יוספה דנציגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ערך-הנצחה משפחתי מובהק.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יוספה דנציגר
YossefaDanziger.JPG
לידה 12 במאי 1938
חיפה, ישראל
פטירה 8 באוקטובר 2009 (בגיל 71)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים תל אביב
שנות הפעילות 1958 עד 2009
מקצוע פיזיותרפיסטית
תפקיד מנהלת בתי ספר לפיזיותרפיה (אסף הרופא ומכללת יהודה בשומרון);
פיזיותרפיסטית ראשית במשרד הבריאות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יוספה דנציגר (י"א באייר ה'תרצ"ח - כ' בתשרי ה'תש"ע; 12 במאי 1938 - 8 באוקטובר 2009) הייתה הפיזיותרפיסטית הראשית הארצית במשרד הבריאות, המקימה והמנהלת הראשונה של היחידה לפיזיותרפיה במשרד הבריאות[דרוש מקור] ושל המחלקה לפיזיותרפיה באוניברסיטת אריאל, ומנהלת בית הספר לפיזיותרפיה בבית החולים אסף הרופא.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דנציגר נולדה בחיפה לאריה וציפורה דנציגר. בגיל צעיר עברה עם הוריה לתל אביב. בגיל 17 החלה ללמוד פיזיותרפיה בבית הספר אסף הרופא. לאחר סיום לימודיה ב-1958 התגייסה לצה"ל ועברה קורס קציני רפואה. במהלך שירותה חזרה לבית החולים אסף הרופא, כפיזיותרפיסטית ומונתה לאחראית על המחלקה לשיקום ילדי פוליו ומדריכת הסטודנטים לפיזיותרפיה בבית הספר שבסמוך.

פעילות מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום שירותה הצבאי נסעה למספר שנים לארצות הברית לעבוד במקצועה.

בשנת 1965, החלה לעבוד כסגניתו של ד"ר דב אלדובי, מנהל בית הספר לפיזיותרפיה של קופת חולים כללית במכון וינגייט, ואף מילאה את מקומו כמנהלת בפועל למשך שנה. תקופה זו כללה הוראה, הדרכה קלינית וניהול. במקביל היא סיימה תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך באוניברסיטת תל אביב.

ב-1976 חזרה לבית הספר לפיזיותרפיה של אסף הרופא כמנהלת בית הספר. היא הנהיגה רפורמה בתוכנית הלימודים בהתנסויות הקליניות, על ידי הנהגת מערכת קבועה והיקף שעות קורס. כמו כן, הנהיגה בחינה מעשית על מטופל, בזמן אמיתי, בסיום ההתנסות הקלינית, שהציון בה היווה ציון מגן לבחינות הגמר. בעידוד התלמידים, הוכנסו בהמשך בחינות סיום בכל סיפוח, שאומצו גם בבתי ספר אחרים והביאו לביטול בחינות הגמר. את בית הספר לפיזיותרפיה ניהלה בשנים 19761985.

בתקופה זו השלימה לימודי תואר שני בניהול חינוך ותעודה במנהל מערכות בריאות. השכלתה בתחומים אלו הקנתה לה כלים נוספים לפעול להקמה של יחידת מטה לפיזיותרפיה במשרד הבריאות, אשר את ראשיתה החלה בהתנדבות. משקמה היחידה לפיזיותרפיה בשנת 1985 נקראה לעמוד בראשה בתפקיד הפיזיותרפיסטית הראשית הארצית במשרד הבריאות. תפקיד אותו מילאה עד יציאתה לגמלאות בשנת 2001.

כראש היחידה לפיזיותרפיה פעלה לבניית סטנדרטים ונהלים, קביעת מדיניות, פיקוח, הדרכה, הנחיה וקידום של כל תחומי המעורבות של המקצוע, בבתי חולים, בגריאטריה, בילדים ובקהילה. בתקופת פעילותה ובעזרתה מוסדה האקדמיזציה של המקצוע ונבנתה גם תוכנית השלמה לתואר ראשון לפיזיותרפיסטים מה"דור הישן". בנוסף, נערכו שני קורסי הסבה מטעם משרד הבריאות לרופאים ומורים להתעמלות עולים מברית המועצות. בשנת 2001 פרשה לגמלאות ממשרד הבריאות והוזמנה על ידי יגאל כהן אורגד להקים את המחלקה לפיזיותרפיה במכללה האקדמית יהודה ושומרון, תפקיד אותו מילאה עד לפרישתה הסופית בשנת 2007. במסגרת תפקידה בנתה תוכנית לימודים מן המסד ועד הטפחות תוך התאמה לדרישות של הגופים המאשרים ועד לקבלת ההכרה המלאה בתואר אקדמי.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות פעילותה במשרד הבריאות החלה גם בפעילות בינלאומית שכללה שיתופי פעולה עם ארגוני פיזיותרפיה במדינות שונות כמו ירדן וקידום תוכניות הלימודים לפיזיותרפיה באוניברסיטת בית לחם. הייתה פעילה גם בארגון הארצי לפיזיותרפיה כמזכירת הארגון[1] וייצגה את ישראל בפורומים בינלאומיים. בין היתר, שימשה במשך שתי קדנציות בתפקיד סגנית נשיאת הארגון האירופאי לפיזיותרפיה. במקביל המשיכה יוספה לפתח גם את תחום החינוך בהחזיקה בחלקיות משרה בחוג לפיזיותרפיה של אוניברסיטת תל אביב. גם לאחר פרישתה לגמלאות, לא פסקה לייעץ, ללוות ולהשתתף בכל שהתבקשה. עד יומה האחרון הייתה חברה במועצה העליונה של הפיזיותרפיה. לכתה בטרם עת לא גדע את מורשתה הממשיכה לפעום ברוח החלום, החזון והעשייה לקידום ומיצוב מקצוע הפיזיותרפיה.

פעילות התנדבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שותפה בניהול וליווי העמותה שווים (א.ש.ת בזמנו) – עמותה לניהול ופיתוח מפעלים מוגנים לחולי נפש שהתחילו את תהליך שיקומם בקהילה. במסגרת פעילות זאת תרמה גם בבחינת ישיבת משתקמים בתחנות עבודה ואף גייסה סטודנטים, אשר בהדרכתה עשו עבודה מקצועית – יישומית בנושא.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיתת לימוד בבית הספר לפיזיותרפיה באסף הרופא נקראת על שמה ועל שמו של עמוס אנגל, אשר שימש שנים רבות כסגן מנהלת בית הספר לפיזיותרפיה באסף הרופא. כמו כן, קיים פרס על שמה מטעם העמותה לקידום הפיזיותרפיה בישראל, וכן המחלקה לפיזיותרפיה באוניברסיטת אריאל קרויה על שמה.

מאמרים ופרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]