יוסף תאומים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי יוסף תאומים
קברו של הרב יוסף תאומים
קברו של הרב יוסף תאומים
לידה 1727
ה'תפ"ז
האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי שצ'ז'ץ, האיחוד הפולני-ליטאי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 באפריל 1792 (בגיל 65 בערך)
י' באייר ה'תקנ"ב
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה פרנקפורט על האודר, ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי הפרי מגדים
מקום קבורה גרמניהגרמניה פרנקפורט על האודר, ברנדנבורג
מדינה האיחוד הפולני-ליטאי, ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 26 באפריל 1792 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, מקרא
רבותיו רבי מאיר תאומים.
חיבוריו פרי מגדים, פורת יוסף, גינת ורדים, תיבת גמא, שושנת העמקים, ספר נטריקן, נועם מגדים, הגיון לב, ספר המגיד, אֵם לבינה, מתן שכרן של מצוות, ראש יוסף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי יוסף בר מאיר תאומים (ה'תפ"ז, 1727 - י' באייר ה'תקנ"ב, 2 במאי 1792) היה רבה של פרנקפורט על האודר; מגדולי פרשני שולחן ערוך. נודע בעיקר בזכות חיבורו פרי מגדים (פמ"ג).

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1727 בכפר שטריץ שליד לבוב, בפולין (כיום באוקראינה)[1]. עם לידתו עברו הוריו ללבוב שם כיהן אביו, ר' מאיר תאומים, כדיין, מגיד מישרים ומורה צדק. בצעירותו למד תורה מאביו, בגיל עשרים הדפיס כמה מחידושיו בסוף ספרו של אביו[2]. בסביבות שנת תק"ד (1744) עבר להתגורר בקומארנו, שם נישא.

בקומארנו התגורר מעל עשר שנים, בהם שימש שם כ'מלמד' לבני תושבי המקום, ובכל שעותיו הפנויות התמסר ללימוד ולכתיבת ספריו.

בין תקכ"ז לתק"ל (17671770) עבר לברלין, מאחר שבקומארנו הופרע מלימודו. שם המשיך בכתיבת ובהדפסת ספריו. בשנות מגוריו בברלין לימד בין השאר בבית מדרשו של העשיר רבי דניאל יפה. בשנים אלו היו לו מספר היתקלויות עם חתנו של יפה, המשכיל דוד פרידלנדר, שלא ראה בעין יפה את בואו לברלין.

לאחר פטירת אביו בי"ג בתמוז תקל"א[3], פנו פרנסי לבוב אליו בבקשה שיבוא למלא את מקומו. הוא סירב בנימוק שהוא עסוק בהשלמת ספריו והדפסתם. בסוף תקל"ד נענה לבקשתם והתמנה לדיין, מגיד מישרים ומורה צדק בלבוב.

בשנת תקמ"א התמנה לרב ואב בית דין בפרנקפורט על האודר, בה כיהן אחת עשרה שנה. נפטר ונקבר בפרנקפורט על האודר, בי' באייר תקנ"ב (2 במאי 1792)[4].


תקופת חייו של הרב יוסף תאומים על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן


דרכו בלימוד ותכונותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילדותו לא היה ר' יוסף מן המחוננים בכישרונות עילאיים, וגם בגדולתו, כשכבר התפרסם כאחד מגדולי הדור, היה נוהג לבקש כי לא יפסיקוהו בדרשתו בשאלות וקושיות, כדי שלא יתבלבל. ר' יוסף היה שקדן ומתמיד גדול, וכמעט ו"לא פסיק פומיה מגרסה". היה ידוע בענוותנותו הרבה, עד כדי שגם כשהיה ראש ישיבה ורב עיר היה חותם על אגרותיו "יוסף מלמד" (על שום שהיה מלמד תינוקות) בלבד.

ר' יוסף התנגד לשיטת הפלפול שכלשונו "למדנים תורניים האוהבים פלפול של הבל, אבני בהו על קו תהו, ושונאים איש הישר הולך"[5], וצידד בלימוד לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא. קו זה הובילו בחיבורו 'פרי מגדים'. קושיות סבוכות בלימוד היה פותר מתוך עיון מרובה בתלמוד ובראשונים.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

"פרי מגדים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ר' יוסף תאומים, נודע בעיקר בזכות חיבורו פרי מגדים על השולחן ערוך. החיבור היה לאחד מפרושים החשובים של השולחן ערוך, ונתחברו עליו ספרים וקיצורים רבים. רבים מהפוסקים האחרונים, דוגמת רבי ישראל מאיר הכהן בספרו "משנה ברורה" מסתמכים עליו רבות.

ה"פרי מגדים", ושאר ספריו, ידועים בעיקר בשל חדירתם לעומק הסוגיות, מבלי להיכנס לפלפולים עמוקים. המסורת מספרת כי לפני שכתב את חידושיו נהג ללמוד את הנושא עשרים פעמים. כמו כן מסופר עליו כי את מסכת חולין למד במשך עשרים שנה רצופות קודם שהתחיל לכתוב את חידושיו עליה, ורק אחרי שחזר עליה 101 פעמים והייתה שגורה על פיו עם מפרשיה, כתב את פירושו 'פרי מגדים' לחלק "יורה דעה" בשולחן ערוך[6].

את ספרו "פרי מגדים" כתב מספר פעמים, בהן שיכתב את כולו מחדש. מסיבה זו פעמים רבות נמצאות בספרו הפניות למה שכתב במקום אחר ואינן בנמצא.

