יוסף שידא
יוֹסֵף שִׁידָא הוא שֵׁד המוזכר בתלמוד הבבלי, כמי שמקיים שיחות עם האמוראים.
אזכורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תלמוד בבלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסכת עירובין ישנו דיון האם קיים איסור יציאה חוץ לתחום אף מעל עשרה טפחים. אחת מהוכחות הגמרא היא ממעשה שהיה:
פירוש הדברים: נאמרו שבע הלכות בשבת בבוקר לפני רב חסדא שהתגורר בסורא, ובאותה השבת קודם שיצאה נאמרו אותן ההלכות לפני רבא בפומבדיתא (מרחק של מאה ק"מ[1]), ומאחר שאותו תלמיד חכם שאמר את ההלכות וודאי שמר שבת, האפשרות היחידה הוא שהוא לא עבר על איסור תחומין בהליכה זו הוא בכך שעשה את הדרך למעלה מעשרה טפחים. ראיה זו נדחית בגמרא בכך שאפשר שאותו אדם היה 'יוסף שידא'.
רש"י מפרש שיוסף השד לא שמר שבת. מדברי רש"י ניתן להבין ששאר השדים הם שומרי שבת. הרב דוד יואל ווייס כתב שהבנה זו ברש"י אינה מוכרחת וכוונתו שהוא לא שמר שבת כשאר השדים.[2] בספר אור זרוע כתב בשם רבי יהודה החסיד שהשדים מקיימים את כל מצוות התורה ויוסף שידא לא חילל שבת כיוון שיצר קשר עם שד אחר שסיפר לו את הדברים.[א][3] רבי אלעזר מגרמייזא הוכיח מסיפור זה של יוסף שידא שאף ששדים שומרים תורה ומצוות עדין אינם שומרים שבת.[4][5] הרב חיים אלעזר שפירא כתב שיוסף שידא שמר שבת והוא מ"קליפת נוגה".[6]
המאירי בפירושו במקום כותב שהגמרא שואלת ב"דרך צחות" שאולי ההלכות נמסרו על ידי מחלל שבת. מהר"ל מפראג כתב שכוונת הגמרא אליגורית: ההלכות המדוברות הגיעו ממקור גרוע.[7]
יוסף שידא הוזכר גם במסכת פסחים על ידי רב יוסף ורב פפא המצטטים בשמו דברים הנוגעים להלכות זוגות.[8] יש שביארו שרב יוסף אמר את הדברים בעצמו, והוא מכונה "יוסף שידא" כדי לבטא את הבנתו בכוחות הרע שבעולם.[9] הרמ"ז כתב פירוש דומה: יוסף שידא הוא היצר הרע של רב יוסף.[ג][10][11]
זוהר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר הזוהר נכתב שיש שדים יהודים "שדין יהודאין" והם עוסקים בתורה, אחד מהם הוא "יוסף שידא" שנקרא כך מכיוון ש"אוליד ליה שד" (=ילד אותו שד).[12] יש שגרסו במקום "אוליד" "אוליף" והכוונה שלמד משד[13] לפי גרסה זו יהודה אבידע הבין שכוונת הזוהר היא שיוסף שידא לא היה שד אלא נקרא כך מפני שלמד משד.[14] כך הבין גם חגי דגן.[15]
בזוהר חדש רבי יהושע בן לוי מספר על היתקלות איתו: פעם אחת נקלעתי להר הסלע של עיטם ומצאתי בשני צידי הסלע שני גברים, בעלי שני פיות,[16] והיו מדברים זה עם זה: בוא ונעביר אותו מן העולם. הזדמן להם אותו איש גדול של אגרת בת מחלת ושמו יוסף שידא. אמר להם: זהו הרב הגדול, העליון של הדור, שבגזרת פיו העברירני מהישוב של הארץ, וזהו שמכריזים עליו ברקיע.[17]
מקורות מאוחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי אברהם אזולאי כתב שביוסף שידא היו בחינות טובות, הוא הזדכך, וזכה לבחינה מסוימת של השארות הנפש כמעט כשל חסידי אומות העולם.[18]
- על הגמרא המספרת על יונתן שידא כתב רש"י שייתכן והוא אדם הבקי בשדים.[19] רבי לוי בן אברהם בן חיים כתב כך גם על יוסף שידא.[20]
- הגמרא במסכת חולין[21] מספרת שלרב פפא היה שד שהיה משמש אותו, יש שכתבו שהוא יוסף שידא.[ד] רבי חיים ויטאל גרס כך בגמרא בחולין.[22]
- הרשב"א למד ממספר מקרים המובאים בתלמוד ובמדרשי אגדה, ובכללן סיפורו של יוסף שידא, שלעומת "מעשה כשפים", אין איסור ב"מעשה שדים"[23]
