יוסף שמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף שמר
Josef Ŝemer UK 2010.JPG
לידה 14 באוגוסט 1950 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 במרץ 2012 (בגיל 61)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע אספרנטיסט, כלכלן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
יוסי שמר
יוסי שמר מרצה במפגש של דוברי אספרנטו במרכז ביכורי העתים בתל אביב

יוסף (יוסי) שמראספרנטו: Josef Ŝemer;‏ 14 באוגוסט 1950 - 29 במרץ 2012) היה אספרנטיסט ישראלי. הוא היה יו"ר צעירי תנועת האספרנטו בארץ, ובהמשך כיהן כיו"ר האגודה לאספרנטו בישראל וכמזכיר התנועה.

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתל אביב לשרה ולשלום שמרליס. בגיל 16 למד אספרנטו אצל איסאי דְרַטוור, אספרנטיסט שעלה מפולין. לימים לימד שמר אספרנטו במרכז "ביכורי העתים" בתל אביב. הוא הופיע בתוכנית הטלוויזיה של אורי זוהר "זה הסוד שלי", וסודו היה: "אני מורה לשפת אספרנטו".

במקצועו היה שמר בכיר במערך ההדרכה של בנק הפועלים, מומחה בתחום המט"ח.

פעילות אספרנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל קיץ השתתף במשלחת אספרנטיסטים מישראל לכינוסים הבינלאומיים ברחבי העולם, ובמשך שנים אף ייצג את ישראל בוועד של הארגון העולמי לאספרנטו (UEA). הוא נמנה עם מארגני הקונגרס הבינלאומי לאספרנטו שנערך בתל אביב בשנת 2000.

במשך שנים רבות כיהן כיו"ר האגודה לאספרנטו בישראל, ואף מילא תפקידים נוספים באגודה, בהם גזבר ומזכיר. במשך כ-30 שנה ריכז את פעילותו של מועדון האספרנטו בתל אביב.

שמר נהג להרצות בנושאי יהדות, ציונות ותולדות השפה הבינלאומית אספרנטו. כבעל ידע כללי רחב, נהג להנחות את החידון המסורתי בקונגרסים הבינלאומיים שהתקיימו בארצות שונות בעולם. בשנותיו האחרונות נהג לשלוח מדי שבוע בדואר אלקטרוני למאות מנויים בכל רחבי העולם בדיחות יהודיות שתרגם לאספרנטו, ובצידן הסביר לגויים מונחים רבים מהתרבות היהודית.

עורך ביטאון האספרנטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך כעשרים שנה ערך את ביטאונה של אגודת האספרנטו הישראלית, "Israela Esperantisto" ("האספרנטיסט הישראלי"), כתב עת באספרנטו המופץ בארץ ובעולם. בתפקידו כעורך ההדיר והביא לדפוס מכתב ששלח מוורשה ד"ר אליעזר זמנהוף, ממציא שפת האספרנטו, לביל"ויים בגדרה. המכתב, שנותר עלום במשך מאה שנה, עורר סנסציה בקהילת האספרנטו העולמית והבליט את הפן היהודי באישיותו של זמנהוף ואת פעילותו הציונית. בין השאר זכור ריאיון שערך שמר עם ניצולת השואה אווה תורן, ידידתה של לידיה זמנהוף, בתו של יוצר השפה שהייתה אף היא אספרנטיסטית. בריאיון נכללו גם גילויים על ימיה האחרונים של לידיה, לפני עלייתה לרכבת לטרבלינקה.

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירתו פורסם טור בעיתון "הארץ" במדור "אחרי מות". במפגש הראשון לאחר לכתו נערך ערב זיכרון במועדון האספרנטו, שאותו ניהל במשך כשלושים שנה. מאפריל 2012 נקרא המועדון על שמו "מועדון האספרנטו ע"ש יוסי שמר".

עם מותו של יוסי שמר הגיעו לאגודה לאספרנטו בישראל מכתבי תנחומים מאספרנטיסטים ברוב ארצות העולם. על מצבתו בקריית שאול נחרת (באספרנטו): "הלב הפועם של תנועת האספרנטו בישראל, אהוב בכל העולם".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוסף שמר בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]