יוצא דופן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יוצא דופן בהלכה הוא כינוי תלמודי למי שנולד בניתוח המוכר כיום בשם 'ניתוח קיסרי', שבו מוציאים את העובר והשליה מהאם דרך דופן הרחם, ולא כפי הדרך הרגילה בלידה נרתיקית, ומכאן שמו התלמודי "יוצא דופן" כאשר הכוונה היא ליציאתו של העובר מדופן בטן האישה.

ישנם מספר חילוקי דינים הן לגבי הוולד והן לגבי האישה שמשתנים בין לידה רגילה לבין לידת 'יוצא דופן'. לדוגמה, להלכה תינוק 'יוצא דופן' אין לערוך לו את טקס ברית המילה בשבת, אף אם היא חלה ביום השמיני ללידתו, בניגוד לברית מילה של תינוק מלידה רגילה שדוחה שבת.

גדר לידת 'יוצא דופן'[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעמדה ההלכתי של לידה שהתבצעה בניתוח קיסרי איננו זהה לזה של לידה נרתיקית. באותו אופן, גם מעמדם ההלכתי של הילוד והיולדת (בין אם מדובר בלידת אדם ובין אם מדובר בלידת בעל חיים בניתוח קיסרי) שונה מזה של ילוד אחר שנולד בלידה נרתיקית.

המשמעויות נוגעות לשתי סוגיות עיקריות:

  • דינים התלויים ב'פטר רחם' - כגון דינים הנוגעים לבכורה כמו בעניין פדיון הבן, תענית בכורות ועוד, כל אלו כוללות אך ורק ילודים שנולדו בלידה נרתיקית. כך לדוגמה אמרו במשנה: "יוצא דופן, והבא אחריו - שניהם אינן בכור לא לנחלה ולא לכהן" (משנה מסכת בכורות פרק ח', משנה ב').
  • זמן הלידה - שאלה חשובה אחרת היא האם ניתן להתייחס לזמן ביצוע הניתוח כפי שמתייחסים לזמן הלידה דרך צוואר הרחם. שאלה זו בעלת השלכות לעניין סוגיה כמו מועד ברית המילה.

סוגיות אלו נדונו מתקופת התנאים ואילך, בשם "יוצא דופן". סוגיית זמן המילה, למשל, נדון על ידי אמוראים[1] וראשונים. יש הסוברים כי יוצא דופן נימול ככל הילדים ביום השמיני, גם אם מילתו חלה בשבת. אך ישנם החולקים וסוברים כי אין כלל חובה למול אותו דווקא ביום השמיני. בספרי ההלכה נפסק ש'יוצא דופן' נימול ביום השמיני[2], אך מילתו אינה דוחה את השבת[3].

בתוספות במסכת עבודה זרה[4] מובא כי אמו של הקיסר הראשון ברומי מתה בלדתה ונבקע כריסה, ומצאוהו שם חי - וקראוהו קיסר מלשון כרות.

השימוש בניתוח לדעת ההלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגבי הסיבות לעריכת הניתוח, חלק מפוסקי ההלכה[5] מתנגדים לעריכת ניתוח קיסרי למעט מקרים של מצגים המסכנים את העובר או את האם. עם זאת, רוב הפוסקים מעניקים את סמכות ההחלטה בנושא לשיקול הדעת הרפואי[דרושה הבהרה].

המונח 'יוצא דופן'[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום רגילים לכנות בשם: ׳יוצא דופן׳ דבר חריג או שונה. מקור המונח הוא בביטוי התלמודי, המתאר לידה שאינה רגילה 'חריגה', מכאן נתגלגל הביטוי לשאר הדברים שהם חריגים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]