חיבורו 'פרי מגדים' מכיל פירושים, הערות וביאורים על חלק אורח חיים של השולחן ערוך (על כולו), ועל חלק יורה דעה (מתחילתו עד סימן קיב). החלק על אורח חיים כולל שני חלקים: "משבצות זהב" שהוא פירוש לספרו של הט"ז, ו"אשל אברהם" על סדר המגן אברהם. החלק על יורה דעה כולל שני חלקים: "משבצות זהב" על הט"ז, ו"שפתי דעת" על סדר הש"ך.

בעבר נדפס ה"פרי מגדים" בסוף כל כרך של השולחן ערוך. במהדורות החדשות של שולחן ערוך שנדפסו לאחרונה היו שהחלו להדפיסו סביב ה"שולחן ערוך" עצמו, עקב חשיבותו.

בפתיחת ספרו כתב המחבר מאמר ארוך בו הוא מסכם באריכות את כל הדינים הנוגעים למורה הוראה בסדר הוראת ההלכה לשואלים. חיבור זה יחיד מסוגו ובעל חשיבות רבה לכל פוסק. כמו כן נודע ה"פרי מגדים" ב"פתיחות" שהוא מקדים לכל נושא הלכתי ב"שולחן ערוך", בו הוא מבהיר את עקרונות ויסודות העניין.

שאר חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין ספריו האחרים:

  • ראש יוסף - חידושים על שבע מסכתות: חולין, ברכות, שבת קובץ PDF, פסחים, ביצה, מגילה, קידושין, יוזפוב 1882, ולבוב 1863 ו-1882 (בכל דפוס נוספו עוד מסכתות).
  • פורת יוסף - חידושים על מסכת יבמות וכתובות (זאלקווא 1756).
  • גינת ורדים - 70 כללים בתלמוד, וסברות מחודשות (פפד"א 1767).
  • תיבת גמא - פירושים על התורה, (פפד"א 1782), נכלל בתוך ספרו של אביו ר' מאיר תאומים רב פנינים. חזר ונדפס בספר נפרד בקולומיה 1883 ועוד.
  • שושנת העמקים - כ"ד כללי התלמוד, ורשה 1909.
  • ספר נטריקן - ר"ת נשמה טהורה רוב ימי' קדושה נצחית, פירוש מילים בתלמוד ודברי מוסר ואגדה, בילגורי 1910. בסוף הספר נדפסו תולדות יוסף (רבינו יוסף תאומים), מאת ר' צבי יחזקאל מיכלזאָהן מפלונסק. הספר נדפס בהסכמותיהם של ר' מנחם מענדיל אלטר מגור, ר' אברהם במוהר"י יהודה ליב איגר מלובלין, ר' אהרן מנחם מענדיל גוטרמאן מראדזימין, ור' יצחק זעליג מורגנשטרן מקאצק סאקלוב.
  • נועם מגדים - באורים ומנהגים על סדר התפילה, לבוב 1854, נדפס גם בתוך סידור הגיון לב.
  • ספר המגיד - פירושים עה"ת והפטרות ודרשות לשבתות ויו"ט עם באור על פרקי אבות, השלימו בשנת תקל"ו בלבוב.
  • אֵם לבינה - שרשים בלשון הקודש, ארמית ותלמודית בשלשה א"ב והקדמות.
  • מתן שכרן של מצוות - שמונה חקירות בעניין שכר ועונש, וילנה 1878.
  • סדר גיטין וחליצה - בתוך: ספר הזיכרון "שם משמעון" על שם הרב משה שמעון זיוויץ, בעריכת זאב לייטר, פיטסבורג תשכ"ה.

במהלך השנים נדפסו חיבורים שונים שמטרתם ללקט ולבאר את דברי פרי מגדים בספריו. ביניהם גם הספר שאלות ותשובות הפרי מגדים, שליקט ר' אפרים לייכטג מספרי הפרי מגדים, קישוארדה 1935.

מלבד הספרים שפורסמו, הרב תאומים הותיר חיבורים רבים שלא הגיעו לדפוס.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צבי יחזקאל מיכלזאהן, תולדות יוסף, בתוך: יוסף תאומים, נטריקן, בילגורייא תר"ע; אברהם בלוי, משואות, בני-ברק תשכ"ח, עמ' קמג-קנא. ברוב המקורות מופיע שנולד בלבוב ונפטר בד' אייר.
  2. ^ ברכת יוסף ואליהו רבא, זאלקוויא תק"ז.
  3. ^ ע"פ נוסח מצבת אביו בספר אנשי שם אות שנ"א, שם כתוב שנפטר בתקל"ג. אך זה לא מסתבר כי בנו הפרי מגדים כתב בב' ניסן תקל"ב בהסכמה לספר מראה כהן על אביו את הנוסח ז"ל שמראה שנפטר, מכיוון שזה היה בניסן ופטירת אביו הייתה בתמוז משמע שנפטר לא יוקדם מתקל"א. וגם שבהקדמה לספר אביו 'רב פנינים' שהוציא רבנו לאור בתקמ"א כתב בפירוש שעשר שנים אחרי פטירת אביו הוא התבקש לרבנות פפד"א.
  4. ^ על פי מרדכי גנוט, "תאריך פטירתו של רבנו בעל "פרי מגדים" זצ"ל", המודיע, יג אלול תש"ן, עמ' ג. לעומת זאת, הרב יהודה לייב פישמן מימון בספרו "שרי המאה" ציין את פטירתו בד' אייר.
  5. ^ לשונו ב"איגרתו" שבראש ה"פרי מגדים" לאורח-חיים
  6. ^ שרי המאה, ח"א, פ"ה