- רבי מנחם ציוני כתב בספרו "צפוני ציוני"[24] מספר פרטים על מלכי השדים בשם "קבלת יוסף שידא[ה] בן אחיו[ו] של שמהוריש הגדול".[ז]
- הרב יהודה אסאד כתב שלא ייתכן שלשד יש שם יהודי ועל כן טען שזה כינוי שניתן לו על ידי חז"ל.[25] מנגד רבי צדוק הכהן מלובלין כתב ששדים נוצרים מפגם הברית ויוסף שידא נקרא "על שם יוסף הצדיק כדי לבטא את העובדה שהוא שד שנוצר בדרך קדושה".[26]
- מוזכר בהשבעה לגירוש רוחות מהמאה ה-17 כדמות שלילית.[27] ובקערת השבעה כדמות חיובית.[28]
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב יהודה יודל רוזנברג בספרו "נפלאות מהר"ל" כתב שהמהר"ל מפראג קרא לגולם שיצר "יוסף", מפני ש"המשיך" בו את רוחו של יוסף שידא.[29][ח]
- הרב חיים הירשנזון שילב את דמותו של יוסף שידא בסיפור "למואל מלך" שבספר מוצאי מים.[30]
- בספרו של שי צ'רקה, "לעזאזל עם בבא", פוגש גיבור הסיפור את יוסף שידא המספר שהוא מקור כל הידע של חז"ל אודות שדים.
- בספר חרשתא מאת יהודית קגן יוסף שידא הוא תלמיד חכם, בנו של אשמדאי אשר מתמנה לבסוף למלך השדים.[31][32]
- בספר "שדים ברחוב אגריפס", (זמורה-ביתן, 2012) מאת חגי דגן יוסף שידא הוא שד מבוגר המשמש מעין סוכן ידיעות-בלש.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוסף שידא, באתר ויקיטקסטביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ האופציה שהוא מציע היא שהוא דיבר באמצעות קנה חלול, יש שהציעו מעבר מתחת לקרקע, ראו: טל אילן, 2016 “Rav Joseph the Demon in the Rabbinic Academy in Babylonia: Another Connection between the Babylonian Talmud and the Magic Bowls”, Let the Wise Listen and Add to Their Learning, ברלין 2016, עמ' 381-394, באתר Academia.edu
בהלכה אין ביסוס להתר זה. - ^ בסעיף שלאחר מכן סותר את עצמו וכותב ששומרים שבת
- ^ יש שכתב שיוסף שידא הוא היפוכו של יוסף בן יעקב, ראו: רבי יהודה אריה ליב בן יהושע האשקי, לב אריה, ווילהרמשדארף, תל"ד, פרשת ויגש עמ' 135, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) וז"ל: "שכמו שיש יוסף הצדיק בקדושה, כך יש יוסף שידא בטומאה".
- ^ מכיוון שרב פפא ציטט אותו במסכת פסחים. ראו: הרב יהודה לייב אינדעך, זהרי הש"ס, חלק א, עירובין מג., באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום); כך גם בספר יד אליהו שולזינגר שם
- ^ בנוסח נוסף של הטקסט על מלכי השדים יוסף שידא מכונה רבי, ראו: גרשום שלום, מספר מקורות של דמונולוגיה יהודית-ערבית, שדים, רוחות ונשמות, מכון בן צבי, ירושלים תשס"ד, עמ' 112
- ^ יש גורסים אחיו של שמהוריש ולא בן אחיו, ראו: שרה צפתמן, צא טמא, הוצאת מאגנס, ירושלים 2015, עמ' 426
- ^ שמהוריש הוא אחד ממלכי השדים, שולט ביום חמישי או רביעי. לפי גרסאות אחרות הוא מלך השדים אחר אשמדאי, ראו: גרשום שלום, פרקים חדשים מענייני אשמדאי ולילית, תרביץ, כרך יט, עמ' 160–175, ירושלים תש"ח, באתר JSTOR
- ^ הדעה הרווחת במחקר שאין בסיס עובדתי לסיפורי הגולם. היו שדנו דיונים הלכתיים בהקשר של הגולם ויוסף שידא, ראו: רבי מנשה קליין, משנה הלכות, ו, סימן ריח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פנחס נאמן, אנציקלופדיה לגאוגרפיה תלמודית, כרך ב, ערך פומבדיתא, עמ' 308
- ^ הרב דוד יואל ווייס, מגדים חדשים, ירושלים תשמ"א, עירובין מג.
