יוקיו נינגאווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות משחק

פרמטרים ריקים [ הושפע מ, יצירות בולטות, השפיע על ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

יוקיו נינגאווה
蜷川 幸雄
Yukio Ninagawa.jpg
לידה 15 באוקטובר 1935
קווגוצ'י, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 במאי 2016 (בגיל 80)
טוקיו, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מסדר התרבות (2010)
  • פרס קיקוצ'י קאן (2005)
  • מדליית כבוד עם סרט סגול (2001)
  • מפקד במסדר האימפריה הבריטית
  • פרס ההצטיינות בתרבות (2004) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאי תיאטרון, במאי קולנוע, שחקן, אמרגן עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Tomoko Mayama עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Mika Ninagawa עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.my-pro.co.jp/ninagawa
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יוקיו נינגאווהיפנית: 蜷川 幸雄;‏ 15 באוקטובר 1935 - 12 במאי 2016) היה במאי תיאטרון יפני, שנודע בעיקר בשל הפקותיו בשפה היפנית של מחזותיו של שייקספיר והטרגדיה היוונית. הוא אף ביים את "המלט" שש פעמים, ועשה זאת בצורה שונה בכל פעם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוקיו נינגאווה נולד בעיר קווגוצ'י שבמחוז סאיטאמה, יפן. ב-1955 הצטרף ללהקת התיאטרון סייהאי. ב-1967 עזב את הקבוצה והקים להקת תיאטרון משלו בשם "תיאטרון העם המודרני". מחזות בבימויו הוצגו לראשונה ב-1969, אז התקיימו הצגות הבכורה הראשונות של שני מחזות בבימויו, פרי עטם של טושירו אישידו וקוניו שימיזו. "תיאטרון העם המודרני" התפרק ב-1971 וכעבור שנה ייסד להקת תיאטרון חדשה בשם "להקת פריחת הדובדבן", שהתפרקה שלו שנים אחרי-כן, ב-1974.

שנת 1974 הייתה נקודת מפנה עבור נינגאווה, כשטדאו נקאנה, מפיק התיאטרון של חברת טוהו דאז, הזמין אותו לביים הצגות תיאטרון גדולות, וכתוצאה מכך הוא החל לעבוד על מחזה שייקספירי בפעם הראשונה, הוא ביים את "רומיאו ויוליה". מאז אותה עת הוא נהפך לאחד הבמאים המהוללים ביותר בתיאטרון העולמי. הוא גם העלה נושאי בימוי מעניינים, כמו פרויקט שהשיק ב-1998, לבימוי כל מחזותיו של שייקספיר, או בשנת 2000 כשביים מחזות יווניים, שבו הפקה שלו ארכה עשר שעות וחצי.

החל מ-1983, כשביים את "מדיאה", נינגאווה החל לערוך מדי שנה סיבובי הופעות מעבר לים, שהביאו למוניטין הרב שיצא לו באירופה, ארצות הברית וקנדה. בשנות התשעים הוא הוזמן להציג מחזה בלונדון מדי שנה, שלוש שנים ברצף – "חלום ליל קיץ" ב-1996, "שינטוקומארו" ב-1997 ו"המלט" ב-1998. בנוסף לכך הצטרף ללהקה השייקספירית המלכותית בשנים 1999–2000 והציג את "המלך ליר" בלונדון ובסטרטפורד אפון אייבון.

בלהקת התיאטרון שלו "נינגאווה סטודיו", המשיך לביים הפקות ניסיוניות עם צוות צעירים. במהלך השנים הקים שתי להקות תיאטרון שעובדות בשני תיאטראות בטוקיו: תיאטרון קוקון, ותיאטרון סאיטאמה. ב-2006 הקים להקת תיאטרון חדשה לאנשים מעל גיל 55 הקרויה "תיאטרון הזהב של סאיטאמה" שיושב בתיאטרון סאיטאמה.

למרות שהיה ידוע מחוץ ליפן בעיקר בשל סיבובי ההופעות שלו של קלאסיקות אירופאיות, נינגאווה ביים גם עבודות המבוססות על כתיבה יפנית מודרנית, בכלל זה מחזות נו מודרניים של יוקיו מישימה (איתם ערך סיבוב הופעות במרכז לינקולן בראשית קיץ 2005) ומספר מחזות אחרים של מחזאים יפניים, בכללם שוג'י טריאמה וקוניו שימיזו. הוא גם ביים מחזות של צ'כוב, ודרמה אירופאית מודרנית. בנוסף לכך ביים גם כמה סרטים.

המחזה השייקספירי "טיטוס אנדרוניקוס" בבימויו, הציג באנגליה ביוני 2006, בתיאטרון שייקספיר המלכותי בסטרטפורד ובתיאטרון המלכותי בפלימות', במסגרת פרויקט גדול של הלהקה השייקספירית המלכותית – פסטיבל כל העבודות של שקספיר (2007-2006).

ב-2007 השתתפה הלהקה שלו באירוע התיאטרון הבינלאומי של ברביקן במרכז האמנויות ברביקן בלונדון, בו העלו את המחזה "קוריולנוס". הוא ביים את המחזה "הלילה השנים עשר" של שייקספיר בסגנון הקבוקי, שהציגה במרכז האמנויות ברביקן בלונדון בשנת 2009.

בדצמבר 2012 ביים את המחזה "נשות טרויה" מאת אֶוּריפִּידֶס. הייתה זו קופרודוקציה בין התיאטרון הקאמרי לטוקיו מטרופוליטן, לרגל 60 לכינון היחסים הדיפלומטיים ביניהן. אנסמבל השחקנים הורכב מישראלים יהודים, ערבים ויפנים. ההצגה הציגה באותו חודש בטוקיו ובתיאטרון הקאמרי בתל אביב.

נינגאווה זכה בפרסים רבים ביפן, וגם זכה בתוארי דוקטור לשם כבוד בבריטניה – מטעם אוניברסיטת אדינבורו (1992) ומטעם אוניברסיטת פלימות' (2009). בשנת 2011 הוענק לנינגאואה את אות הכבוד הגבוה ביותר מקיסר יפן על תרומתו לתרבות.

הוא אביה של הצלמת ובמאית הקולנוע הידועה מיקה נינגאווה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]