. ^ שורצולד, י' (תשל"ו). מושג העצמי של תלמידי חטיבות הביניים: משמעותו לחינוך הדתי. מגמות, כ"ד. 588-580.
  11. ^ שורצולד, י' (תשמ"א). בית הספר היסודי בעיני ההורים: על רמת מקצועות הלימוד ועל ערכים שבית-הספר מקנה. עיונים בחינוך, 17, 130-105.
  12. ^ Koslowsky, M. & Schwarzwald (2009). Power tactics preference in organizations: Individual and situational factors. In D. Tjosvold & B. Wisse (Eds.), Power and independence in organizations (pp. 244-261). Cambridge: Cambridge University Press.
  13. ^ Koslowsky, M., Baharav, H., & Schwarzwald, J. (2011). Management style as a Mediator of the Power Distance-Influence Tactics Relationship. International Journal of Conflict management, 22, 254-277.
  14. ^ Schwarzwald, J., Koslowsky, M., & Brody-Shamir, S. (2006). Factors Related to Perceived Power Usage in Schools. British Journal of Educational Psychology, 76, 445-462.
  15. ^ Schwarzwald, J., Koslowsky, M., & Ben Izhak-Nir, E. (2008). Gender Role Ideology as a Moderator of the Relationship between Social Power Tactics and Marital Satisfaction. Sex Roles, 59, 657-669.
  16. ^ Tal, A., Schwarzwald, J., & Koslowsky, M. (2015). Power Preference of Bank Managers in Conflicts with Subordinates. International Journal of Conflict Management, 26(3), 126-144. DOI:10.1108/IJCMA-01-2013-0005 Laslo-Roth, R., & Schwarzwald J. (2016). Rationale and emotion in the selection of influence tactics by managers in conflict with subordinates. Leadership & Organization Development Journal,37(1), 42-70.