- ^ הלכות שבת ועירובין אות קמז
- ^ רבי אברהם ראובן הכהן סופר, עונג שבת, אות לט בשם ספר הקולות[ב]
- ^ הסבר לכך ראו: רבי צבי הירש בן דוד, צבי קודש, זולצבאך תק"א, עמ' עא:, באתר היברובוקס
- ^ ספר דברי תורה, חלק ח, אות פח
- ^ נצח ישראל (כח), הובא גם בפרי צדיק, מקץ אות יד
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"י, עמוד א'
- ^ נתנאל אריה, מיהו יוסף שידא?, אסיף, גיליון ה (תשע"ח), עמ' 213.
- ^ מקדש מלך, חלק ג, דף רעז.
- ^ הרב יצחק גינזבורג כתב שהוא החלק הרע שביוסף, ראו: שיעורים והתוועדויות, תשע"ג א, עמ' קמה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ זוהר, חלק ג, דף רנג.
- ^ בספר עמק המלך (שער יד פרק טז), כך גרס גם רבי מנשה בן ישראל בספרו "נשמת חיים" ג יב
- ^ יהודה אבידע, מעשה ירושלמי, ישראל תש"ז, מבוא עמ' 27, באתר היברובוקס
- ^ חגי דגן, שדים יהודים: קטלוג מוער, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2019, עמ' 94; זהרה רון, "שדים יהודים": ממתק מענג לכל מי שחובב פולקלור, באתר גלובס, 10 בינואר 2020
- ^ כך לפי רבי דניאל פריש בפירוש מתוק מדבש
- ^ זוהר חדש, דף ל"ד, עמוד א' בתרגום תורת אמת.
- ^ רבי אברהם אזולאי, חסד לאברהם, אבן שתייה, עין גדי כ
- ^ רש"י, מסכת יבמות, דף קכ"ב, עמוד א'
- ^ חיים קרייסל (מהדיר), רבי לוי בן אברהם, לוית חן, סתרי האמונה, שער ההגדה, הוצאת אוניברסיטת בן גוריון, תשע"ד, עמ' 291, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"ה, עמוד ב'
- ^ רבי חיים ויטאל, אבן השהם, ו (חו"מ), עמ' קלו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ תשובות הרשב"א המיוחסות לרמב"ן, סימן רפ"ג
- ^ שלום וייס (מהדיר), רבי מנחם ציוני, צפוני ציוני, ניו יורק תשמ"ה, עמ' עט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ יהודה אסאד, תשובות מהרי"א <יהודה יעלה>, או"ח, סימן קצט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ רבי צדוק רבינוביץ, צדקת הצדיק <נעימות הצדק>, אות קג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ שרה צפתמן, צא טמא, הוצאת מאגנס, ירושלים 2015, עמ' 406
- ^ טל אילן, 2016 “Rav Joseph the Demon in the Rabbinic Academy in Babylonia: Another Connection between the Babylonian Talmud and the Magic Bowls”, Let the Wise Listen and Add to Their Learning, ברלין 2016, עמ' 381-394, באתר Academia.edu
- ^ יהודה יודל רוזנברג, נפלאות מהר"ל, עמ' 14, באתר היברובוקס.
- ^ למואל מלך, באתר ויקיטקסט
- ^ הילית בירנבוים מדבדייב, היסטוריה עם יובל מלחי - קטעים - 570: שדים ורוחות ביהדות | יהודית קגן, באתר PodText, 16 במרץ 2025 (באנגלית)
- ^ יהודית קגן, מי זו לילית: המדריך לשדים ולרוחות היהודים, בעיתון מקור ראשון, 5 בדצמבר 2021
